תנין קובני
| מצב שימור | |
|---|---|
|
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה (CR) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | תנינאים |
| משפחה: | תניניים |
| סוג: | תנין |
| מין: | תנין קובני |
| שם מדעי | |
(קיווייה, 1807) |
|
| תחום תפוצה | |
התנין הקובני (שם מדעי: Crocodylus rhombifer) הוא תנין בגודל צנוע, אורכו 2.4 מטר בממוצע. התנין הקובני מצוי אך ורק בקובה בביצות ספאטה ובאי איסלה דה לה חובנטוד. בעבר היה מצוי בכל אזור הקאריביים, אך כיום מין זה מצוי בסכנת הכחדה חמורה.
למין זה מספר מאפיינים המייחדים אותו משאר התניניים כגון, צבע עורם הבהיר של הבוגרים, קשקשיו הקשים יותר ורגליים ארוכות וחזקות. התנין הקובני הוא הטריטוריאלי ביותר מבין התניניים ואולי אף החכם מביניהם.
שטח המחיה של התנין הקובני הוא הקטן ביותר מבין כל התניניים. ניתן למצוא אותו אך ורק בקובה בביצות ספאטה שבצפון-מערב המדינה ובאיסלה דה לה חובנטוד. בעבר היה נפוץ גם באיי קיימן ובאיי בהאמה. התנין הקובני מעדיף אזורי מים מתוקים כמו ביצות ונהרות והוא לעתים נדירות שוחה במים מלוחים.
פרטים בוגרים בדרך כלל אינם גדולים מ-3.5 מטר, כאשר הזכר גדול מהנקבה. בעבר היו פרטים בוגרים שהגיעו אף לאורך 5 מטר, אך כיום הם נדירים מאוד.
התנין הקובני הוא שחיין חזק והם גם מיומנים בהליכה וזינוקים, מה שגורם להם להיות במידה שווה בתוך המים ומחוצה לו.
תנינים צעירים ניזונים מדגים קטנים, פרוקי רגליים וסרטנאים. תנינים בוגרים ניזונים מיונקים קטנים, דגים וצבים. יש להם שיניים קהות המאפשרות להם לרסק את השריון של הצבים אותם הם צדים. התנין הקובני משתמש אף בטכניקת הזינוק אכילה בדומה לאליגטור אמריקני. על ידי שימוש בזנבם החזק הם מסוגלים לקפץ מהמים ולתפוס את טרפם הנמצא על ענפים נמוכים מעל המים.
התנין הקובני הוא מין בסכנת הכחדה חמורה ונמצא ברשימת CITES קטגוריה 1. אזור מחייתו הקטן הופך אותו לפגיע במיוחד. אויבו העיקרי של התנין הוא האדם, שצד אותו באופן שיטתי עד לכדי הכחדה ושפגע באזורי המחיה שלו. כיום מוערך שבין 3,000-6,000 פרטים חיים בטבע בשטח שאזורו 300 קמ"ר באזור הדרום-מערבי של הביצה.