תענית אסתר
בהלכה, תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים, במיעוט השנים בו חל פורים ביום ראשון חלה התענית בי"א באדר). תענית זו היא זכר לצום שצמו היהודים בימי מרדכי ואסתר בשושן (אך הצום המקורי חל בחודש ניסן).
היות ותענית זו אינה תקנה דרבנן ואינה מוזכרת בגמרא, אלא היא מאוחרת יותר ובעלת תוקף של מנהג, גדריה קלים יותר מתענית רגילה[1].
תוכן עניינים |
טעם התענית[עריכה]
מטרת הצום על פי ה"משנה ברורה" היא "כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ד' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם".[2]
רקע[עריכה]
 |
ערך מורחב – סיפור המעשה במגילת אסתר |
בימי המלך אחשוורוש, הסית המן האגגי את המלך לגזור על השמדת העם היהודי. לאחר סדרת מהפכים פוליטיים, המן נתלה על העץ ואסתר המלכה ביקשה מהמלך לבטל את הגזירה. אחשוורוש לא הסכים אך נתן ליהודים רשות להתגונן על נפשם. היום המיועד להשמדת העם היהודי היה י"ג באדר. לבסוף, ביום זה הרגו היהודים את אויביהם[3]. יהודים שלא היו צריכים להילחם באותו יום צמו וחזרו בתשובה[4].
התפתחות המנהג[עריכה]
במגילת תענית, שחוברה בסוף ימי בית המקדש שני, לאחר זמן מגילת אסתר, מוזכר יום י"ג באדר כיום שמחה - יום ניקנור[5], לציון ניצחונו של יהודה המכבי על ניקנור. זמן תענית אסתר היה יום שמחה, אך משבטלה מגילת תענית[6] איסור התענית בזמן זה פג ומותר היה להתענות.
המנהג לצום בי"ג באדר אינו מוזכר בתנ"ך ואף לא בתלמוד. כפי הנראה, תענית אסתר התחילה להיות רווחת בזמן תחילת תקופת הראשונים (בערך בשנת ד'תת"ס 1100, זאת משום שהרי"ף לא הזכיר את תענית אסתר ורבנו תם כבר הזכיר (שני ראשונים אלו חיו בסביבות השנה הזו).
המנהג לצום מופיע לראשונה ב"שאילתות דרב אחאי גאון", מגאוני בבל שחי במאה ה-8,[7] ואחר כך אצל רש"י והרמב"ם. הרמב"ם מציין: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן"[8]. לפי רבנו תם, תענית אסתר לא נקבעה כזכר לשלושת ימי התענית בימי מרדכי ואסתר, אלא כזכר לתענית היהודים בי"ג באדר ביום שנקמו באויביהם. במגילת אסתר אין רמז לכך, אך רבנו תם מסיק, שכשם שמשה רבנו עשה תענית כשנלחם בעמלק, ודאי שבימי מרדכי, שהיו צריכים לרחמים עשו תענית ולהראות שלא בכוח המלחמה או בכוח האנושי ינצחו. דבר זה היה מקובל בישראל כפי שמוזכר בין היתר גם במלחמת שאול הראשונה מול פלשתים[9] ובמלחמות יהודה המכבי.
יש התולים את טעם התענית בצום 3 הימים של מרדכי ואסתר, ומסבירים שמכיוון שעל פי ההלכה חל איסור על תענית בחודש ניסן, תיקנו חכמים להתענות בחודש אדר. לפי הסבר אחר גם בזמן המגילה צמו היהודים בי"ג באדר, ביום בו נלחמו באויביהם, ולזכר צום זה נתקנה תענית אסתר, ולמרות שהתענית עצמה לא מפורשת במגילה, ניתן להניח שוודאי צמו והתפללו ביום זה כמו שמצינו בכמה מקומות שנהגו לצום ולהתפלל בשעת מלחמה.
לפנים היו מתענים תענית אסתר במשך שלושה ימים, בימים שני, חמישי, ושני בשבוע שלאחר פורים, שהרי היא זכר לשלושה ימי צום, אך לאחר מכן הקלו בה החכמים וקבעו יום צום אחד.
מהלכות התענית[עריכה]
- צום תענית אסתר נמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ולא בלילה. ברוב ארץ ישראל (למעט בירושלים) שליל פורים חל בסיום התענית, אסור לאכול עד סיום קריאת המגילה, אך מותרת טעימה קודם לקריאת המגילה[10].
- אם פורים חל ביום ראשון בשבוע מקדימים את תענית אסתר ליום חמישי, כיוון שאין מתענים בשבת[11].
- התפילה בתענית אסתר כדין הצומות הקלים. כאשר תענית אסתר סמוכה לפורים בתפילת מנחה אין אומרים תחנון ונפילת אפיים[12] במנחה.
- נשים הרות או נשים שטרם חלפו 24 חודשים מלידתן פטורות מהצום וכן חתן או כלה שטרם הסתיימו ימי המשתה שלהם[13]. דינם של מוהל והורי תינוק שנימול ביום תענית אסתר שנוי במחלוקת[14].
- דיני החולים קלים יותר משאר הצומות[15].
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הרב אליעזר מלמד, שיעור על הלכות תענית אסתר, באתר ישיבה
- תענית אסתר, באתר aish.co.il
- בצלאל לנדוי, תענית אסתר במסורת ישראל, באתר דעת
- אברהם קורמן תענית אסתר, באתר התנ"ך
- מושגים ביהדות: תענית אסתר, בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית"
הערות שוליים[עריכה]
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ו, סעיף ב'
- ^ משנה ברורה, תרפו, ב
- ^ על פי מגילת אסתר
- ^ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה זמנים פרק יד.
- ^ במגילת תענית - ספר קדום מתקופת בית שני שמונה אירועים משמחים לעם היהודי, לימים אלו היו דינים מיוחדים שהפכו אותם לימי שמחה. יום ניקנור - יום הניצחון של יהודה המכבי על צבאו בן 30,000 החיילים של ניקנור בשנת ג'ת"ר (162 לפני הספירה הנוצרית).
- ^ רוב הישגי הימים הטובים של מגילת תענית פסקו עם סוף תקופת בית שני, חגים שנותרו ממגילת תענית בימינו הם פורים, חנוכה ועוד.
- ^ שאילתא עט - לפורים, שאילתות דרב אחאי גאון (מירסקי), כרך ב', עמ' רכב, באתר HebrewBooks.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות תעניות, פרק ה', הלכה ה'.
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק כ"ד.
- ^ משנה ברורה, סימן תרצ"ב סעיף י"ד. האיסור לאכול עד סיום קריאת המגילה נובע מהאיסור לאכול לפני שקוראים במגילה ולא המשך התענית שמסתיימת עם צאת הכוכבים
- ^ פרט ליום הכיפורים ועשרה בטבת, אף שכיום עשרה בטבת לא יחול בשבת
- ^ למנהג רוב עדות האשכנזים-שאומרים בצומות בתפילת מנחה אבינו מלכנו גם לא אומרים זאת במצב זה
- ^ לרוב שבעה ימים אך לעתים פחות.
- ^ הרמ"א אוסר אך רבים מתירים, למעשה יש לשאול רב.
- ^ מותנה בשאלת רב
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים ומועדים |
ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • הושענא רבא • שמיני עצרת • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים |
 |
| ימים מיוחדים |
שבת • יום כיפור קטן • ראש חודש • עשרת ימי תשובה (גם: בין כסה לעשור) • פורים קטן • ספירת העומר • ימי בין המצרים • חודש אלול |
|
| תעניות ציבור | ||
| שבתות מיוחדות |
שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו |
|
| ימים מיוחדים שנקבעו
לאחר הקמת המדינה |
יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה • יום העצמאות • יום ירושלים |
|
| ימים ממלכתיים
להנצחת אישים |
יום הזיכרון לרחבעם זאבי • יום הזיכרון ליצחק רבין • יום הזיכרון לדוד בן-גוריון • יום הרצל • יום זאב ז'בוטינסקי |
|
| חגי עדות |
סיגד • י"ט כסלו • מימונה • סהרנה • יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל • פורים שני |
|
|
|
||
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
