תסמונת הווריד הנבוב העליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תסמונת הווריד הנבוב העליוןאנגלית: Superior Vena Cava Syndrome, בראשי תיבות: SVCS) הוא מצב קליני בו מתרחשת חסימה של הווריד הנבוב העליון עם ירידה חריפה בהחזר הוורידי של דם מהראש, הצוואר והגפיים העליונות. מרבית המקרים מתרחשים לאור גידולים ממאירים, כגון סרטן הריאה, המהווה את מרבית הסיבות מתוך כלל מקרי הסרטן, לימפומה וכן גידולים מפושטים ששלחו גרורות. סיבות נוספות אשר עלולות להביא לתסמונת זו, כוללות שימוש בהתקנים תוך ורידיים, כגון: צנתר וריד מרכזי, חלק ממערכת ההפעלה של קוצב לב ודפיברילטורים ועוד. כל אלו עלולים להוביל לחסימה ואף הפכו בשנים האחרונות לסיבה שכיחה יותר לחסימה (ההערכה היא שמדובר בכ-40% מן המקרים של תסמונת הווריד הנבוב העליון). סיבות נדירות יותר כוללות היווצרות של פקיק, הגדלה של בלוטת התריס, מחלת בכצ'ט והיסטופלסמוזיס, גידולים שפירים שונים ועוד.

סימנים קלינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התנפחות של הפנים והצוואר, בעיקר מסביב לעיניים
  • קוצר נשימה
  • שיעול
  • צרידות
  • נפיחות של הלשון
  • דימום מהאף או מהפה, וכן גודש באף
  • סחרחורות וסינקופה
  • קושי בבליעה (דיספאגיה)

התכופפות קדימה או שכיבה יכולים להחמיר את הסימפטומים, ולעתים ניתן להפיק את ה- Pemberton's sign: סימן זה מקושר באודם בפנים, הרחבת ורידי צוואר וורידים שטחיים של הראש, ועליה בלחץ של ורידי הצוואר. סימן זה מקושר גם התפתחות של סטרידור, כתוצאה מהרמת שתי זרועות המטופל מעל הראש באופן סימולטני, גבוה ככל האפשר.

ניתן להבחין בוורידי צוואר מורחבים ובכיחלון, כמו גם בצקת ונפיחות של הפנים, הזרועות והחזה. במצבים חמורים ניתן היה לראות בלט של העיניים ובצקת של הלשון ואף ירידה כללית במצב ההכרה. לרוב מדובר במצב שהולך ומחמיר, אלא אם מתפתחת רשת של כלי דם קולטרליים המביאים לניקוז החסימה מסביב. לעתים נדירות מתפתחות דליות בוושט כתוצאה מהלחץ והחסימה. דימום מדליות אלו מרמז על סיבוך מאוחר ממצב כרוני של חסימת הווריד הנבוב העליון.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה של חסימת הווריד הנבוב העליון היא על בסיס קליני, משמע, בהתאם לתלונות ולתסמינים אותם מציגים המטופלים ועל ידי בדיקתם. בצילום חזה ניתן לעתים לראות הרחבה של בית החזה (המדיאסטינום, החלק שבין הריאות) העליון, עם שכיחות גבוה יותר בצד הימני. ב-CT ניתן לראות באופן מדויק יחסית את האנטומיה של בית החזה וכתוצאה מכך את העדות לחסימה עצמה.

תפליט פלאורלי קיים אצל רבע מן החולים והוא ברובו מכיל נוזל לימפטי ובעל אופי אקסודטיבי (עשיר בחלבונים).

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בתסמונת הווריד הנבוב העליון תלוי בגורם לחסימה. כך למשל, במידה והסיבה היא לימפומה, ניתן לתת סטרואידים אשר יכולים להיות יעילים בצמצום המסה הלוחצת. במידה ומדובר בסרטן ריאה מסוג מסוים (NSCLC) או בגידולים ששלחו גרורות, ניתן לטפל באמצעות קרינה, ובמקרים אחרים הטיפול יעשה באמצעות כימותרפיה. במידה ויש חסימה של דרכי האוויר מדובר במצב חירום ויש לטפל באופן דחוף. מאחר ובחלק מן החולים התסמונת עלולה לחזור יש צורך בהשתלת תומכנים (סטנטים) שימנעו את החסימה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.