תצורה גאולוגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תצורה גאולוגית (formation) היא יחידת סלעים בסיסית בחלוקה סטרטיגרפית יחידה ליתוסטרטיגרפית המשמשת למטרת מיפוי גאולוגי. התצורה הגאולוגית מורכבת מסלעים, הנראים לעין, אשר להם זיקה בשלבי יצירתם, והנבדלת משכנותיה על ידי גבולות סלע ברורים. לתצורה הגאולוגית יש תפוצה גאוגרפית מסוימת.

הכינוי אותו מקבלת תצורה מורכב משתי מילים. סוג הסלע העיקרי הבונה את התצורה ושם המקום בו מצויה התצורה. לדוגמה "דולומיט יגור" בהר הכרמל. אם אין בתצורה סוג סלע אחד בולט נוהגים להשמיט את שם הסלע ולהסתפק בשם המקום כשלפניו מוסיפים את המילה תצורה. לדוגמה: "תצורת חתירה".

התצורה יכולה להתחלק בחלוקת משנה לפרטים (באנגלית memebers) הנבדלים מהחלקים הקרובים אליהם בתצורה. חלוקה זו נהוגה רק כשיש לה מטרה מועילה. רק חלק מהתצורה יכול להיות מורכב מפרטים, כאשר פרט יכול להשתרע על יותר מתצורה אחת. בתוך התצורה יכולים להופיע גם יחידות קטנות יותר המכונות עדשה או לשון (lense, tongue). אוסף של תצורות גאולוגית מכונה חבורה.

דוגמה לכך היא תצורת ורדים הכלולה בחבורת יהודה. היא מורכבת מסלעים ממוצא דומה סלעי משקע מסביבת היווצרות ימית - הדולומיט והקירטון. בתצורה זו נוצרה מערת שורק וכן מערת שמשון ומערת התאומים שמצפון ומדרום לה. ניתן ללמוד מהעובדה שהן כולם בתצורה אחת כי תהליך יצירת שלושת המערות היה דומה.