תסביך אלקטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תסביך אלקטרה הוא מושג בפסיכולוגיה שנועד להסביר את תהליך ההתפתחות המינית של האישה. נוהגים להתייחס אליו כאל המקבילה הנשית של תסביך אדיפוס. מקור השם בסיפור מן המיתולוגיה היוונית על אלקטרה, בתו של אגממנון שרצחה את אמהּ.

קרל גוסטב יונג העניק את השם לרעיון שהגה זיגמונד פרויד בנוגע ל"התנהגות אדיפלית נשית" אצל ילדות קטנות. על פי פרויד, בתחילה קשורה הילדה לאם, אך כאשר היא מגלה שאין לה פין, היא מאשימה בכך את האם וכועסת עליה. ההיקשרות של הילדה עוברת לאב, והיא מדמיינת שהאב יעבר אותה. היא מאמינה כי ההיריון ישמש כתחליף לפין בו היא מקנאה (קנאת פין) ויעניק לה מעמד שווה לאביה.

רעיון קיומו של תסביך אלקטרה מקובל על הפסיכואנליטיקאים הקרובים לגישתו של פרויד, אך מעורר ביקורת מחוגים אחרים. פמיניסטים רבים רואים תאוריה זו כסקסיסטית. הדעה כי נשים חוות קנאת פין נובעת לדעתם מהנחה ויקטוריאנית שאברי המין הגבריים עדיפים על אלה הנשיים, וכי לגבר ככלל עדיפות על האישה, ושאלו ההנחות הגורמות לנשים בתת-המודע לשאוף להידמות לגברים מבחינה גופנית.

על אף שהתאוריה בנוגע לתסביך הייתה נפוצה במשך שנים רבות, ירידת מעמדה של הפסיכואנליזה בשנים האחרונות הביאה לכך שפסיכולוגים רבים כיום מתנגדים לה. חלופה לתסביך אלקטרה הוצעה באפקט ווסטרמרק, שבו השלכות של פעולות בילדות משפיעות על המשיכה המינית לעריות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.