תעלת אירואסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרויקט תעלת אירואסיה, הידוע גם בשם תעלת מניץ', הינו פרויקט סובייטי שאפתני שהחל בשנת 1932 אך מעולם לא הושלם, לבניית תעלה שתחבר בין הים הכספי לבין ים אזוב שבים השחור (ומכאן - חיבור בין אסיה ואירופה).

אורך התעלה המתוכננת היה כ-700 קילומטר, רוחבה 80 מטר, עומקה 6.5 מטר, והיא יועדה לכלי שיט בקיבולת של עד עשרת אלפים טון.

נתיב התעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתיב נבחר בקפידה כך שיעבור לאורך מסלול לא הררי. הנקודה הגבוהה ביותר לאורך הנתיב המתוכנן גבוהה ב-27 מטר מים אזוב ו-54 מטר מהים הכספי. הוצעו פתרונות שונים להתגברות על מכשול זה באמצעות תאי שיט כמקובל בתעלות אחרות בעולם.

נהר הדון הנשפך לים אזוב. מימין - צפון הים הכספי, אליו נשפך נהר הוולגה

הנתיב המתוכנן עובר רובו בשקע גאולוגי המכונה "שקע קומה-מניץ'" על שם שני הנהרות שבו. בדרכו מהים הכספי מערבה עובר הנתיב ב:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מאי 1932 אישרה הממשלה הסובייטית את התוכניות, והעבודה החלה מיד בחלק של נהר מניץ' המערבי. עד לשנת 1941, הושלמו 329 קילומטר של שיט רצוף.

עם מעורבות ברית המועצות במלחמת העולם השנייה הפסיקו העבודות על התעלה. לאחר המלחמה הושקע רוב המאמץ בגמר תעלת הוולגה-דון ולאחר מכן לא נמצאה הצדקה כלכלית מבחינת היקף השיט הצפוי להשלמת הפרויקט המקורי.