תעלת ולנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת התעלה
מראה תא שיט מס' 3 בתעלה

תעלת ולנדאנגלית: Welland Canal) היא תעלה באזור ניאגרה בדרומה של קנדה המחברת בין אגם אונטריו בצפון לבין אגם אירי בדרום. התעלה שאורכה 42 קילומטר נחפרה במטרה לעקוף את מפלי הניאגרה ולאפשר תנועת אוניות בין שני האגמים הגדולים.

מאפייני התעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימת אירי גבוהה ב-99 מטר מימת אונטריו. כדי להתגבר על הפרשי גובה הוקמו בתעלה שמונה תאי שיט בנקודות שונות לאורכה. כל תא שיט רוחבו 24.4 מטר ואורכו 233.5 מטר. תא שיט מספר שלוש נמצא בתוככי העיר סנט קתרינס וכולל מרכז מבקרים המושך אליו תיירים רבים הבאים לצפות באוניות.

כ-3,000 אוניות עוברות בתעלה מדי שנה. רבות מהן משרתות את הנמלים של וינדזור בדרום אונטריו, דטרויט, וקליבלנד בארצות הברית ומעבירות סחורות לנמל מונטריאול ומשם דרך נהר סנט לורנס לאוקיינוס האטלנטי ולרחבי העולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעלה נבנתה בשלבים. בשנת 1824 החלו העבודות על התעלה והיא נחנכה בשנת 1829. מסלול התעלה היה קצר מזה הנוכחי והיא השתלבה בנהר הניאגרה ולא הגיעה עד אגם אירי. באופן הדרגתי הוארך מסלול התעלה והורחבו תאי השיט בו במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. התעלה הנוכחית הושלמה בשנת 1932. בשנות ה-50 של המאה העשרים הורחבה התעלה במסגרת העבודות על נתיב המים סנט לורנס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תעלת ולנד בוויקישיתוף

קואורדינטות: 43°09′20.00″N 79°11′37.50″W / 43.1555556°N 79.1937500°W / 43.1555556; -79.1937500

Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.