תפילת הדרך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תפילת הדרך

תפילת הדרך היא תפילה יהודית הנאמרת בעת יציאתו של האדם לדרך, ועיקר עניינה הוא, בקשת האדם מאלוהים שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו בדרכו.

תיקון התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילה זו תוקנה בתקופת התלמוד על ידי רב חסדא:

"אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך" (תלמוד בבלי, ברכות, דף כ"ט עמ' ב').

תפילת הדרך נתקנה מפני שכאשר אדם יוצא מביתו או ממקום יישוב הוא מתרחק מחברת בני אדם ונחשף לסכנות היכולות לפגוע בו, ובמקום מרוחק אף לא יימצאו אנשים שיוכלו לעזור לו. מפני כך נאמרת תפילה זו בלשון רבים- האדם משתף עצמו עם הרבים שאינם איתו ועל ידי כך יינצל.

גדרי התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת הדרך נאמרת רק בתנאים מיוחדים‏[1]:

  • האומר יוצא לדרך שאינה עוברת במקומות מיושבים.
  • הדרך אליה הולך ארוכה יותר מאורך פרסה (כ- 4 קילומטרים)
  • האומר התרחק ממקום היישוב בו שהה 70 אמה.
  • התפילה לא נאמרה על ידיו באותו יום.

אמירת התפילה ללא הזכרת שם ה' מותרת בכל דרך, אפילו קצרה ולא מסוכנת. בימינו, יש אף המוסיפים לנוסח התפילה את המילים "ותאונות דרכים" בין הסכנות מהן מבקשים להנצל, אולם יש הסוברים שאין לשנות מן המטבע (הנוסח) שטבעו חכמים.

על פי ההלכה ראוי להסמיך את תפילת הדרך לברכה ארוכה (ברכה המסתיימת בברוך, כגון ברכת אשר יצר) אחרת.

בנוסף לתפילת הדרך, ישנם גם מעיין תפילות המבוססות על סגנון תפלת הדרך, תפילה למפליג בים או לטס בכלי תעופה. כאמור, יש איסור לומר תפילה זו בשבתות ובחגים משום שקיים איסור להפליג, לשוט או לנסוע בשבתות ובחגים. האומר ברכה זו בזמנים אסורים נחשב שברך ברכה לבטלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.