תסמונת סטוקהולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תסמונת סטוקהולם היא תופעה שבה אדם המוחזק בכפייה בידי אנשים זרים, מפתח אמפתיה והזדהות נפשית עם האידאולוגיה והמעשים של האנשים המחזיקים בו. תסמונת זו נובעת מהרצון להזדהות עם החזק והשולט.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"קרדיט-בנק" בסטוקהולם, בו התרחש השוד שבעקבותיו נחקרה תסמונת סטוקהולם

השם ניתן לתסמונת זו בעקבות המקרה שקרה ב-23 באוגוסט 1973 בזמן שוד בנק בסטוקהולם שבשבדיה. ארבעה מעובדי הבנק הוחזקו כבני ערובה במשך חמישה ימים וחצי בכספת הבנק בגודל 3×12 מטר על ידי השודד (ששהה שם איתם). ראיונות עם בני הערובה לאחר השחרור ומחקרים פסיכולוגיים על מקרים דומים גילו את התופעה של חטופים החשים הזדהות עם החוטף ופחד מהמחלצים.

מאפייני התסמונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן הערובה מתחיל להזדהות עם החוטף כמנגנון הגנה (החוטף לא יפגע במי שמשתף פעולה).
  • בן הערובה מבין שהוא עלול להיפגע במהלך החילוץ; ניסיון החילוץ יכול להפוך מצב נסבל למסוכן. אם לא ייפגע מחילופי האש בין החוטף למחלצים, החוטף עלול להרגיש בעמדה נחותה בעת החילוץ, ומאחר שכך - לירות בחטופים, בין אם מתסכול, מהצורך להראות שידו על העליונה, או כנקמה במחלצים.
  • השהייה ביחד, במהלכה מכירים את החוטף כבן אדם עם בעיות ושאיפות, במיוחד בהקשר אידאולוגי, משפיעה על בן הערובה להאמין שהשקפת החוטף צודקת.
  • בן הערובה מנסה לנתק עצמו רגשית מהמצב על ידי הכחשה, הוא מדמיין שהכול חלום, ישן הרבה ומדמיין חילוץ פלאי. בהתאם למידת הזדהותו עם החוטף, הוא יכחיש שהחוטף אשם ויאשים במצב את המחלצים והתעקשותם להעניש את החוטף.

מקרים ותופעות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כמקרה מוכר של התסמונת, המונח מיוחס לעתים קרובות לפטרישיה הרסט, פטי הרסט, יורשת אימפריית העיתונות האמריקנית שנחטפה ב-1974 מדירתה בידי "צבא השחרור הסימביונזי". הזדהותה הייתה כה עמוקה שהצטרפה לשורות הארגון תחת השם "טניה", בטרם שוחררה כעבור כמה חודשים.
  • מקרה מאוחר יותר אירע ב-2002, אז נחטפה אליזבת סמרט בת ה-14 מחדר השינה שלה בסולט לייק סיטי, ונמצאה כעבור תשעה חודשים, כשהיא מתגוררת עם חוטפה ורעייתו במרחק של 30 ק"מ משם.
  • מקרה מפורסם אחר הוא זה של שון הורנבק ממיזורי, שנחטף ב-2002 כשהיה בן 11 ונמצא כעבור חמש שנים, כשהוא חי עם חוטפו במרחק קילומטרים ספורים מבית משפחתו.
  • התסמונת יכולה להסביר מאפיינים תרבותיים שונים באנתרופולוגיה תרבותית. לדוגמה "חטיפת כלות" בתרבויות שונות. אותן כלות בוחרות להישאר עם הבעל והשבט, גם לאחר זמן, כאשר יש ביכולתן לברוח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמונת סטוקהולם בקולנוע:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]