התקופה הכלקוליתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרהיסטוריה
תקופת האבן	תקופת האבן הקדומה	הפלאוליתית הקדומה
		הפלאוליתית תיכונה
		הפלאוליתית המאוחרת
	תקופת האבן התיכונה	התקופה האפיפלאוליתית
		התקופה קדם נאוליתית
	תקופת האבן החדשה
תקופת המתכות	תקופת הנחושת
	תקופת הברונזה
	תקופת הברזל

התקופה הכלקוליתית (מיוונית: χαλκός, חלקוס - נחושת + λίθος, לית'וס - אבן) היא תקופה בתולדות הציביליזציה האנושית אשר בה הופיע שימוש מוקדם בכלי מתכת לצד כלי אבן. שמה של התקופה ניתן לה על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט.

התקופה הכלקוליתית מוגדרת מחוץ למערכת שלוש התקופות, ומתקיימת בין תקופת האבן החדשה לתקופת הברונזה. נראה כי השימוש בנחושת לא היה כה רווח בתחילה, וכי באופן מהיר יחסי היו נסיונות ליצירת סגסוגות בינה לבין בדיל, עובדה המקשה על אבחון ברור בין התקופות.

הגדרת התקופה הכלקוליתית משמשת ארכאולוגים רק בחלק מן העולם, בעיקר בדרום מזרח אירופה, וכמו כן במערב ומרכז אסיה, שם חלה התקופה בסביבות 4000 עד 3150 לפהנ"ס.

אוטסי איש הקרח שנמצא בקרחוני האלפים עם גרזן נחושת וסכין אבן, תוארך ל-3300 לפהנ"ס, ומהווה דוגמה לממצא מתקופה זו.