תצורת מנוחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מראה טיפוסי של מדבר יהודה - נוף גבעות מעוגלות מתצורת מנוחה

תצורת מנוחה היא תצורה הבנויה מקירטון רך בדרך כלל. לעתים התצורה מחופה ברובדי צור של תצורת משאש. התצורה נפוצה ברוב אזורי הארץ. עוביה מדקק כלפי מרום הקמרים של שדרת ההר לאורך ארץ ישראל ,מהשיפולים המזרחיים של הרי יהודה ושומרון ורכסי הנגב וכן בשיפולים המערביים של ההרים בשפלת החוף הגבוהה , מישור הגבעות המהווה את הגבול שבין ההר לשפלה.

סביבת היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התצורה נימנית על חבורת הר הצופים אשר הורבדה בתקופת סנון מתור קרטיקון ומגיע לתקופת פלאוקן בבסיס תור השלישון. תיארוך הופעתה הוא בין 90 מיליוני שנים ועד לפני כ-70 מיליוני שנים. התצורה הורבדה בתקופה שבה עלו פני הים כתוצאה מהתחממות גלובלית. היכן שהשתרע אגן ימי עמוק, נוצרו תצורות מנוחה ומעליה תצורת משאש, כתוצאה מעליית גובה פני הים ושינוי האקלים.

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימין התמונה - גבעות תצורת מנוחה - צפונית לנחל פרת - במרכז התמונה ומשמאלה כפר אדומים אף הוא בנוי על תצורת מנוחה

הביטוי שלה בשטח הוא ביצירת המדרונות המתונים של הגבעות, במקומות בהן נסחפה תצורת מישש, מסלע צור, התפתח נוף גבעות מעוגלות - היוצרים קווי רקיע כיפתיים - עגלגלים. מדבר יהודה בנוי בחלקו הגדול מגבעות של סלעי קרטון מתצורת מנוחה . הסלעים הרכים יוצרים הנוף המתון שבו מתחתרים ערוצים רחבים. רוב דרכי האורך במדבר יהודה מוקמו בתחומי תצורה זו.

כאשר פסגת ההר בנויה משכבה קשה ושטוחה של צור מסיבי הביטוי הנופי יהיה של הרי שולחן הרי שולחן במקום המבנה הכיפתי. הרי שולחן נפוצים באזור הנגב הצפוני ובמדבר יהודה. סלע הצור, העמיד יותר לבליה, מונע את הסחיפה של השכבות הרכות יותר - שיוצרות את מורדותיו התלולים ובנויות מסלע קירטון.

מים וצמחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משק המים של תצורת מנוחה אינו טוב, מאחר שאינה סופגת מים. יחד עם זאת, בשל תכונה זו היא יכולה להיות מאגר מים. בתחומים בה נמצאת התצורה לבד, נמצאים בה צמחים מדבריים כמו לענת המדבר, נואית קוצנית, שבר לבן ועוד.

על גבי סלעי קירטון מתפתחת קרקע רנדזינה - שהיא תוצאה של התפוררות הקירטון. מופיעה גם צמחיה נוספת: צומח של בתות ספר (כמו סירה קוצנית, שלהבית קצרת שיניים ומרווה מלבינה ואפילו מינים ערבתיים האירנו-טורני כמו שיזף מצוי.

שימושית לאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת פעמון בבית גוברין

תצורת מנוחה, כאשר שכבת הקירטון הייתה מכוסה בנארי, נחשבת לאזור בו הייתה התיישבות קדומה, שכן קל לחפור בה בורות מים. הודות לכושר הספיגה הנמוך של התצורה, המים נשמרו בה. לעתים, כאשר אותרה התצורה ונמצאו בה שרידי ישוב, ניתן היה להעריך כי היה בה יישוב מתקופת ההתנחלות הישראלית. כאשר אחד מקירות בור המים קרס, נוצרה מערה מהסוג המצוי בגן הלאומי בית גוברין - מראשה - המכונה "מערת פעמון" (שנחצבה בקירטון מתצורת מארשה).

תחום התצורה בשפלת יהודה הגבוהה עשיר באתרי עתיקות, בייחוד מהתקופה הישראלית.

לסלע הקירטון מתצורה זו היה גם שימוש בבניה בשל קלות החציבה, אך בשל החסרונות, הימצאות שרידי צור בתוכו וקלות התפוררותו, נמנעו מלהשתמש בו. משערים כי מהמערות המצויות בגן הלאומי "בית גוברין - מראשה" נחצבו אבני בניה בתקופה הרומית לערים אלווטרופוליס - בית גוברין הקדומה ואשקלון.