תעודת סל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תעודת סל היא תעודת התחייבות הדומה לאיגרת חוב ומונפקת על ידי גוף פיננסי. התעודה נסחרת בבורסה לניירות ערך ומאפשרת למשקיע לעקוב אחר נכס בסיס כגון: מדדי מניות, מדדי איגרות חוב, שערי מטבע חוץ, סחורות ועוד.

למשל, רכישת תעודת סל העוקבת אחר מדד הנאסד"ק 100, מדד הכולל את 100 החברות הטכנולוגיות הגדולות והסחירות ביותר בבורסת הנאסד"ק, דומה לרכישת כל 100 המניות הנכללות במדד על פי משקלן היחסי במדד, בניכוי דמי ניהול במידה ואלו קיימים וללא כל צורך בהמרת המטבע ובעלויות הנובעות מהמרה זו. מחירה של תעודת סל נגזר ממחיר נכס הבסיס אליו היא צמודה ועל פי נוסחה הקבועה מראש בתשקיף התעודה. כלומר שנוצר קשר מתמטי בין מחיר התעודה למחיר נכס הבסיס אחריו היא עוקבת.

מנפיק התעודה מבטיח לקונה להחזיר לו את כספו בכל רגע נתון או בתום תקופה מסוימת, בתוספת השינוי בנכס הבסיס אחריו התעודה עוקבת, ובניכוי עמלות. פרעון התעודה בכל רגע נתון ניתן בדרך כלל רק לגבי סכומים משמעותיים החל ממאות אלפי שקלים. ברגע הרכישה, על המנפיק לרכוש את נכס הבסיס כדי ליצור מצב של אחידות בין התחייבויותיו (תעודות הסל שנמכרו) לבין הנכסים אותם הוא מחזיק כנגדן. פעולת הרכישה של המנפיק נקראת "התכסות". מרגע שהמנפיק התכסה והתחייבויותיו שוות בכל רגע לנכסים אותם הוא מחזיק, יכול המנפיק לפרוע את התעודות על פי דרישה וללא קשר לשינויי המחיר בנכס הבסיס.

הרעיון ממנו "נולדו" תעודות הסל החל במחקרים בתחומי ההשקעות הטוענים כי עיקר התשואה בתיק ההשקעות נובע מהקצאת הכספים לאפיקים השונים (Asset Allocation) וכי חלק שולי ממנה נובע מבחירה מדויקת של ניירות ערך. מחקרים אלו טענו כי בחירת הנכסים (Stock / Bond Picking) על ידי הערכות מסוימות, אינה הגורם המבדל את התשואות של מנהל השקעות אחד ממשנהו. שינוי התפיסה הוליד את תעודות הסל שתכליתן היא מעקב אחרי נכסי בסיס שונים כדוגמת מדדים, מטבעות סחורות וכולי.

תעודות סל מונפקות בבורסות שונות ברחבי העולם. בישראל הונפקה תעודת הסל הראשונה בבורסה לניירות ערך בתל אביב בשנת 2000 על ידי בית ההשקעות פסגות-אופק.‏[1] מאז התפתח הענף ובשנת 2013 כלל למעלה מ-530 תעודות שונות שניהלו סך נכסים של כ-113 מיליארד שקלים. בארצות הברית מכונות תעודות הסל בשם Exchange-traded note‏ (ETN), אך המסחר בהן נפוץ פחות בהשוואה למסחר במכשיר דומה בשם Exchange-traded fund‏ (ETF) שההשקעה בו מגלמת סיכון אשראי קטן יותר.

מבנה ומנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודות הסל נסחרות בבורסה במסחר רציף בדומה למסחר המתנהל במניות מדד ת"א 100. מחירן נקבע על ידי הביקוש בשוק, שמותנה בהיצע, המושפע ממנגנון תמחור פשוט. מנגנון זה מתבסס על נוסחה הנמצאת בתשקיף של כל תעודה. לרוב, משמשים מנפיקי תעודות הסל כעושי שוק המצטטים היצע וביקוש של המחירים הנאותים, בהתאם להתנהגות נכס הבסיס אחריו עוקבת תעודת הסל. כלומר, מנפיקי תעודות הסל דואגים שבמהלך יום המסחר, ההיצע והביקוש בשוק יאפשר לסוחרים לרכוש את תעודת הסל במרחק קרוב ככל הניתן לנכס הבסיס שאחריו היא עוקבת. בהתאם לתשקיף התעודה, מחזיק מנהל תעודת הסל ניירות ערך של המדד המסוים, חוזים או כל מכשיר פיננסי אחר. כלומר, אם מדובר במדד מניות אז תעודת הסל תחזיק במניות המדד על פי משקלן היחסי.

לרוב, נייר ערך מפיק תשואה באמצעות דיבידנד או ריבית. מנהלי תעודת הסל יכולים להשתמש בתעודת הסל בשלושה אופנים:

  1. להשקיע את התשואה בחזרה במדד - Reinvest (מדיניות זו מכונה: "מדד השקעה")
  2. התשואה תחולק בין המשקיעים (מדיניות זו מכונה: "מדד מחיר")
  3. חלק מהתשואה יושקע בחזרה במדד או יחולק למשקיעים וחלק אחר ישולם למנהלי תעודת הסל כדמי ניהול (במקום עמלת ניהול).

מדיניות תעודת הסל מופיעה בתשקיף המתפרסם טרם ההנפקה.

עלויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות בשוק תעודות הסל הישראלי יצרה מצב של עלויות קניה ומכירה זולות יחסית. מנפיקי תעודות סל מציינים כי מדובר באפיק השקעה טוב לטווח ארוך עבור מי שאינו בקיא בשוק ההון. כמו כן, הן נמצאות בשימוש שוטף על ידי הגופים המקצועיים בשוק ההון, המשתמשים בהן לצורכי אסטרטגיות השקעה שונות.

סוגי תעודות סל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודות סל מניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודות העוקבות אחר מדדי מניות. לדוגמה מדד ת"א 25, מדד הניפטי ההודי או מדד הניקיי היפני. במקרה של תעודה המשקיעה במדד של מדינה אחרת, ישנן תעודות סל הנסחרות במונחי המטבע של מדינת המדד (לדוגמה, מחירה של תעודת סל ישראלית העוקבת אחר מדד היורוסטוקס 50 האירופאי, יושפע הן משינויים במחיר המדד והן משינויים בשער האירו-שקל) וישנן תעודות סל העוקבות אחר מדדים בינלאומיים ונסחרות במונחי המטבע המקומי, כך שלמטבע החוץ אין השפעה על מחיר התעודה.

תעודות סל אגרות חוב (אג"ח)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב, הן ממשלתיים (המונפקים על ידי מדינה) כמו למשל מדד גילונים בישראל, והן קונצרניים (המונפקים על ידי חברות) כמו למשל מדד תל בונד 20. במקרה של מדדי איגרות חוב, ישנן מגוון תעודות גם לפי משך החיים הממוצע של איגרות החוב (מח"מ).

תעודות סל סחורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודות העוקבות אחר מחירי סחורות שונות כגון: זהב, נפט, כסף, גז ותירס. מכיוון שקיים לעתים קושי בהחזקת הסחורה עצמה (כגון חבית נפט או גז), נכס הבסיס הוא לרוב חוזים עתידיים. למשל, מחירה של תעודת סל העוקבת אחר מחיר מטילי הכסף, ישקף את מחיר החוזה הקצר ביותר על מטילי הכסף. לכן, מחזיקה החברה המנפיקה את תעודת הסל את חוזי הנכס הקצרים ביותר ולפני פקיעתם מגלגלת את החוזים (כלומר, מוכרת את החוזים שעומדים לפקוע ורוכשת את החוזים הבאים אחריהם).

תעודות סל מטבע חוץ (מט"ח)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודות סל מסוג מטבע חוץ נקראות גם "תעודות התחייבות". הן עוקבות אחר שערי מטבע ונושאות ריבית (לרוב שבועית), המחושבת באופן יומי (כקבוע בתשקיף התעודה). אחד ערך נקוב של תעודת סל מט"ח, שווה ערך למאה מטבעות בתוספת הריבית. כלומר, מחיר של תעודת סל מסוג זה, משקף שני פרמטרים. האחד הוא שער המטבע הרציף והשני הוא הריבית.

תעודות פיקדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודות אלו דומות ל"תעודות התחייבות" מסוג מטבע חוץ אשר עוקבות אחר שער השקל. מאחר שהן גם נקובות בשקלים (כמו רוב תעודות הסל), הרי שבפועל הפרמטר היחיד בהן הוא הריבית. כספי המשקיעים בתעודות מסוג זה מושקעים בפיקדונות בנקאיים מסוג ג'מבו אשר מניבים למשקיעים בתעודות הפיקדון תשואה הקרובה מאוד לריבית בנק ישראל. יתרונן ביחס לפיקדון בנקאי הוא בשיעור הריבית ובנזילותן הגבוהה, כמו גם בגמישות גבהוהה יותר לתזמן אירוע מס. כמו כן, בתקופות של אינפלציה נמוכה שיעור המס האפקטיבי עליהן נמוך יותר ואז הן עדיפות גם על פני קרנות נאמנות כספיות.

תעודות סל מורכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודות העוקבות אחר מספר נכסי בסיס ועל פי חלוקה. תעודות סל מסוג זה מתחלקות לשני סוגים עיקריים:

  1. תעודות סל בעלות הרכב קבוע - תעודות סל הבנויות כתיק השקעות ונועדו לאפשר למשקיע לרכוש מספר מדדים נפוצים יחדיו בעזרת מוצר יחיד ובכך לחסוך בעלויות ובזמן הרכבת התיק.
  2. תעודות סל בעלות הרכב משתנה - תעודות סל הבנויות כתיק השקעות כאשר משקל הנכסים בתעודה משתנה לאורך חיי התעודה על פי נוסחה קבועה מראש.

תעודות סל בחסר (שורט)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תעודת סל בחסר

תעודות העוקבות בצורה הפוכה אחר נכסי הבסיס. כלומר, משקיע בתעודת סל בשורט מרוויח כאשר נכס הבסיס יורד ולהיפך. תעודות סל אלו הן כלי המאפשר למשקיע לגדר את תיק ההשקעות שלו מפני ירידות או לחלופין להרוויח מירידות בשווקים. תעודות סל מסוג זה מתחלקות לשניים: תעודות סל שורט בנקודות ותעודות סל שורט באחוזים.

תעודת סל לעומת קרן נאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודות הסל וקרנות נאמנות נועדו לתת חשיפה רוחבית לשוק ההון, להבדיל מחשיפה לנייר ערך בודד. חשיפה כזו מתקבלת באמצעות הצמדה למדד, במקרה של תעודת סל, או באמצעות החזקה במספר רב של ניירות ערך מסוגים שונים, במקרה של קרן נאמנות.

ההבדלים המהותיים בין תעודת סל לבין קרן נאמנות הם המעמד החקיקתי שלהן ואופן הניהול, מהם נגזרים הבדלים נוספים:

  • תעודת סל היא איגרת חוב המונפקת בידי תאגיד. המחזיק חשוף לסיכון של חדלות פרעון של המנפיק, העשויה להיגרם, לדוגמה, מקריסה של בית השקעות, מהפסדים מצטברים או כתוצאה ממעילה כספית. להקטנת הסיכון, נרשם לרוב לטובת מחזיקי תעודת הסל שעבוד שוטף מדרגה ראשונה ללא הגבלה על כל הנכסים המגבים את התעודה. כמו כן, בדומה לכל סדרת אג"ח סחירה אחרת, לסדרת תעודות סל ישנו נאמן האמור לייצג את האינטרסים של מחזיקי ההתחייבות מול התאגיד.
  • קרן נאמנות היא קופת נכסים הכוללת לרוב ניירות ערך, פקדונות ומזומנים. נכסי הקרן נרשמים על שם נאמן לטובת מספר רב של אנשים הרוכשים יחידות. כל אחד מהם הוא מחזיק שביושר של חלק מסוים מנכסי הקרן, ביחס ישיר למספר היחידות שברשותו. מנהל הקרן, שהוא לרוב בית השקעות, רשאי לנהל את הקופה המשותפת לטובת בעלי היחידות, ונכסי הקופה אינם רשומים על שמו או לטובתו. במקרה של קריסת מנהל הקרן, בעלי היחידות ממשיכים להיות בעלי הנכסים שבקרן.

העובדה שתעודת סל היא התחייבות לשלם מדד מסוים (ללא תלות בנכסים המוחזקים בפועל על ידי המנפיק) מאפשרת למשקיע עקיבה מדויקת יותר אחר מדד הייחוס, לעומת קרן נאמנות, שבה המשקיע תלוי בכישוריו של מנהל הקרן להחזיק במדויק נכסים המשקפים מדד מסוים, במקרה של קרן המנסה לחקות מדד ייחוס, או בכישוריו הכלליים בשוק ההון, במקרה של קרן בעלת מדיניות השקעה אחרת, כגון קרן מניות/אג"ח כללית.

דמי הניהול הנגבים בקרנות נאמנות לרוב גבוהים יותר מאלו הנגבים בתעודות הסל. רכישת קרן נאמנות פתוחה (הרוב המוחלט של קרנות הנאמנות) יכולה להתבצע פעם ביום בשער הידוע בדיעבד, ואילו תעודת סל הינה נייר סחיר בדומה לאיגרת חוב שמחירה נקבע במהלך המסחר על ידי כוחות השוק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]