תסמונת דה קרוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
המבחן ע"ש פינקלשטיין לאבחון תסמונת דה קרוון

תסמונת דה קרוון (De Quervain Syndrome) הידועה גם כטנוסינוביטיס רדיאלית (סטילואידית) (radial tenosynovitis או styloid tenosynovitis), (דלקת גידים רדיאלית), "טנסוסינוביטיס מצרה ע"ש דה קרוון", "תסמונת המאמץ של הכובסות", washerwoman's sprain,או "שורש כף היד של האמהות" (mother's wrist), "מחלת דה קרוון", היא דלקת (טנדיניטיס) או פגיעה לא דלקתית (טנדינוזיס) של נרתיק הגידים בו נמצאים שני גידים המעורבים בתנועות האגודל, בסמיכות לזיז החרט של עצם החישור. הפגיעה מקשה על תנועת הפשיטה של האגודל עקב חיכוך הגידים והכאבים המתלווים לכך.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה נקראת לפי שם הכירורג השווייצרי פריץ דה קרוון (1868-1940) שזיהה אותה לראשונה בשנת 1895. אין לבלבל בינה לבין התירואידיטיס דה קרוון שהיא בעיה אחרת אשר דה קרוון תאר.

נרתיקי הגידים בגב שורש כף היד, לפי "האנטומיה של גריי"

פתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הגידים המעורבים במחלה זו הם גיד השריר פושט האגודל הקצר וזה של השריר מצדיד האגודל הארוך. לשני השרירים הנ"ל, הסמוכים אחד לשני, יש כמעט אותו תפקיד: תנועה המרחיקה את האגודל מהיד - הראשון במישור כף היד - תנועה הנקראת "הרחקה חישורית" (הרחקה לכיוון עצם החישור) (בניגוד לתנועה מחוץ למישור היד - הנקראת "הרחקה כפית"). בדומה לכל גידי שורש כף היד, שני הגידים עוברים עטופים במעטפת סינוביאלית, המכונה נרתיק הגידים של מצדיד האגודל הארוך ופושט האגודל הקצר (vagina tendinum musculorum abductoris longi et extensoris brevis pollicis), המקטינה את החיכוך ביניהם לבין הרקמות השכנות להם ומאפשרת להם לבצע את תפקידם בלי קשר לתנוחת שורש כף היד. בבדיקה היסטולוגית רואים התעבות וניוון מיקסואידי המתאימים לתהליך ניווני כרוני.

תסמונת דה קרוון שכיחה יותר אצל נשים. יש טוענים שהסיבה לכך היא כי זוויתו של זיז החרט של עצם החישור היא גדולה יותר אצל נשים [דרוש מקור].

אטיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבת התסמונת אינה ידועה. בשפה הרפואית, המחלה היא "אידיופאתית". יש הסבורים כי היא תוצר של חבלות חוזרות ונשנות (חוזרניות) תוך כדי מאמץ יתר. במשך השנים והתקופות נקשרה לעבודות כמו כביסה, לטישת יהלומים, קלדנות, שימוש במכשירים חדישים המופעלים באצבעות תוך החזקתם בכף היד - מכאן השם של "דלקת הגיד של הכובסת" או בהתאמה - "האגודל של בלקברי".‏[1]

תסמינים וסימנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמינים האופייניים הם כאב, רגישות מקומית ונפיחות בצד הקרוב לאגודל של שורש כף היד וקושי באחיזה. אופיני בצורות יותר קלות היא הופעת כאב בפשיטה כפויה נגד התנגדות של האגודל. הסימן המובהק המשמש את איבחון התסמונת דה קרוון הוא מבחן על שם פינקלשטיין. נדרש שהאגודל ישב התוך האגרוף הקמוץ וכשמטים את היד אל כיוון הזרת - הטיה גומדית (לכיוון עצם הגומד), הנבדק מרגיש כאב עז בשורש כף היד מתחת לאגודל. אצל אדם בריא גם כן ייתכן כאב, אבל אם עצמת הכאב גדולה, סביר להניח כי קיימת תסמונת דה קרוון. הכאב ממוקם בצד האגודל של האמה, כ2.5 ס"מ מתחת לשורש כף היד.

אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה מתבצאת על ידי מבחן פינקלשטיין. מבחן זה כולל שלילת הפרעות זהות כגון:

  1. דלקת מפרקים ניוונית של המפרק בין עצם המסרק הראשונה לעצם רבת הזוויות הגדולה שבשורש כף היד
  2. תסמונת ההצטלבות Intersection syndrome - הכאב בו מופיע יותר באמצע גב האמה ו5 - 7.5 ס"מ מתחת לשורש כף היד.
  3. תסמונת ורטנברג

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בהפרעה זאת נקבע יותר לפי המוסכמות ברפואה מאשר לפי נתונים מדעיים.

  1. טיפול שמרני:
א. מתן הסברים על התנועות המכאיבות של היד והאגודל, מנוחה, קירור מקומי, תרופות לכאבים ואנטידלקתיות לא סטרואידיות.
ב. הזרקה מקומית של חומר קורטיקוסטרואידי - הונהגה בשנת 1955 על ידי ב.ג'.כריסטי שהשתמש בהידרוקורטיזון.‏[2]
מאז 1972 שולטת דעתו של מקנזי שהמליץ על זריקת חומר קורטיקוסטרואידי כקו ראשון בטיפול, כאשר בטיפול הכירורגי נשמר למקרים עמידים להזרקה.‏[3]
(ג'.מ. מקנזי הטיפול השמרני במחלת דה קרוון - בריטיש ג'ורנל אוף מדסין, 16 בדצמבר 1972) עם זאת הנתונים לגבי יעילות הזרקת קורטקוסטרואיד הם דלים ולא מבוקרים. אף לא ברור מה תועלתה לגבי המהלך הטבעי של המחלה. סקירה מובנית שפורסמה בשנת 2003 זיהתה רק 35 פרסומים על דה קרוון במדליין, מתוכם רק 7 הציגו נתונים לגבי הזרקת חומר קורטיקוסטרואידי כטיפול למחלה וכשאף מחקר לא היה מבוקר.‏[4]
מחקרים רטרוספקטיבים מדווחים על שיעורי הצלחה של מעל 70% של ההזרקות הקורטקוסטרואידיות, אולם מחקר קוהורט אחד הצביע שיעור הצלחה של 58 % כשלרבים מהמטופלים לקח תקופה שעד 18 חדשים עד לשיכוך התסמינים.‏[5]
בעוד מחברי המחקר ייחסו את כשלוות טיפול זה לווריאציות אנטומיות מסוימיות בשורש כף היד , לא נקבע באופן ברור עם ההזרקה הקורטיקוסטרואידית עדיפה על פלצבו ושהמלך הסימפטומטי בן 12-18 חדשים הוא יתרון על המהלך הטבעי של המחלה. קריטריון אחר בשימוש לקביעת כישלון הטיפולים השמרנים הוא בחירת הטיפול הכירורגי. אבל ההחלטה לנתח היא מורכבת ומוטיית על ידי אמונות ורגשות של הכירורג והפציינט כאחד. השימוש בבחירת השיטה הכירורגית בהגדרת ההצלחה מקשה על הערכת הנתונים לגבי השיטות השמרניות.
לדוגמה, באחד המחקרים שבו מספר גדול של מטופלים טופלו ללא הזרקה (סדים ותרופות אנטי-דלקתיות) , 93 מטופלים (48%) מכל אלה שטופלו בשיטה שמרנית עברו ניתוח.‏[6] נתון זה יכול פשוט לשקף את תיסכולם של המטופל והכירורג, כאשר, אחרי הרבה חודשים של קיום תסמינים, המחלה לא מוצאת בשום אופן את פתרונה.
על נתוניו של ליין ועמיתיו המצביעים כי טיפול שמרני מצליח רק במקרים קלים מעיב חוסר הפניה אקראית של פציינטים לטיפולים החלופיים והשמוש בהרבה מקרים של ההחלטה לנתח כקריטריון לכישלון.‏[7] רוב המקרים של "טנדינוזיס" יש להם ריפוי טבעי בזמן. זה יכול לחול גם במקרה תסמונת דה קרוון, אבל דרושים מחקרים נוספים.
ג.אימוביליזציה בסד של שורש כף היד ושל האגודל עד למפרק בין הגלילים.

2. טיפול ניתוחי (כירורגי): - חתך אורכי במעטפת ב"לשכה" הגבית הראשונה. ישנן הוכחות שמשיג הקלה אצל רוב המטופלים. הסיכון העיקרי הוא נזק לעצב התחושתי החישורי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ilyas A, Ast M, Schaffer AA, Thoder J , De Quervain tenosynovitis of the wrist

J.of Am Acad Orthop Surg , vol.15, 12, p.757–64, 2007 (א. איליאס, מ. אסט, א.א. שאפר, ג'. תודר - הטנוסינוביטיס דה קרוון של שורש כך היד ב"ג'ורנל של האקדמיה האמריקאית לכירורגיה אורטופדית" 2007 )

  • Clarke MT, Lyall HA, Grant JW, Matthewson MH The histopathology of de Quervain's disease J Hand Surg [Br] vol23,6 , p.732–4 , 1998 December

(מ.ט. קלארק, ה.א. לייל, ג'.וו. גרנט, מ.ה. מתיוסון, ההיסטופתולוגיה של מחלת דה קרוון, ב"ג'ורנל לכירורגית כף היד" מבריטניה, 1998)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה ב"Musculoskeletal Report", ‏ ב-27 בפברואר 2005
  2. ^ ,3 Christie BG. Local hydrocortisone in de Quervain's disease. Br Med J 1955 Jun 25;1(4929):1501–
  3. ^ McKenzie JM. Conservative treatment of de Quervain's disease. Br Med J 1972 Dec 16;4(5841):659–60.
  4. ^ Corticosteroid injection for treatment of de Quervain's tenosynovitis: a pooled quantitative literature evaluation. J Am Board Fam Pract 2003 Mar-Apr;16(2):102–6.
  5. ^ Witt J, Pess G, Gelberman RH. Treatment of de Quervain tenosynovitis. A prospective study of the results of injection of steroids and immobilization in a splint. J Bone Joint Surg Am. 1991 Feb;73(2):219–22.
  6. ^ Weiss AP, Akelman E, Tabatabai M. Treatment of de Quervain's disease. J Hand Surg , [Am] Jul 1994;19 (4):595- 8
  7. ^ Lane LB, Boretz RS, Stuchin SA. Treatment of de Quervain's disease:role of conservative management. J Hand Surg [Br] 2001 Jun;26(3):258–60.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.