תענית אסתר
תענית אסתר היא יום תענית ביהדות החל בי"ג באדר, ערב חג הפורים,[1] זכר לצום שצמו היהודים בימי מרדכי ואסתר. מטרת הצום על פי ה"משנה ברורה" היא "כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ד' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם".[2]
המנהג לצום בי"ג באדר לא מוזכר בתנ"ך או בתלמוד והוא מופיע לראשונה בספרות הגאונים. במגילת אסתר מוזכרת התענית שיזמה אסתר בחודש ניסן עם היוודע גזירת המן, באומרה למרדכי: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן".[3] יש התולים את טעם התענית בצום זה, ומסבירים שמכיון שעל פי ההלכה אסור לצום בחודש ניסן, תיקנו חכמים להתענות בחודש אדר. לפי הסבר אחר גם בזמן המגילה צמו היהודים בי"ג באדר, ביום בו נלחמו באויביהם, ולזכר צום זה נתקנה תענית אסתר, ולמרות שהתענית עצמה לא מפורשת במגילה, ניתן להניח שוודאי צמו והתפללו ביום זה כמו שמצינו בכמה מקומות שנהגו לצום ולהתפלל בשעת מלחמה.
בהלכה נפסק שתענית אסתר קלה משאר תעניות ולכן במקרים מסוימים ניתן להימנע מהצום.[4]
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
 |
ערך מורחב – סיפור המעשה במגילת אסתר |
בימי המלך אחשוורוש, הסית המן האגגי את המלך לגזור על השמדת העם היהודי. לאחר סדרת מהפכים פוליטיים, המן נתלה על העץ ואסתר המלכה ביקשה מהמלך לבטל את הגזירה. אחשוורוש לא הסכים אך נתן ליהודים רשות להתגונן על נפשם. היום המיועד להשמדת העם היהודי היה י"ג באדר. לבסוף, ביום זה הרגו היהודים את אויביהם[5]. יהודים שלא היו צריכים להילחם באותו יום צמו וחזרו בתשובה[6].
במגילת תענית, שחוברה בסוף ימי בית המקדש שני, לאחר זמן מגילת אסתר, מוזכר יום י"ג באדר כיום שמחה - יום ניקנור[7], לציון ניצחונו של יהודה המכבי על ניקנור. זמן תענית אסתר היה יום שמחה, אך משבטלה מגילת תענית[8] איסור התענית בזמן זה פג ומותר היה להתענות.
כפי הנראה, תענית אסתר התחילה להיות רווחת בזמן תחילת תקופת הראשונים (בערך בשנת ד'תת"ס 1100[9]), על אף שהוזכרה לראשונה בערך בשנת ד'תק"י (750)[10].
[עריכה] התפתחות המנהג
המנהג לצום בי"ג באדר אינו מוזכר בתנ"ך ואף לא בתלמוד. הוא מופיע לראשונה ב"שאילתות דרב אחאי גאון", מגאוני בבל, ואחריהם אצל רש"י והרמב"ם. הרמב"ם מציין: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן"[11]. לפי רבנו תם, תענית אסתר לא נקבעה כזכר לשלושת ימי התענית בימי מרדכי ואסתר, אלא כזכר לתענית היהודים בי"ג באדר ביום שנקמו באויביהם. במגילת אסתר אין רמז לכך, אך רבנו תם מסיק, שכשם שמשה רבנו עשה תענית כשנלחם בעמלק, ודאי שבימי מרדכי, שהיו צריכים לרחמים עשו תענית ולהראות שלא בכוח המלחמה או בכוח האנושי ינצחו. דבר זה היה מקובל בישראל כפי שמוזכר בין היתר גם במלחמת שאול הראשונה מול פלשתים[12] ובמלחמות יהודה המכבי.
לפנים היו מתענים תענית אסתר במשך שלושה ימים, בימים שני, חמישי, ושני בשבוע שלאחר פורים, שהרי היא זכר לשלושה ימי צום, אך לאחר מכן הקלו בה החכמים וקבעו יום צום אחד.
[עריכה] מהלכות התענית
- צום תענית אסתר נמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ולא בלילה, כאשר בערי הפרזות, שם קוראים את מגילת אסתר במוצאי התענית, אסור לאכול עד סיום קריאת המגילה[13].
- אם פורים חל ביום ראשון בשבוע מקדימים את תענית אסתר ליום חמישי, כיוון שאין מתענים בשבת[14].
- התפילה בתענית אסתר כדין הצומות הקלים. כאשר תענית אסתר סמוכה לפורים בתפילת מנחה אין אומרים תחנון ונפילת אפיים[15] במנחה.
- נשים הרות או נשים שטרם חלפו 24 חודשים מלידתן פטורות מהצום וכן חתן או כלה שטרם הסתיימו ימי המשתה שלהם[16]. דינם של מוהל והורי תינוק שנימול ביום תענית אסתר שנו במחלוקת[17].
- דיני החולים קלים יותר משאר הצומות[18].
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הרב אליעזר מלמד, שיעור על הלכות תענית אסתר, באתר ישיבה
- תענית אסתר, באתר aish.co.il
- בצלאל לנדוי, תענית אסתר במסורת ישראל, באתר דעת
- אברהם קורמן תענית אסתר, באתר התנ"ך
- מושגים ביהדות: תענית אסתר, בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אם חל י"ג באדר ביום שבת מתענים ביום חמישי שלפניו, דהיינו בי"א באדר, כיון שלא מתענים בשבת.
- ^ משנה ברורה, תרפו, ב
- ^ מגילת אסתר, ד, טז
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפו, סעיף ב
- ^ על פי מגילת אסתר
- ^ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה זמנים פרק יד.
- ^ במגילת תענית - ספר קדום מתקופת בית שני שמונה אירועים משמחים לעם היהודי, לימים אלו היו דינים מיוחדים שהפכו אותם לימי שמחה. יום ניקנור - יום הניצחון של יהודה המכבי על צבאו בן 30,000 החיילים של ניקנור בשנת ג'ת"ר (162 לפני הספירה הנוצרית).
- ^ רוב הישגי הימים הטובים של מגילת תענית פסקו עם סוף תקופת בית שני, חגים שנותרו ממגילת תענית בימינו הם פורים, חנוכה ועוד.
- ^ זאת משום שהרי"ף לא הזכיר את תענית אסתר ורבנו תם כבר הזכיר שני ראשונים אלו חיו בסביבות השנה הזו
- ^ זמנו של רב אחאי גאון שם מוזכרת תענית זו.
- ^ משנה תורה, זמנים, תעניות ה\ה
- ^ ספר שמואל א' פרק יד פסוק כד
- ^ משנה ברורה, סימן תרצ"ב סעיף י"ד. האיסור לאכול עד סיום קריאת המגילה נובע מהאיסור לאכול לפני שקוראים במגילה ולא המשך התענית שמסתיימת עם צאת הכוכבים. אסור לאכול ולשתות כלל אך מי שהצום היה קשה לו או חולה יכול "לטעום", כמות האכילה או השתייה של "טעימה" הוא עד מידת כביצה לחם או מאכלי דגן (שברכתם מזונות) וירקות ופרות ללא הגבלה. במידה וצריך ניתן לשאול רב אם מותר לאכול יותר.
- ^ פרט ליום הכיפורים ועשרה בטבת, אף שכיום עשרה בטבת לא יחול בשבת
- ^ למנהג רוב עדות האשכנזים-שאומרים בצומות בתפילת מנחה אבינו מלכנו גם לא אומרים זאת במצב זה
- ^ לרוב שבעה ימים אך לעתים פחות.
- ^ הרמ"א אוסר אך רבים מתירים, למעשה יש לשאול רב.
- ^ מותנה בשאלת רב
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים ומועדים |
ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • הושענא רבא • שמיני עצרת • שמחת תורה • חנוכה |
 |
| ימים מיוחדים |
שבת • ראש חודש • עשרת ימי תשובה (גם: בין כסה לעשור) • ספירת העומר • ימי בין המצרים • חודש אלול • שובבי"ם • אסרו חג |
|
| תעניות |
צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב • יום כיפור קטן |
|
| שבתות מיוחדות |
שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש |
|
| חגים ומועדים לאומיים |
יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה • יום העצמאות • יום ירושלים |
|
| הנצחת אישים |
יום הזיכרון לרחבעם זאבי • יום הרצל • יום הזיכרון לדוד בן-גוריון • יום הזיכרון ליצחק רבין • יום זאב ז'בוטינסקי |
|
| חגי עדות |
סיגד • סהרנה • י"ט כסלו • פורים שני • מימונה • יום הזיכרון לנספים בסודאן |
|
|
|
||
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
