תצלום הצנחנים בכותל המערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מימין: אושרי, חיים כהן (מאחור), יפעת וקרסנטי

תצלום הצנחנים בכותל המערבי, הידוע גם בכינויו "הצנחנים הבוכים", הוא תצלום מפורסם מאת הצלם דוד רובינגר מ-7 ביוני 1967, עת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. הצילום הפך מאז לאחד הידועים ביותר בתולדות מדינת ישראל ולאחד מסמליהם של מלחמת ששת הימים והקרב על ירושלים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקדמת הצילום נראים שלושה מחיילי גדוד 66 של חטיבת הצנחנים 55, חיים אושרי (מימין), יצחק יפעת (לימים רופא נודע), וציון קרסנטי, כאשר הם מביטים על הכותל המערבי שזה עתה נכבש במבט של השתאות. הצנחן הרביעי הנראה בין חיים אושרי ליצחק יפעת הוא חיים כהן. בראיון מאוחר איתו, תיאר אושרי את הרגע:

המראה של הר הבית שנגלה לעינינו, הכיפות הבוהקות מסביב כשעליהן מתנפצות קרני השמש ומסביב עדיין עננים של בוקר, היה מבחינתי המראה של ירושלים אליו השתוקקנו כל השנים. אני זוכר בעיקר תחושה של התפעמות, של עצירת נשימה. הנה ירושלים עליה קראנו ואותה זכינו לראות רק בתמונות עומדת כאן לפנינו.‏[1]

עזר ויצמן, שהיה ממפקדי צה"ל במלחמה, הביע אכזבה רבה על שלא הצליח להגיע ולהיכלל בתמונה ההיסטורית[2].

דוד רובינגר תיאר את נסיבות צילום התמונה:

עשיתי את דרכי ברגל מהר ככל יכולתי לעיר העתיקה. הגעתי לשם בדיוק בזמן לקראת הכניסה לכותל המערבי, חמש עשרה דקות בלבד לאחר שחטיבת הצנחנים של צה"ל שחררה אותו. המרווח בין הכותל המערבי לבתים הסמוכים לא עלה על שלושה או ארבעה מטרים. כדי להשיג את הזווית הטובה ביותר בשטח כה צר, היה עלי להשתרע על האדמה ולצלם כלפי מעלה, כדי שהעדשה תקלוט במידת האפשר את הצנחנים המנצחים ואת אבני הכותל.‏[3]

שימוש בתמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינגר תיאר: "בהשפעת שיכרון החושים של הניצחון והגאווה הגדולה על צבא הגנה לישראל, גזרתי ברגע של נדיבות את תשליל התמונה והגשתי אותה לדובר צה"ל, בלא להרהר במשמעות מעשי. הוא לא בזבז זמן והעביר את התשליל ללשכת העיתונות הממשלתית, וזו הדפיסה את התמונה והפיצה אותה לכל דורש במחיר דולר לתמונה."‏[4]

בגלל הסנטימנטליות הרבה שמביעה התמונה השתמשו בה למטרות שונות, למורת רוחו של רובינגר:

  • חברת "דובק" השתמשה בתמונה לפרסומת לסיגריות מתוצרתה, בצירוף הכיתוב "גברים אמיתיים מעשנים דובק" (אף שהחיילים שבתמונה אינם מעשנים).
  • ב-2001 עמד התצלום במרכזו של פולמוס בדבר השימוש בו במסגרת תעמולת הבחירות של הבחירות לראשות הממשלה באותה שנה. בתשדירי הבחירות של אריאל שרון הוצג התצלום. בעקבות זאת הגישה סיעת "שינוי" עתירה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין, וטענה כי "השימוש בתמונה עשוי ליצור רושם שצה"ל מזוהה עם הימין". חשין דחה את בקשתם והתיר את המשך השימוש בתצלום ואף קבע כי ”התמונה ייחודית וחד-פעמית היא, וזה מכבר הופקעה מרשותו של צה"ל – אם הייתה אי פעם נכס מנכסיו – והפכה לנכס מנכסי האומה כולה”‏[5]. ב-2002 התנהל קמפיין ארצי נרחב של תמיכה בירושלים המאוחדת במהלכו נתלו מאות שלטי חוצות בהם תמונת הצנחנים שמתחתה הכיתוב ירושלים (ההדגשה במקור).
  • ב-2006 השתמש פורטל האינטרנט וואלה! בתמונה כחלק עיקרי מפרסומת עבורו בעיתון TheMarker, ללא קבלת היתר מהצלם. רובינגר תבע את החברה, את משרד הפרסום זרמון–גולדמן ואת "הארץ" (בעליו של TheMarker) בגין הפרת זכויות היוצרים וזכותו המוסרית של הצלם. בית משפט השלום בתל אביב-יפו קיבל את תביעתו ופסק שעל וואלה! ומשרד הפרסום לשלם לו פיצויים בסך 40,000 ש"ח‏‏‏[6].

רובינגר, שכינה את התצלום "הסמל המסחרי שלי", בחר בתצלום זה לעטיפת ספרו Israel Through My Lens: Sixty Years As a Photojournalist[7] ולעטיפת המהדורה העברית, ישראל מבעד לעדשה: 60 שנה כצלם עיתונות (הוצאת כתר, 2008).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך הראיון עם חיים אושרי שערכה ריבקי רט
  2. ^ תום שגב, 1967 והארץ שינתה פניה, עמוד 614
  3. ^ דוד רובינגר, רות קורמן, ישראל מבעד לעדשה: 60 שנה כצלם עיתונות (מאנגלית: כרמית גיא),‫ הוצאת כתר, 2008., עמ' 112
  4. ^ דוד רובינגר, רות קורמן, ישראל מבעד לעדשה: 60 שנה כצלם עיתונות (מאנגלית: כרמית גיא),‫ הוצאת כתר, 2008., עמ' 115
  5. ^ החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית
  6. ^ תא (ת"א) 43688/06 רובינגר דוד נ' וואלה! תקשורת ואחרים‏, ניתן ב-5 בפברואר 2009
  7. ^ Israel Through My Lens: Sixty Years As a Photojournalist, באתר Amazon.com