תנועת העבודה הציונית העולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תנועת העבודה הציונית העולמית (תע"צ) היא המסגרת העולמית של ציונים בעלי עמדות סוציאל-דמוקרטיות, וכוללת את מפלגת העבודה הישראלית וסניפים של התנועה בחו"ל.

תע"צ פועלת במוסדות הלאומיים, כדוגמת הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית וקרן קיימת לישראל. התנועה נוסדה בעקבות הקמתה של מפלגת העבודה הישראלית בינואר 1968, ומאז הקמתה פעלה בקרב הקהילות היהודיות בארצות העולם המערבי, כשהיא נשענת על יוצאי התנועות הסוציאליסטיות ממזרח אירופה ועל פעילים יהודים באיגודים המקצועיים. תע"צ כוללת בתוכה את צעירי התנועה.

ב-15 בפברואר 1978 נבחר יגאל אלון לתפקיד יושב ראש התנועה.[1] בראש תע"צ כיום עומד יגאל צחור והמזכ"ל הוא מישל חלימי. עם בכירי התנועה נמנים יו"ר קרן קיימת לישראל, גזבר הסוכנות היהודית, ארבעה חברי הנהלת הסוכנות היהודית ובכירים בגופים נוספים.

צעירי תנועת העבודה הציונית העולמית הם המסגרת העולמית של הצעירים והתנועות, הכלולות בתנועת העבודה הציונית העולמית, בשיתוף תנועת "המחנות העולים" ותנועת "הבונים דרור" העולמית. התנועה הצעירה, שהחלה את פעילותה מחדש בשנת 2009, כוללת צעירים יהודים בישראל ובעולם בגילאי 18-35 אשר מזדהים עם ערכי הציונות החברתית-סביבתית. מבנה צעירי התנועה מורכב מהמזכירות, מהוועידה העולמית ומהצוותים הגאוגרפיים, המהווים גשר בין ישראל לבין צעירים בקהילות ברחבי העולם. יו"ר צעירי תע"צ כיום הוא יוני יצחק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודי מנור, יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית, עמ' 387.