תעודת עניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תעודת עניות (לטינית: Testimonium Paupertatis) היא תעודה שניתנה בכמה קהילות באירופה לעניים כאישור לעניותם. בימינו משמש המושג כמטפורה, לציון עניות רוחנית.

תעודה זו העניקה לעניים זכויות שונות, כגון קבלת כספי צדקה. בימינו לא נהוג לתת תעודת עניות, אם כי קבלת תשלומי הבטחת הכנסה היא מימוש מודרני של רעיון זה, ובדומה לתעודת עניות, מקנה זכויות נוספות שבאו לתרום לרווחתו של העני.

השימוש בביטוי "תעודת עניות" נפוץ בעברית המודרנית, לציון מעשה המעיד על רמת תפקודו הנמוכה של בעליו וכן עניות רוחנית, הבולטת מתוך מעשיו של אדם או ארגון. שורשיו של שימוש זה נמצאים כבר במאמר חז"ל (מסכת נדרים) "אין עני אלא בדעת".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.