תנועת חגורה ירוקה

"חגורה ירוקה" הוא שמה של תנועה שורשית אקולוגית לא ממשלתית שהוקמה ב-1977 בניירובי בירת קניה ביוזמתה של פרופסור ואנגרי מאטאיי, זוכת פרס נובל לשלום לשנת 2004. התנועה הוקמה בחסות ארגון זכויות הנשים הקנייתי Maendeleo Ya Wanawake.

לתנועה יש גישה הוליסטית לפיתוח סביבתי הדוגלת בשימור הסביבה. המטרה עיקרית של התנועה היא נטיעת עצים שיעצרו את המדבור ויספקו עצי בעירה לאוכלוסייה. מטרות משנה הן שמירה על יערות טבעיים ושכנוע חקלאים לשוב לגידולים שנזנחו בהשפעת הגלובליזציה וגישת היתרון היחסי בכלכלה, גידולים הזקוקים לפחות כימיקלים (דשנים ומדבירי חרקים) המתייקרים משנה לשנה.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 גילתה מאטאיי בעזרת מחקריה כי מדבר הסהרה מתפשט דרומה ואזורים שהיו ירוקים הופכים למדבר, במקביל זיהתה תהליכי בירוא יערות נרחבים בקניה ואת תהליך סחיפת הקרקעות המתלווה להעלמות שכבת השורשים העוצרים בעד הקרקע מלהיסחף.

במקביל לבירוא היערות נאלצו נשים כפריות קנייתיות לצעוד למרחקים גדלים והולכים על מנת להביא עצי בעירה ואיבדו את יכולתן לסייע לכלכלת המשפחה על ידי לקט וקטיף.

התנועה החלה דרכה על ידי כך ששכנעה נשים עניות בקניה לנטוע עצים בסביבת מגוריהן. ולהיאבק בבירוא יערות. התנועה יצאה את גבולות קניה והפכה לתנועה כלל אפריקאית שנטעה (נכון ל-2007) קרוב ל-30 מיליון עצים. התנועה אומצה על ידי האו"ם. מדינת ישראל הצטרפה ליוזמה בשנת 2007 תוך הצהרת כוונות לנטיעת 6 מיליון עצים.

במהלך מפגשי הנשים של קבוצות הנטיעה התברר כי התנועה מהווה כוח העצמה נשי וכי נשות הקבוצה מהוות קבוצת תמיכה בנושאי אלימות כנגד נשים, התמודדות עם שכרות הבעלים ומניעתה וחינוך לילדים.