תפקודים ניהוליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תפקודים ניהוליים או פונקציות ניהוליות (EF) הם תהליכי השליטה הקוגניטיביים הגבוהים של האדם‏[1], האחראים על היכולת ליזום, להתמיד, לעכב ולשנות‏[2]. הם מתערבים בוויסות רגשי ובתפקוד חברתי ולימודי‏[2].

באופן כללי התפקודים הניהוליים פועלים באופן לא מודע, על כן לא ניתן לשלוט בהם באופן רצוני[3]. מבחינה מוחית, האונה המצחית היא האחראית על התפקודים הניהוליים. הקורטקס הקדם מצחי הוא חלק חשוב מהמיקום של התפקודים הניהוליים‏[2].

חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג תפקודים ניהוליים משמש לתיאור הדרך הדינמית שבה התפקודים הקוגניטיביים השונים של המוח מנוהלים באופן מתמיד, כך שיאפשרו להתמודד באופן יעיל מול דרישות החיים המשתנות מרגע אחד למשנהו‏[3]. תפקודים ניהוליים חיוניים לצורך תכנון וקבלת החלטות, איתור ותיקון טעויות, למידה של מצבים או פעולות חדשים, התמודדות מול מצבים מסוכנים או מסובכים, התגברות על הרגל מושרש היטב או התנגדות לפיתוי[2]. כמו כן, הם מאפשרים לאדם לפתח שליטה עצמית ויכולת לדחיית סיפוקים מידיים לצורך הגשמת מטרות ארוכות טווח.

בנוסף, התפקודים הניהוליים מקושרים לאינטליגנציה זורמת[4], אשר על פי התאוריה הדו גורמית לאינטליגנציה מהווה חלק מגורם g של האינטליגנציה הכללית.

בהתאם לכך, לתפקודים הניהוליים יש חשיבות רבה להצלחה האקדמית ולפיתוח המקצועי של האדם‏[5].

יכולות המושפעות מתפקודים ניהוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח תפקודים ניהוליים מתייחס לאוסף רחב של תפקודים שכליים ולכן אינו מיוצג על ידי התנהגות בודדת‏[2]. תפקודים ניהוליים אחראים על יכולת לתכנון ופתרון בעיות, תהליכי בקרה, עכבה וויסות, בחירת מידע חושי רלוונטי, זיכרון עבודה מילולי וחזותי, יכולת תכנון והתארגנות, גמישות מחשבתית, חשיבה מופשטת, רכישת כללים, יוזמה של פעולות ועכבה על פעולות, הכנת תגובה, קשב מתמשך, סריקה חזותית, קשב סלקטיבי, התגברות על הרגל, שליטה במסיחים ועוד ‏[2]. עם זאת, שמירה על הקשב והעוררות אינה נחשבת לאחת מהפונקציות הניהוליות‏[6].

תפקודים ניהוליים יכולים לנבא את התפקוד האקדמי של ילדים בכיתות הראשונות של בית ספר יסודי טוב יותר ממדידה של מנת משכל[7].

ההבדל בין תפקודים ניהוליים לתפקודים מוחיים ספציפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפקודים הניהוליים מתייחסים להיבטים שונים המעורבים בניהול התפקודים הקוגניטיביים של המוח‏[3]. הפונקציות הניהוליות אחראיות על אופטימיזציה של תהליכים משניים נמוכים יותר‏[1] על ידי תעדוף, ויסות ואינטגרציה שלהם במהלך פעולתם‏[2][3]. מכאן, שהן לא התפקודים המוחיים עצמם (כמו זיכרון ושפה), אלא הן אילו אשר מעצבות את התפקודים השכליים‏[2]. מסיבה זו ניתן למדוד את הפונקציות הניהוליות רק באופן עקיף על ידי מדידת התפקודים שהם אחראים עליהם ולא ישירות‏[2]. הדבר גורם לכך שקשה לאתר בעיות בפונקציות הניהוליות במסגרת אבחון או מחקר מעבדתי‏[2].

הקשר לזיכרון העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיכרון עבודה מאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופן פעולתו‏[8].

בהתאם לכך זיכרון העבודה מהווה גורם חיוני לתפקודים ניהוליים כמו תכנון‏[8].

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקה לאזורים באונה המצחית - ההתנהגות המבוססת על קליפת המוח הקדם-מצחית היא המתוחכמת ביותר. היא מכילה את קליפת המוח הקדם-מצחית הדורסו-לטראלית אשר מעורבת בתפקודים הניהוליים.

התפקודים הניהוליים הם תכונה אינטגרטיבית גבוהה של המוח הקדמי ועל כן אינה יכולה להשתייך רק לאזור מוחי, גן או חומר נירולוגי בודד‏[9]. יש להם אופי ביזורי והם נתמכים על ידי מערכות מורכבות המפוזרות בין אזורים שונים של המוח‏[3].

אזורים מוחיים ומערכות עצביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחות של תפקודים ניהוליים בגילאי הילדות קשורה להתפתחות של האונה המצחית והקשרים שלה לאזורים אחרים במערכת העצבים[7].

בכל ההיררכיה התפקודית של המוח יש למבנים עצביים גישה ישירה לשפעול של המערכת המוטורית, אך ההתנהגות המבוססת על קליפת המוח הקדם-מצחית (הנמצאת באונה המצחית) היא המתוחכמת ביותר‏[10], שכן היא מעורבת בתפקודים מחשבתיים גבוהים‏[11]. בהתאם לכך, היא מכילה חלק מהמערכות המורכבות המעורבות בתפקודים הניהוליים‏[3].

קליפת המוח הקדם-מצחית הדורסו-לטראלית, הנמצאת בקליפת המוח הקדם-מצחית, מעורבת בתפקודים ניהוליים‏[10]. היא מגבשת תוכניות ואסטרטגיות עבור התנהגות ההולמת מצב מסוים ומנחה את המעגלים המוטוריים להוציא אל הפועל את תוצרי החישובים שלה‏[10].

האמיגדלה היא אזור רגשי מרכזי והיא עוסקת באינטגרציה והפצת מידע לאזורים רבים במוח, ביניהם גם אזורים התומכים בתפקודים קוגניטיביים‏[12]. היא מכילה חלק מהמנגנונים החיוניים לתפקודים הניהוליים‏[3].

התצורה הרשתית אשר ממלאת תפקיד חשוב בשליטה על מנגנונים הקשורים לעוררות ושינה[13], חיונית להיבטים מסוימים של התפקודים הניהוליים‏[3].

המוח הקטן מעורב בחלק מההיבטים של התפקודים הניהוליים‏[3]. הוא לוקח חלק בהפעלה של תנועות מוטוריות על ידי מערכת השרירים ובתהליך הלמידה שלהן עד לשלב של רכישת מיומנות אוטומטית[14].

מוליכים עצביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינפסה מאפשרת מעבר של אותות מתאי עצב במערכת העצבים אל תאי המטרה שלהם.

אותות של קלט ופלט נעים ברחבי המערכות המעורבות בתפקודים ניהוליים על ידי דחפים עצביים מהירים, אשר מסוגלים לקשר בניהן בפחות ממילישנייה[3]. התנועה של אותות אלו תלויה בתהליך ההעברה סינפטית של מוליכים עצביים בין תאי העצב[3].

למוליך העצבי דופמין יש תפקיד חיוני בתפקודים הניהוליים‏[15].

פגיעה בתפקודים ניהוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפקודים הניהוליים אינם ניתנים לשליטה מכוונת ומודעת. לכן פגיעה בהם יכולה להוביל לפגיעה ביכולת הניהול והתפעול של מגוון תפקודים קוגניטיביים, באופן שאינו מושפע מרצונו של האדם להפעיל אותם בדרך ובזמן המתאימים‏[3]. ליקויים בתפקודים ניהוליים עלולים להוביל להישגים אקדמיים נמוכים בקרב ילדים ומבוגרים ולפגוע בתפקוד החברתי והתעסוקתי‏[2]. עם זאת, פגיעה בתפקודים הניהוליים אינה בהכרח קשורה לאינטליגנציה של האדם. זאת משום שאדם מסוים יכול להיות מבריק ולהפגין רמת משכל גבוהה במבחנים מתוקננים, בזמן שהוא סובל מהנמכה בתפקודים הניהוליים‏[3].

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משום שהתפקודים הניהוליים הם יכולת אינטגרטיבית גבוהה של המוח הקדמי, בכל סוג של פגיעה בתפקודים אלו יכולים להיות מעורבים גורמים מרובים‏[9].

פגיעה בתפקודים ניהוליים יכולה להיגרם כתוצאה מהפרעה נוירו-התפתחותית, כמו הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות[16] שההנמכה בתפקודים ניהוליים היא מאפיין מרכזי שלה‏[5][9][17]. זוהי דוגמה למצב שבו הפגיעה בתפקודים ניהוליים אינה קשורה לרמת המשכל ויכולה להתקיים גם בקרב אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה מאוד‏[3].

היבטים רגשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרדה פוגעת ביכולת להתרכז ולתכנן‏[2]. לחרדה יש השפעה על התפקודים הניהוליים ובעיקר על זיכרון עבודה והתארגנות‏[2]. בדומה לכך, גם דיכאון קשור לירידה בזיכרון ופגיעה בתפקודים הניהוליים‏[2].

איתור קשיים בתפקודים ניהוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשיים בתפקודים ניהוליים ניתנים לאיתור כבר בגן ונשארים לרוב עמידים במשך שנים‏[2]. קיים קושי לאתר ליקויים בתפקודים ניהוליים בקרב אנשים מחוננים בעלי אינטליגנציה גבוהה, משום שהם מוצאים דרכים רבות יותר כדי לחפות על הכשלים, וכך קשה יותר למדוד את הקשיים שלהם‏[2].

פיתוח תפקודים ניהוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם תפקודים ניהוליים הניתנים לשיפור‏[2].

אימון אישי הוא תהליך שמערב בין היתר גם פיתוח של תפקודים ניהוליים. זאת משום שהאימון האישי עושה שימוש במרכיב קוגניטיבי כדי לסייע למתאמן לפתח מודעות לאופן שבו הוא משנה את התנהגותו‏[18]. מאמנים משתמשים בסוג מסוים של שאלות על מנת להדגים למתאמנים שימוש יעיל בתפקודים ניהוליים ולמען חילוץ רעיונות המתאמנים, תוך כדי פיתוח היכולת שלהם להבהיר את מטרותיהם, לתכנן ולפעול להשגתן בכוחות עצמם‏[5][19].

ישנן שיטות טיפוליות כמו העשרה אינסטרומנטאלית אשר מתמקדות בשיפור ופיתוח תפקודים ניהוליים. בנוסף, ניתן לאמן חלק מהתפקודים הניהוליים דרך שימוש בספרי ילדים כמו איפה אפי?, שבהם לצורך איתור דמות המטרה באיורים יש צורך להפעיל סריקה חזותית שיטתית, שליטה במסיחים, תשומת לב לפרטים ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Aron, Adam R.; Dowson, Jonathon H.; Sahakian, Barbara J.; Robbins, Trevor W. (2003). Methylphenidate improves response inhibition in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder.Biological Psychiatry, Vol 54(12), 1465-1468.
  2. ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 2.14 2.15 2.16 שי-קרין, נופר (2009). תפקודים ניהוליים (EF) - מה הקשר להפרעת קשב ולרכיבה על סוסים.מאתר פסיכולוגיה עברית.
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 Brown, T. E. (2005). Attention deficit disorder: The unfocused mind in children and adults. Yale University Press.‏
  4. ^ Huepe, D., Roca, M., Salas, N., Canales-Johnson, A., Rivera-Rei, Á., Zamorano, L., & ... Ibañez, A. (2011). Fluid intelligence and psychosocial outcome: from logical problem solving to social adaptation. Plos One, 6(9), e24858.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Field, S., Parker, D. R., Sawilowsky, S., & Rolands, L. (2013). Assessing the Impact of ADHD Coaching Services on University Students’ Learning Skills, Self-Regulation, and Well-Being. AHEADAssociation on, 26(1), 67-81.‏
  6. ^ אבישר, אלון (2010). מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? מאתר פסיכולוגיה עברית
  7. ^ 7.0 7.1 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  8. ^ 8.0 8.1 Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology,57(7), 579-589.‏
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.‏
  11. ^ Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.
  12. ^ Passoa, L. (2009). On the relationship between emotion and cognition. Nature Reviews Neuroscience, 9(1), 148-158
  13. ^ Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
  14. ^ ישי-קרין, נ. (2005). דיסלקסיה, רכיבה על סוסים והצרבלום. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.
  15. ^ Cools, R., & D'Esposito, M. (2011). Inverted-U–Shaped Dopamine actions on human working memory and cognitive control. Biological psychiatry, 69(12), e113-e125.‏
  16. ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
  17. ^ Barkley, R. A., & Murphy, K. R. (2010). Impairment in occupational functioning and adult ADHD: the predictive utility of executive function (EF) ratings versus EF tests. Archives of Clinical Neuropsychology, 25(3), 157-173.
  18. ^ Swartz, S. L., Prevatt, F., & Proctor, B. E. (2005). A coaching intervention for college students with Attention Deficit/Hyperactivity Disorder. Psychology In The Schools, 42(6), 647-656.
  19. ^ Parker, D. R., Hoffman, S., Sawilowsky, S., & Rolands, L. (2011). An Examination of the Effects of ADHD Coaching on University Students' Executive Functioning. Journal Of Postsecondary Education And Disability, 24(2), 115-132.