תקנת השוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקנת שוק היא הסדר משפטי המטפל בתוצאה של מכירת נכס על ידי מי שאינו בעליו. תקנת השוק מאפשרת לקונה, אם מילא אחר תנאים מסוימים, לזכות בבעלות בנכס למרות ההעברה הקניינית הפגומה. התקנה נועדה לאפשר חיי מסחר תקינים. התקנה מופיעה עוד במשפט העברי הקדום אם כי בצורה שונה במקצת.

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלל בסיסי בדיני קניין קובע שאדם אינו יכול להעביר זכויות רבות מאלה שיש לו (בלטינית: nemo dat quod non habet). לכן אדם שאיננו הבעלים של הנכס אינו יכול למכור אותו. מוסד תקנת השוק הוא חריג לכלל זה. בין היתר נועדה תקנת השוק לפתור מצבים שבהם אדם קנה נכס מאדם אחר, אך מאוחר יותר התברר כי הנכס נגנב מבעליו המקוריים, הוצא ממנו במרמה או אבד לו. אם הקונה עומד בתנאים מסוימים, הקבועים בדין, הוא זוכה בבעלות על הנכס למרות הפגם הקנייני שבהעברה.
במשפט הישראלי יש כמה תקנות שוק, החלות במצבים שונים (ולכן גם התנאים לגיבושן שונים). מטרת כל התקנות היא להבטיח אינטרס ציבורי מסוים, כגון חיי מסחר תקינים (מיטלטלין) או הסתמכות על המרשם (מקרקעין), באופן המאפשר לקונה ליהנות מהנכס שרכש.

תקנת השוק במקרקעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 אשר כותרתו היא "רכישה בתום לב" קובע כי:

Cquote2.svg

מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום-לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון.

Cquote3.svg

מהאמור בסעיף עולה, כי קיימים שלושה תנאים מצטברים לקבלת ההגנה במקרקעין: מדובר במקרקעין מוסדרים (הרשומים במרשם המקרקעין, המכונה טאבו - פנקס הזכויות), הקונה בדק את פנקס הזכויות לפני ביצוע העסקה והסתמך עליו בתום לב לשם ביצועה והקונה שילם את התמורה שנקבעה לשם ביצוע העסקה.

תקנת השוק במקרקעין קובעת כי כאשר מתקיימים שלושת התנאים האלו, יהא כוחה של זכות קונה המקרקעין יפה אף אם הרישום בפנקס הזכויות לא היה נכון.

תקנת השוק במיטלטלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח - 1968 אשר כותרתו היא "תקנת השוק" מסדיר את תקנת השוק במיטלטלין וקובע:

Cquote2.svg

נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום-לב

Cquote3.svg

מהאמור בסעיף עולה, כי קיימים ארבעה תנאים מצטברים לקבלת ההגנה במיטלטלין: המוכר עוסק במכירת נכסים מסוג הממכר, והעסקה נעשתה במהלך עסקיו הרגיל; הקונה שילם את התמורה שנקבעה לשם ביצוע העסקה וקיבל את הנכס לחזקתו; התמורה הייתה תמורה ממשית ולא סמלית כלומר שווה או לפחות קרובה לערך האמיתי של הנכס; הקונה פעל בתום לב.

תקנת השוק במיטלטלין קובעת כי כאשר התנאים האלו מתקיימים, עוברת הבעלות במיטלטלין לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת, אף אם המוכר לא היה הבעלים החוקיים של המיטלטלין או לא היה רשאי למוכרם לקונה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 5664/93 כנען נגד ארצות הברית, פ"ד נא (1)114.
  • 167/75 קיבוץ גליל ים נגד שעתל, פ"ד לא (1) 236.
  • 526/75 רובינשטיין נגד אלקלעי, פ"ד לא (2) 746.
  • איל זמיר, חוק המכר, תשכ"ח-1968 (פורסם על ידי המכון למחקרי חקיקה של האוניברסיטה העברית תשמ"ז-1987, במסגרת פירוש לחוקי החוזים, בעריכת ג. טדסקי). סעיף 34.
  • נחום רקובר, "המסחר במשפט העברי",ירושלים תשמ"ח, שער שני - תקנת השוק במשפט העברי
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.