תנין היאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgתנין היאור
Crocodylus niloticus6.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: תנינאים
משפחה: תניניים
סוג: תנין
מין: תנין היאור
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Crocodylus niloticus
תחום תפוצה
Crocodylus niloticus Distribution.png

תנין היאור (שם מדעי: Crocodylus niloticus) הוא מין בסוג תנין בסדרת התנינאים.

תנין היאור הוא התנין האפריקני הגדול ביותר והטורף העליון בתחום תפוצתו - מרבית אפריקה דרומה לסהרה והאי מדגסקר. תנין היאור נודע כאוכל אדם והוא נשנא וגם נערץ, במיוחד במצרים העתיקה שבה נחנטו תנינים ונעבדו כאלים. בעוד שתנין היאור אינו מצוי בסכנת הכחדה כמין, אוכלוסיות שלו במדינות רבות נמצאות בסכנת היעלמות. אורך גופו חמישה מטרים, ומשקלו נע בין טון לטון וחצי. בכל הטלה הוא מטיל בין 60 ל-80 ביצים, ואלו בוקעות כעבור 85 - 90 ימים. לרוב הוא ניזון מדגים, מרכיכות, מסרטנים, מעופות ומיונקים, ובהם בני אדם. הוא נמצא בדרך-כלל בבתי גידול ביצתיים, בנהרות ובאגמים.

תפוצה ומקום חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין נפוץ במדינות: בורונדי, אתיופיה, קניה, רואנדה, סומליה, טנזניה, אוגנדה, קמרון, הרפובליקה המרכז אפריקאית, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו, גינאה המשוונית, גבון, מצרים, סודאן, אנגולה, בוטסואנה, מדגסקר, מלאווי, מוזמביק, נמיביה, דרום אפריקה, סווזילנד, זימבבואה, זמביה, בנין, בורקינה פאסו, צ'אד, חוף השנהב, גמביה, גאנה, גינאה, גינאה ביסאו, ליבריה, מאלי, מאוריטניה, ניז'ר, ניגריה, סנגל, סיירה לאונה וטוגו.

עד תחילת המאה ה-20 היה נפוץ בישראל. הפרט האחרון בארץ ניצוד כנראה ב-1912 בנחל תנינים ב-2009 חמשה תנינים נמלטו מחווה לגידול תנינים באזור נחל הבשור שבצפון מערב הנגב, עדיין מסתובבים חופשי בנחל ורשות הטבע והגנים מנסים ללכוד אותם. בתחילת המאה ה-19, עוד היה נפוץ באיי קומורו.

המין מתקיים במקווי מים שונים: אגמים, נהרות, ביצות מים מתוקים, מקווי מים מלוחים. הפרטים המתבגרים מתרחקים מאתרי הרבייה ומתפזרים למקומות המחיה השונים, כאשר אורכם מגיע ל-1.2 מטר. מעריכים כי אוכלוסיית המין מונה 250,000 עד 500,000 פריטים.

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנין הוא גדול גוף: אורכו הממוצע של תנין בוגר הוא 5 מטרים; נצפו פרטים שאורכם 6 מטרים, הידוע שבהם הוא התנין גוסטב (שידוע גם בהיותו אוכל אדם קטלני). פרטים שאורכם 7 מטרים נדירים ביותר.

בארצות הקרות מרבית הפריטים באורך של 4 מטרים. ידועות שתי אוכלוסיות של תניני יאור גמדיים, במאלי ובמדבר סהרה, שאורכם 2 - 3 מטרים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תניני יאור משתזפים בשמש
תנין יאור בשמש, מציג את גופו הגדול לראווה
תנין יאור על גדת נהר הצ'ובה, יובל הזמבזי בשמורת צ'ובה בבוטסואנה

תנינים צעירים ניזונים מחרקים ומחסרי חוליות מימיים קטנים ותוך זמן קצר לומדים לאכול גם דו-חיים, זוחלים ועופות. אולם אף כבוגר, כ-70% מתזונתו של תנין היאור מורכבת מדגים, על אף שתנינים גדולים מסוגלים לאכול כמעט כל בעל חוליות שבא לשתות משפת המים, למעט היפופוטמים ופילים בוגרים. הם ידועים כאוכלי זברות, היפופוטמים צעירים, תאואים אפריקנים, אנטילופות כדוגמת גנו ואף חתולים גדולים ותנינים אחרים. תועדו אף כמה מקרים של טריפת קרנפים.

תניני יאור בוגרים משתמשים בגופם ובזנבם כדי לאסוף קבוצות דגים לכיוון הגדה, ולאכול אותם באמצעות זינוק מהיר הצידה עם ראשם. כמו כן הם משתפים פעולה כדי לחסום דגים נודדים על ידי יצירת חצי-מעגל לרוחב הנהר. התנין הדומיננטי ביותר יאכל ראשון.

יכולתם לשכב נסתרים כשרוב גופם נמצא תחת המים, בשילוב מהירותם על פני מרחקים קצרים הופכים אותם לציידים סתגלניים אפקטיביים של טרף גדול. הם אוחזים טרף כזה באמצעות מלתעותיהם החזקות, מושכים אותו למים, ומחזיקים אותו מתחת למים עד לטביעתו. כמו כן הם יחפשו אחר נבלות, אף שהם נמנעים מלאכול בשר רקוב. קבוצות של תניני יאור עשויות להתרחק מאות קילומטרים מנתיב מים כדי לאכול גוויה.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לתפוצתו הרחבה, משוער כי קיימים מספר תת-מינים. אולם הנחה זו טרם נבחנה בצורה סופית, וטרם נחקרו ההבדלים בין תת-המינים באזורי התפוצה השונים.
תת-המינים המשוערים הם:

  • C. n. africanus - תנין יאור מזרח אפריקאי
  • C. n. chamses - תנין יאור מערב אפריקאי
  • C. n. corviei - תנין יאור דרום אפריקאי
  • C. n. madagascariensis - תנין יאור מדגסקרי
  • C. n. niloticus - תנין יאור אתיופי
  • C. n. pauciscutatus - תנין יאור קנייתי
  • C. n. suchus - תנין יאור מרכז אפריקאי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]