תנא דבי אליהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.

מקור המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור על שני חלקיו, נזכר לכאורה כבר בתלמוד בבלי, שם מסופר המעשה הבא על כתיבת המדרש:

"רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"

מסכת כתובות דף ק"ו עמוד א'

תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה)‏[1].

החיבור שבידינו מחולק לשני חלקים:

  • אליהו רבה (הגדול, נקרא גם "סדר אליהו רבה" או "תנא דבי אליהו רבה") - המכיל 31 פרקים.
  • אליהו זוטא (הקטן, נקרא גם "סדר אליהו זוטא" או "תנא דבי אליהו זוטא") - המכיל 15 פרקים.

תוכן המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרש דורש את פסוקי התורה והנביאים, מתחיל בבריאת העולם, אדם הראשון, אבות האומה, השעבוד במצרים וכן הלאה, ומתגלגל מעניין לעניין כדרכם של מדרשים. הספר מטיף לעשיית צדקה וחסד, למידות טובות, לזהירות בקיום המצוות, להתרחקות מעמי הארצות, לכיבוד הורים, לשימוש תלמידי חכמים ועוד. כמו כן מתוארים בו הגן עדן והגיהנם, ימות המשיח, תחיית המתים ועוד. החיבור משתמש במשלים ובסיפורים רבים כדי להמחיש את תביעותיו. פה ושם מצויים בו גם הלכות שונות, וכמה מהם אף נכללות בשולחן ערוך כמחייבות הלכה למעשה.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפוס ונציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה נדפס המדרש בונציה בשנת ה'שנ"ח (1598-1597).בשנת ה'תל"ו נדפס הספר מחדש בפראג על ידי המקובל רבי שמואל הידא שהגיה את החיבור בצורה נרחבת ביותר עד כדי כך שניתן לומר שהוא פשוט שכתב את הספר מתחילתו עד סופו. בהקדמה למהדורתו אומר הידא שמכיוון שראה שהספר משובש מאוד והצטער בהבנתו, עמד לפני הקב"ה בתעניות ותפילות שיזכהו להבין ולהגיה נכונה את המדרש, ולדבריו, ענה לו הקב"ה לתפילותיו ונגלה אליו אליהו הנביא בחלום הלילה להדריכו כיצד להגיה ולתקן את השיבושים שבספר. עוד הוסיף רבי שמואל ופירש בפירוש ארוך ורחב את כל המדרש, וקרא את שמו זיקוקין דנורא וביעורין דאשא.

מהדורת איש שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תר"ס הדפיס מאיר איש שלום בווינה נוסחה אחרת של המדרש על פי כתב יד רומי משנת ד'תתל"ג. וגם כתב פירוש מאיר עין על המדרש, הכולל ביאורים הערות והארות, וצירפו למדרש שבמהדורתו.

כתב יד פרמא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר איש שלום הוסיף להדפיס בהוצאתו תיאור של כתב יד פרמא משנת ה'נ' הכולל חלק מסדר אליהו זוטא, אך נוסחא זו אינה שונה כמעט במאום מנוסחת דפוס וינה שאותה הדפיס מאיר איש שלום.

נספחים למדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסחת דפוס וינה "סדר אליהו זוטא" מסתיים בפרק ט"ו‏[2] שבסופו נכתב לסיום המדרש: "הדרן עלך סדר אליהו זוטא בסיוע משכיל הילול מבטא ברוך נותן ליעף כח". ולעומת זאת, בנוסחת דפוס ונציה נוספים עוד עשרה פרקים שלמים למדרש. לאמתו של דבר, שבעת הפרקים האחרונים הם חיבור נפרד: שבעת פרקי רבי אליעזר אלא שחיבור זה נספח בטעות למדרש זה. ושלשת הראשונים מהווים קובץ מדרש אחר, שהוא בוחר לכנותו בשם "פרקי דרך ארץ"‏[3].המחקר העדכני של החיבור פרקי דרבי אליעזר העלה שעל אף השם הזהה אין שום קשר בין שבעת הפרקים הנזכרים ובין החיבור המפורסם הידוע בשם זה.‏[4]

קדמות המדרש שבידינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי מובאים בתשעה מקומות ציטוטים בשם "תנא דבי אליהו", וכולם מצויים במדרש שלפנינו מלבד שני מאמרים. כמו כן מאמרים רבים בשם המדרש מוזכרים בכל ספרות הראשונים, כדוגמת ספרו של רבי נתן מרומי "הערוך", ספר "הרוקח" של רבי אלעזר מוורמס, הרמב"ן, הרא"ש ועוד רבים. לעומת זאת, ישנם כמה ראשונים ואחרונים המצטטים מ"סדר אליהו" אך במדרש שלפנינו לא נזכרו הדברים המצוטטים, כדוגמת מחזור ויטרי, ראשית חכמה ועוד‏[5]. על פי המסורת רב ענן שמע את הדברים המופיעים בחיבור מפי אליהו. אבל כמה מגדולי הדורות היו סבורים שהמדרש שלפנינו לא יצא מתחת ידי רב ענן מפי אליהו הנביא, בהם רבי יצחק אברבנאל[6] ורבי יששכר בער איילינבורג בספרו "באר שבע"‏[7]

במחקר המודרני, זמן חיבורו של המדרש "תנא דבי אליהו"‏[8] שנוי במחלוקת במשך תקופה ארוכה, כאשר טווח השנים נע מהמאה השלישית (תקופת התנאים) ועד המאה העשירית (תקופת הגאונים). אע"פ שהמחלוקת על זמן המדרש טרם הוכרעה באופן סופי, המגמה במחקר כיום‏[9] היא לאחר את המדרש עד המאה התשיעית‏[10].

מפרשי המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זיקוקין דנורא וביעורין דאשא - רבי שמואל הידא.
  • ישועות יעקב - רבי יעקב הירץ מבראדי.
  • מאורי אש - רבי אברהם שיק.
  • מענה אליהו - רבי יצחק אליהו לנדא.
  • לוח ארז - רבי חיים פלאג'י.
  • רמתיים צופים - רבי שמואל משינווא.
  • טובי חיים - רבי חיים ישעיה הכהן הלברסברג
  • תוספות בן יחיאל - רבי עקיבא יוסף שלזינגר.
  • רמזי אש - רבי אהרן שמחה פיליצר.
  • משפט וצדקה - רבי יעקב מאיר שכטר.
  • שי למורא - ליקוט משאר המפרשים, בהוצאת "שי למורא" בעבר "אשכול".
  • תנא דבי אליהו המבואר (שני כרכים) - רבי אברהם יצחק רוטנשטיין, ליקוט מקיף, הגהות, השוואות והערות. כמו כן מצורפים שם הגהותיהם של רבי יעקב משה נכד הגר"א, הגהות בנו של רבי חיים פלאג'י והגהותיו של רבי פנחס מנחם אלתר האדמו"ר מגור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך מפרש שם רש"י את דברי הגמרא, אך התוספות מפרשים את הדברים בצורה שונה.
  2. ^ שהוא פרק י"ב בנוסחת כתב יד פרמא, אך תוכן הפרקים פחות או יותר זהה. ובשניהם זהו סוף המדרש.
  3. ^ ראוי לציין כי פרק י"ז שבסדר אליהו זוטא מופיע כמעט ללא שינוי כפרק השישי במסכת אבות בשם "ברייתא דקנין תורה", וברור שהוא אינו מסדר המסכת אלא נספח לה מסיבות שונות.
  4. ^ וזאת בניגוד לדעתו של רד"ל במבואו לפרקי דרבי אליעזר.
  5. ^ יש להעיר שמצוי בכמה מקומות בדברי הראשונים שכתבו מאמרים בשם "מדרש" סתם, והדברים מבוארים במדרש שלפנינו.
  6. ^ שייחסו לתנא בשם אליהו.
  7. ^ שייחסו לתנא אחר ששמו היה אליהועיני.
  8. ^ - המצוי בידינו
  9. ^ המתמקד בזיהוי ע"פ אפיון הסגנון והלשון
  10. ^ עיינת רייזל, "מבוא למדרשים", עמ' 353 - 349