תמיר ידעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמיר ידעי
לידה 16 בדצמבר 1969 (בן 54)
ישראלישראל ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות מ-1988
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ידעי (מימין) עם אהוד ברק, בני גנץ וטל רוסו במתקפת הטרור בכביש 12 ב-2011
מפקד עוצבת האש ירון פינקלמן (במרכז) מסביר לידעי (מימין) ולרמטכ"ל אביב כוכבי (משמאל) על מבצע חלוקת המזון של העוצבה בבני ברק, בעת התפרצות נגיף הקורונה בישראל, 2020
מפקד פיקוד העורף היוצא, תמיר ידעי בטקס חילופי מפקד הפיקוד, 2020

תמיר ידעי (נולד ב-16 בדצמבר 1969) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המשמש מפקד זרוע היבשה. קודם לכן שימש מפקד פיקוד המרכז, מפקד פיקוד העורף, מפקד המרכז לאימוני מפקדות, מפקד אוגדת איו"ש, ראש חטיבת תורה והדרכה באמ"ץ, מפקד אוגדת אדום ומפקד חטיבת גולני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידעי התגייס לצה"ל בשנת 1988, ושובץ בגדוד 51 בחטיבת גולני. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום הקורס שב לגדוד 51 ומונה למפקד מחלקה, והוביל אותה בלחימה בדרום לבנון, בין השאר בהתקלות עם חוליית מחבלים, שהתרחשה במרץ 1991, בוואדי מוזלם הסמוך לכפר ראמיה שבלבנון[1]. הייתה זו ההתקלות הראשונה שלו, אולם מפקד הגדוד, ארז גרשטיין, שנילווה אל הכוח נסך בו ביטחון, והוא הוביל את הכוח להסתערות על שלושת המחבלים שנהרגו מטווח קצר[2]. בהמשך שימש כקצין המבצעים הגדודי. לאחר מכן מונה למפקד פלוגה בגדוד 51. בהמשך שימש כסגן מפקד גדוד 12. לאחר מכן מונה למפקד מחזור בבא"ח גולני. בהמשך שימש כקצין אג"ם של חטיבת גולני. לאחר מכן מונה לראש לשכת סגן הרמטכ"ל, אצל האלופים מתן וילנאי ושאול מופז. בסיום התפקיד יצא ללימודים בפו"ם.

ב-1 במרץ 1998 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 13[3], במהלך התפקיד הוביל כוח במרדף אחר מחבל מארגון החמאס בגזרת חברון, ונפצע בהיתקלות[4], כתוצאה מן הפציעה סיים את תפקידו כמפקד הגדוד בשנת 1999. לאחר שהחלים מן הפציעה, מונה בשנת 2000 למפקד יחידת אגוז, והוביל אותה בלחימה בין היתר במבצע חומת מגן[5], ובכלל זה בכיבוש המוקטעה ברמאללה[6]. בתפקיד זה שירת עד שנת 2002.

ב-3 ביוני 2002 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד עוצבת ברעם, ושימש בתפקיד עד שנת 2004. לאחר מכן היה חניך במכללה לביטחון לאומי במחזור ל"ב (2004–2005). ב-4 בספטמבר 2005 מונה למפקד חטיבת גולני, ופיקד על החטיבה בין היתר במהלך מלחמת לבנון השנייה[7], ובכלל זה במהלך קרב בינת ג'בייל בו פגעו לוחמי החטיבה בכארבעים מחבלי חזבאללה, בתום הקרב הוביל את חילוץ שמונת ההרוגים מגדוד 51. לאחר המלחמה החליט על חידוש "מרוץ גולני" מהחרמון ועד אילת, כדי להשיב את המוראל ולחזק את החיילים, וזאת לאחר מספר שנים של הפסקה עקב אילוצים תקציביים ומבצעיים. בתפקיד זה שירת עד 27 באוגוסט 2008. לאחר עשרים שנות שירות בחטיבת גולני, יצא לשנת לימודים.

ב-1 ביולי 2009 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד עוצבת אדום[8]. באוגוסט 2011 פיקד על כוחות צה"ל והימ"מ שהוזנקו לגזרת האוגדה, בעקבות מתקפת הטרור בדרום ישראל, בו חדרו מחבלים דרך סיני, והרגו 6 אזרחים שוטר וחייל ופצעו עוד כ-30 אזרחים, והוביל את הפעילות בשטח שהביאה להריגת המחבלים[9]. את תפקידו סיים ב-7 בספטמבר 2011. לאחר מכן שימש כראש חטיבת תורה והדרכה באמ"ץ בין השנים 2011–2013[10]. ב-4 באפריל 2013 מונה למפקד אוגדת איו"ש[11][12], ופיקד עליה בין היתר במבצע שובו אחים[13], בתפקידו שימש עד 5 באוגוסט 2015. בסיום התפקיד יצא ללימודים. לאחר מכן מונה למפקד המרכז לאימוני מפקדות, והשתתף בהקמת בית הספר לפיקוד, שליטה ומטה מבצעי, שלימים נקרא פיקוד ההכשרות והאימונים.

ב-2 בפברואר 2017 הועלה לדרגת אלוף וב-5 בפברואר נכנס לתפקידו כמפקד פיקוד העורף[14], ושימש בתפקיד בין היתר במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל. בתפקיד זה שירת עד 19 במאי 2020. ב-14 ביולי 2020 מונה למפקד פיקוד המרכז[15], תפקיד בו שימש עד 11 באוגוסט 2021[16]. ב-12 באוקטובר 2021 מונה למפקד זרוע היבשה[17][18].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידעי מתגורר בכפר סבא, נשוי ליפעת ואב לשלושה. בעל תואר ראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני בביטחון לאומי מהמכללה לביטחון לאומי, ותואר שני נוסף במנהל עסקים מהמרכז האקדמי פרס. בוגר תכנית המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר מחזור 2016.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תמיר ידעי בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהוד ערן, "תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון", ידיעות ספרים, 2007, עמודים 131-130
  2. ^ תמיר ידעי, רזי ארז: עשור לנפילתו של ארז גרשטיין, במחנה, 27 בפברואר 2009
  3. ^ עמוס הראל, ראש השנה האחרון בעיישיה, הארץ, 10 בספטמבר 1999, כפי שהועלה באתר פרש
  4. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, ההיתקלות בדרום הר חברון חושפת את הכוח החדש בגדה - הסלפים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2013
  5. ^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמודים 230-229
  6. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, "המלחמה השביעית", תל אביב: ידיעות ספרים, 2004, עמוד 241, תמיר ידעי: "לאחר פיגועי מרץ, החיילים שלי היו מוכנים לכבוש את המוקטעה גם עם אם-16 ומחסנית"
  7. ^ אמיר בוחבוט, מחירו של המוסר הצה"לי, באתר nrg‏, 28 ביולי 2006
  8. ^ מוריה בן-יוסף, הרמטכ"ל שהתפטר, האלוף שהמשיך הלאה והקמ"ן שהתאבד, "ישראל דיפנס", 11 ביולי 2011
  9. ^ בתגובה לפיגועים בדרום: תקיפה נרחבת של מטרות טרור ברצועת עזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 19 באוגוסט 2011
  10. ^ אמיר בוחבוט‏, הדור הבא במטכ"ל: שיבוצים חדשים לתתי-האלופים, באתר וואלה!‏, 29 באוקטובר 2012
  11. ^ מערכת אתר צה"ל, הרמטכ"ל גנץ החליט על סבב מינויי תא"לים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 באוקטובר 2012
  12. ^ עמיחי אתאלי, מפקד חדש לאוגדת יהודה ושומרון, באתר nrg‏, 4 באפריל 2013
  13. ^ מערכת אתר צה"ל, מבצע "שובו אחים": מאמצי חיפוש ממוקדים צפונית לחברון, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 21 ביוני 2014
  14. ^ אלוף חדש בצה"ל: תמיר ידעי מונה למפקד פיקוד העורף, באתר צה"ל, 2 בפברואר 2017
  15. ^ קובי פינקלרמפקד חדש לפיקוד המרכז: האלוף תמיר ידעי, באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2020
  16. ^ עוזי ברוךהרמטכ"ל כוכבי ללוחמים ביו"ש: לא נקבל קלות דעת, באתר ערוץ 7, 11 באוגוסט 2021
  17. ^ יואב זיתון, מינויים חדשים במטכ"ל: ראש אמ"ן, פיקוד דרום ומרכז, באתר ynet, 11 בפברואר 2021
  18. ^ טקס חילופי מפקד זרוע היבשה, באתר צה"ל, 12 באוקטובר 2021
תמיר ידעי - תבניות ניווט