תקנת השוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקנת שוק היא הסדר משפטי המטפל בתוצאה של מכירת נכס על ידי מי שאינו בעליו. תקנת השוק מאפשרת לרוכש, אם מילא אחר תנאים מסוימים, לזכות בבעלות בנכס למרות הפגם בהעברה הקניינית. מקורו של המונח 'תקנת השוק' הוא במשפט העברי, אם כי שם משמעותו שונה במקצת.

תקנת השוק נכללת בדיני התחרות[1]. במצב בו יש מספר מתחרים על אותו מוצר, יש בידיי תקנת השוק את היכולת להכריע במקרים מסוימים, מי מהשחקנים קנה לעצמו בעלות בנכס כדין.

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלל בסיסי בדיני קניין קובע שאדם אינו יכול להעביר זכויות רבות מאלה שיש לו (בלטינית: nemo dat quod non habet). לכן אדם שאיננו הבעלים של הנכס אינו יכול למכור אותו. בגלל אופים המיוחד של דיני קניין (שלא מאפשרים לחלוק בנזק כמו בנזיקין למשל), כל מאבק שכזה הופך ל'מאבק על כל הקופה'. לכן, כדי לאפשר חיי מסחר תקינים שלא מצריכים בדיקות יקרות ומעמיקות בכל פעם, תקנת השוק יוצרת חריג לכלל זה.
במשפט הישראלי יש כמה תקנות שוק, החלות במצבים שונים (ולכן גם התנאים לגיבושן שונים). מטרת כל תקנה היא להבטיח אינטרס ציבורי מסוים, כגון חיי מסחר תקינים (המודגש יותר במיטלטלין) או הסתמכות על המרשם (המודגש יותר במקרקעין), באופן המאפשר לקונה ליהנות מהנכס שרכש.

הצדדים בדין משפטי אשר מתחרים אחד בשני על הבעלות או לחלופין על הזכות לשימוש בנכס במקרקעין, הינם זרים אחד לשני ואין בניהם קשר חוזי ישיר[2].

ההכרעה המשפטית צריכה לאזן בין הצדק החברתי והחלוקתי, לבין ערך הקניין האישי של הבעלים. השאלה הנשאלת לרוב בדיני התחרות, הינה כיצד ניתן להכריע בין שני מתחרים, אשר הם לכאורה בעלי זכות שווה בנכס. ע"פ ספרו של דויטש[3], ישנם מספר ערכים העומדים בבסיס העדפה של מתחרה אחד על משנהו. האיזון בין המתחרים הוא האלמנט הראשון. יש לבדוק מחד את רמת ההסתמכות של כל צד, השינוי לרעה שחל עקב פסיקה לטובת אחד מהצדדים, טיב התנהגות הצדדים וכדומה. מאידך, יש לקחת בחשבון שיקולי יעילות לעניין "מונע הנזק הטוב ביותר".

ע"פ פס"ד גנז[4], מונע הנזק הטוב ביותר מחויב במניעת הנזק ובמידה ואין הוא מונע את הנזק, ייתכן ויחשב לרשלן, מה שעלול לעלות לו בזכותו בנכס. בתקנת השוק, מונע הנזק הטוב ביותר הוא הרוכש (שכן הבעלים אינו יודע על הגזלה) ועל כן מוטלות עליו חובות ע"פ חוק, בניהן בדיקת זהות המוכר ועמידה בתנאי תקנת השוק.

תקנת השוק במקרקעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 אשר כותרתו היא "רכישה בתום לב" קובע כי:

Cquote2.svg

מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום-לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון.

Cquote3.svg

מהאמור בסעיף עולה, כי קיימים ארבעה תנאים מצטברים לקבלת ההגנה במקרקעין:
1. מדובר במקרקעין מוסדרים (הרשומים במרשם המקרקעין, המכונה טאבו - פנקס הזכויות).
2. הקונה שילם תמורה עבור העסקה והעברת הקניין הושלמה. מטעם זה, בעסקאות מתנה לא יכולה לחול תקנת השוק. ע"פ הפסיקה‏[5], ההנחה היא כי מי שלא הושלם רישומו כנראה עדיין לא שילם את כל התמורה – ולכן הבעלים המקורי יפסיד יותר אם נשאיר את המצב על כנו. במציאות, במרבית המקרים הסכום המלא כבר שולם וההמתנה היא רק מבחינה פרוצדוראלית.
3. תום לב: הקונה רכש את המקרקעין בתום לב ללא ידיעה כי שייכים לאדם אחר. לפי הלכת סונדרס‏[6] , תום הלב צריך להימשך מתחילה ועד סוף העסקה ברישום בפועל.
4. הסתמכות על הרישום: הקונה צריך לבדוק את הרישום בטאבו, והרישום צריך להיות שגוי. לכן, בעסקאות שנעשו באמצעות התחזות או ייפוי כח מזויף לא תעמוד לקונה תקנת השוק – הרי לא נפל פגם במרשם. תקנת השוק במקרקעין קובעת כי כאשר מתקיימים תנאים האלו, יהא כוחה של זכות קונה המקרקעין יפה אף אם הרישום בפנקס הזכויות לא היה נכון.

תקנת השוק במיטלטלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח - 1968 אשר כותרתו היא "תקנת השוק" מסדיר את תקנת השוק במיטלטלין וקובע:

Cquote2.svg

נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום-לב

Cquote3.svg

מהאמור בסעיף עולה, כי קיימים ארבעה תנאים מצטברים לקבלת ההגנה במיטלטלין:
1. המוכר עוסק במכירת נכסים אלה. אין דרישה לתחום עיסוק עיקרי אלא רק למכירת נכסים מסוג הממכר, ושהעסקה נעשתה במהלך עסקיו הרגיל‏[7].
2. הקונה שילם את התמורה שנקבעה לשם ביצוע העסקה. בפסק דין כנען‏[8] הכריע בית המשפט שיש צורך בתמורה ממשית (כלומר, שווה או לפחות קרובה לערך האמיתי של הנכס).
3. תום לב: הקונה צריך לבצע את העסקה בתום לב וללא חשד כי ישנה בעיה בעסקה.
4. קבלת החזקה והשלמת קניין: נדרשת הן העברת בעלות והן העברת חזקה על הנכס

תקנת השוק במיטלטלין קובעת כי כאשר התנאים האלו מתקיימים, עוברת הבעלות במיטלטלין לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת, אף אם המוכר לא היה הבעלים החוקיים של המיטלטלין או לא היה רשאי למוכרם לקונה.

תום לב בתקנת השוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים ראה בית המשפט את תום הלב הנדרש בתקנת שוק כתום לב סובייקטיבי – והדרישה היתה מהקונה הספציפי שלא להעלות על דעתו שמדובר ברמאות (בניגוד לתום לב אוביקטיבי, שדורש אי-ידיעה של אדם סביר). בשנת 2014 קבע השופט ניל הנדל בפסק דין ג'אביט‏[9] (שעסק בפרשת פירוק בטר-פלייס) כי "דרישת תום הלב בהקשר זה כוללת גם חובת זהירות", ובכך החדיר עקרונות של תום לב אובייקטיבי גם לתקנת השוק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 5664/93 כנען נגד ארצות הברית, פ"ד נא (1)114.
  • 167/75 קיבוץ גליל ים נגד שעתל, פ"ד לא (1) 236.
  • 526/75 רובינשטיין נגד אלקלעי, פ"ד לא (2) 746.
  • 716/72 רוזנשטרייך נ' חברה א"י לאוטומובילים בע"מ, פ"ד כז(2) 709
  • איל זמיר, חוק המכר, תשכ"ח-1968 (פורסם על ידי המכון למחקרי חקיקה של האוניברסיטה העברית תשמ"ז-1987, במסגרת פירוש לחוקי החוזים, בעריכת ג. טדסקי). סעיף 34.
  • נחום רקובר, "המסחר במשפט העברי",ירושלים תשמ"ח, שער שני - תקנת השוק במשפט העברי
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ חנוך דגן, קניין על פרשת דרכים, רמות
  2. ^ מנחם מאונטר, יוצרי סיכונים ונקלעי סיכונים- הגנתו של המסתמך על מצג הזולת בחקיקה אזרחית, משפטים טז (תשמ"ו)
  3. ^ מיגל דויטש, קניין, בורסי, 2007
  4. ^ ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולניאלי חברה בע"מ פ"ד נז(2) 385.
  5. ^ רע"א 2297/95 בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי נ' הרטפלד, פ"ד מט (3) 854 (1995)
  6. ^ ע"א 4609/00 בעלי מקצוע נכסים (1977) בע"מ נ' סונדרס, פ"ד נו (6) 832, 848-847 (2002)
  7. ^ עא 167/75‏ ‏ קיבוץ גליל-ים נ' זכריה שעתל (יחיאל שאלתיאל)‏, פד לא(1) 236
  8. ^ דנ"א 2568/97 כנען נ'United States of America , פ"ד נז(2) 632
  9. ^ ע"א 7916/13 ג'אביט נ' עו"ד סיגל רוזן-רכב, (נבו, 18.6.2014)