תנועת המרי העברי

כתובת קיר: "הלאה האימפריאליזם האנגלי!", שנותר עד ימינו על קיר בית חפץ בשכונת הבוכרים בירושלים (צולם ב-2007)

תנועת המרי העברי הייתה ארגון גג של המחתרות היהודיות בארץ ישראל. התנועה פעלה משנת 1945 עד 1946, ותיאמה את פעולות ההתנגדות המזוינת לשלטון הבריטי.

הקמת הארגון

התנועה הוקמה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. הגורמים להקמתה היו:

• אכזבה ממדיניות בריטניה - התנועה הציונית תלתה תקווה בחילופי השלטון בבריטניה. בסוף מלחמת העולם השנייה ניצחה מפלגת הלייבור בבחירות. אנשי הלייבור הבטיחו לפעילים ציוניים שאם יעלו לשלטון הם יתמכו בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אך למרות עלייתם לשלטון, לא השתנה דבר במדיניות הבריטית וביישוב היהודי בא"י, כי אם להפך- הממשל המשיך לדבוק בגזרות "הספר הלבן".
• השפעת חווית המלחמה - האסון הכבד שפקד את היהודים בשואה גרם למחלוקות בין המחתרות להיראות קטנוניות, לכן החליטו להתאחד למאבק המשותף.
• יתרון האחדות - הנהגת היישוב היהודי הבינה כי שיתוף פעולה של כל הפלגים בישוב תהייה בעלת עוצמה רבה יותר על הבריטים ועל דעת הקהל העולמי.

המשא ומתן להקמת התנועה החל באוגוסט 1945, ביוזמת ראשי "ההגנה", משה סנה וישראל גלילי. בסוף אוקטובר 1945 נחתם ההסכם להקמתה של "תנועת המרי העברי". הנהגת התנועה כללה ארבעה נציגים: שני נציגים מההגנה (משה סנה וישראל גלילי), נציג מהאצ"ל (מנחם בגין) ונציג מהלח"י (נתן ילין מור).

לתאום פעולות המחתרות השונות הופקדה ועדה אזרחית בשם "ועדת x", שהורכבה משישה חברים, נציגי הזרמים הפוליטיים השונים, בהם נמנו הרב פישמן מהמזרחי, פרץ ברנשטיין מהציונים הכלליים, לוי אשכול ממפא"י, יעקב ריפתין מהשומר הצעיר וישראל אידלסון (בר יהודה) מהתנועה לאחדות העבודה. במעמד יועץ השתתף דוד רמז, יושב ראש הוועד הלאומי. בראש הוועדה ישב משה סנה בתוקף תפקידו כרמ"א (ראש המפקדה הארצית) של ההגנה. בפני ועדה זו היה הרמ"א מביא לאישור כל תכנית פעולה מבלי לציין במדוייק את פרטיה אלא רק את אופיה הכללי. למשל - לפני הפעולה נגד תחנות משמר החופים או בחבלה בראדאר, נתבקשה הוועדה לאשר "פגיעה במתקנים בריטיים המפריעים להעפלה".

פעולות שבוצעו על ידי הארגון

במשך קיומה של "תנועת המרי העברי" בוצעו 11 פעולות גדולות, שמונה מהן על ידי הפלמ"ח מטעם ההגנה, ושלוש על ידי האצ"ל והלח"י, בנוסף לפעולות קטנות רבות. הבולטות בפעולות אלה היו שחרור 200 מעפילים ממחנה המעצר בעתלית, פיצוץ מסילות ברזל ותחנת רכבת בליל הרכבות, ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת, פיצוץ עשרות מטוסים בריטיים בשדות התעופה בלוד, קסטינה (חצור) וסירקין על ידי אנשי לח"י ואצ"ל, התקפות על תחנות משטרה בריטיות (ובהן ברמת גן), פיצוץ תחנות הרדאר על הר הכרמל, פיצוץ עשרה גשרים ברחבי הארץ בליל הגשרים ופיצוץ מלון המלך דוד.

פירוק הארגון

באוגוסט 1946, בעקבות "השבת השחורה" ופיצוץ מלון המלך דוד, שזיעזע את הציבור בעקבות הרג של חפים מפשע, פנה חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, למנוע פעולות התקפה נוספות עד החלטתה של הסוכנות היהודית בעניין. הסוכנות קיבלה את ההמלצה להפסיק את הפעולות, ההגנה קיבלה זאת בלית ברירה, אך האצ"ל והלח"י התנגדו להפסיק את המאבק המזוין. "תנועת המרי העברי" פורקה, וכל אחד מהארגונים המרכיבים אותה המשיך לפעול בהתאם למדיניותו.

קישורים חיצוניים

לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו פורטל היישוב.

• תנועת המרי העברי
• תנועת המרי העברי באתר "ההגנה"
• תנועת המרי העברי, באתר האצ"ל