תן זהוב
 תן זהוב |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
|
מצב שימור: ללא חשש (LC)  |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | כלביים |
| סוג: | כלב |
| מין: | תן זהוב |
| שם מדעי | |
 Canis aureus(ליניאוס) |
|
| תחום תפוצה | |
 |
|
תן זהוב (שם מדעי: Canis aureus; קרוי גם תן מצוי), מין בסוג כלב שגודלו בינוני.
תוכן עניינים |
תפוצה [עריכה]
תפוצה עולמית: מאזור הבלקן וצפון אפריקה במערב ועד להודו ותאילנד במזרח. בישראל, התן הוא המצוי ביותר מבין משפחת הכלביים. נפוץ בעיקר בצפון הארץ ומרכזה, אך נמצא גם בצפון הנגב ובמדבר יהודה. באזורים צחיחים התנים שוכנים בסבך צמחייה ליד מעיינות. התנים נפוצים מאוד בסביבת האדם, סמוך למזבלות ובעיקר בקרבת מושבים ליד מצבורי פגרים של תרנגולות הנזרקות על ידי הלולנים.
תיאור [עריכה]
התן הוא כלבי בינוני וצבעו חום זהוב-אפרפר. זנבו קצר יחסית, וקצהו כתום ושחור. על חזהו יש כעין מפית לבנה, שצורתה מיוחדת לכל פרט ועל פיה ניתן לזהותו. ראשו של הזכר רחב מראש הנקבה, ועל עורפו יש רעמת שיער שחור. הנקבות לרוב בהירות יותר. משקלו של התן נע בין 5 ל-12 ק"ג (9-8 ק"ג בממוצע).
ארגון חברתי ופעילות [עריכה]
התן חי בזוגות כשלכל זוג טריטוריה ששטחה כ-1 קמ"ר. הטריטוריה מסומנת בשתן, גללים, שריטות בקרקע וקולות. לעתים הצעירים נותרים עם הוריהם ועוזרים להם לטפל בגורים, וכשהמזון מצוי בשפע יכולות להיווצר כך להקות קטנות. התן פעיל בלילה, אך גם בשעות הבוקר המוקדמות ואחרי הצהריים. התן טורף לרוב חיות קטנות (מכרסמים, עופות וזוחלים), אך ניזון גם מפגרים. התנים ברמת הגולן נצפו טורפים גם עופרי צבאים.
יחסי גומלין עם האדם [עריכה]
בקרבת מושבים וקיבוצים נהנה התן מכמות גדולה של עגלים ותרנגולות למאכל וכך עלול לגרום לנזק רב לחקלאים המגדלים, שמנסים לעתים להרעילו. בנוסף, התן עלול במקרים נדירים לגרום לכלבת.
בשנת 1964 בניסיון להדביר את מחלת הכלבת פוזרו על ידי משרד החקלאות עשרות אלפי אפרוחים מורעלים, כתוצאה מכך נפגעה אוכלוסיית התנים בארץ באופן קשה ביותר. יחד עם התנים הושמדו מהרעלה ישירה גם זאבים, שועלים, נמיות, חתולי ביצות, חתולי בר, נמרי מדבר ועוד טורפים. בעלי חיים נוספים הורעלו מהרעלה משנית (לדוגמה עופות דורסים שניזונו מפגרים הורעלו מנבלות הטורפים). בעקבות היעלמות הטורפים, חל ריבוי גדול באוכלוסיות מכרסמים, ארנבות וחוגלות, שגרמו לחקלאות נזקים קשים מאלה שגרמו התנים לפני מבצע ההדברה. לפיכך חדל משרד החקלאות מלנקוט בשיטת הרעלה המונית זו.
לקריאה נוספת [עריכה]
- בני שלמון, מדריך היונקים בישראל, הוצאת כתר, 1993.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
