תמיס (סדרת לוויינים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוויין תמיס במסלול

תמיס (אנגלית: THEMIS) היא סדרת לוויינים של נאס"א המיועדים לחקור את תופעת תת-הסופות (substorms) - תופעה מגנטית המגבירה את אורות זוהר הקוטב בקרבת קטבי כדור הארץ. שם החללית, מלבד שמו של אחד מאלי יוון, הוא גם ראשי תיבות של Time History of Events and Macroscale Interactions during Substorms.

THEMIS שוגרה ב-17 בפברואר 2007 על גבי משגר מדגם דלתא 2 מבסיס חיל האוויר בכף קנוורל.

המשימה כוללת חמישה לוויינים נפרדים הנעים ביחד במבנה המכונה קונסטלציה, כדי לחקור את האנרגיה הנפלטת מהמגנטוספירה של כדור הארץ. תופעה זו היא המכונה תת-סופות. בעוד הלוויינים יצפו בתופעה מלמעלה, ינטרו כ-20 תחנות קרקע בצפון אמריקה את זוהר הקטבים.

כל לווין מכיל שני סוגי מגנטומטרים, מכשירים למדידת שדות חשמליים וטלסקופ מצב מוצק. פיקוד הקרקע של הלוויינים והתפעול המדעי שלהם יבוצעו על ידי המעבדה למדעי החלל של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

תגליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במרץ 2007 התרחשה התפרצות של תת-סופה מעל קנדה ואלסקה, ויצרה זוהר שנמשך כשעתיים. במקביל ללוויינים, שמדדו את שטף החלקיקים ואת השדות המגנטיים, צולם הזוהר מפני כדור הארץ על ידי רשת מצלמות.

התנהגות תת-הסופה הייתה בלתי צפויה - הזוהר נע לכיוון מערב במהירות כפולה מהמהירות שחשבוה לאפשרית, כשהוא חוצה 15 מעלות אורך בפחות מדקה, כלומר עובר כ-700 ק"מ ב-60 שניות.

ניתוח המידע מכל המקורות, כולל לווין נוסף של נאס"א, הראה סדרת התפרצויות, באורך כ-10 דקות כל אחת, שניתוחן הוכיח השערה בדבר קיום "מיתרים מגנטיים" המקשרים את אטמוספירת כדור הארץ אל השמש.

"מיתר מגנטי" או "חבל מגנטי" הוא אוסף של מספר שדות מגנטיים המאוגדים יחדיו. עד כה לא הצליחו למפות מיתר מגנטי היות שמבנהו הוא תלת-ממדי. חמש החלליות יחד עם התצפיות מכדור הארץ הצליחו לראשונה לבצע מיפוי מדויק.

המיתר המגנטי הראשון התגלה במגנוטופאוזה ‏‏[1]בחודש מאי 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגנטופאוזה Magnetopause הוא שכבת גבול שבה מתקיימת "התקלות" של חלקיקי רוח השמש עם המגנטוספירה בתוך היונוספירה, והיא מאופיינת על ידי פעילות אלקטרומגנטית‏