תקרת הזכוכית

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוחים מעורפלים, נעדרי סימוכין ושאינם מתבססים על ידע מקצועי במגדר.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

"תקרת הזכוכית" הוא כינוי לאפליה סמויה של קבוצה דמוגרפית מסוימת, המתבטאת במחסום בלתי נראה ("תקרת זכוכית") לקידומם המקצועי של בני הקבוצה המופלית לרעה. השימוש הנפוץ בביטוי זה הוא לתיאור החסמים בפני התקדמותן המקצועית של נשים, אך הוא רלוונטי גם ביחס לקבוצות מופלות אחרות, כגון מיעוטים.

השערה בדבר קיומו של מחסום בלתי נראה עולה משום שהחוק (בישראל ובמדינות אחרות) אוסר מחסום גלוי, כלומר אוסר הפליה מטעמי מין, לאום ומוצא, אך חרף זאת ניכרים הבדלים בולטים, במעמד בעבודה וגם בשטחים אחרים, בין נשים לגברים, או בני קבוצת מיעוט לבני הרוב. "תקרת הזכוכית" מהווה ניסיון להסביר תופעה זו.

מאפייני תקרת הזכוכית

החוק (בישראל‏‏ ובמדינות אחרות) אוסר על הפליה מחמת מינו של העובד, ולכן, לפחות לכאורה, נשים וגברים הם בעלי סיכויים שווים להגיע לעמדות ניהול ותפקידים בכירים. בפועל, הנשים הן מיעוט במוקדי הכוח, ואם כך, ייתכן שקיימת "תקרת זכוכית" בלתי נראית העוצרת את הנשים בעלייתן אל מוקדי הכוח, ורק בודדות מצליחות לעבור אותה. שיעור הנשים בין בעלי העמדות הבכירות לא עלה גם לאחר ההצלחה של נשים בכיבוש מקצועות שבעבר היו מבצרים גבריים כגון: רפואה, משפטים, מחשבים, פסיכולוגיה, חשבונאות, אדריכלות ועוד.

את הנתונים המצביעים על כך שנשים או קבוצות מיעוט מאיישים משרות בכירות בשעור הנמוך באופן משמעותי משיעורה של הקבוצה באוכלוסייה ניתן להסביר במספר דרכים:

• מנגנונים חברתיים הפועלים לשעתוק בין-דורי;
• קיומם של מאפיינים מהותיים של בני הקבוצה הפועלים לרעתם;
• חוקים מפלים או אפליה גלויה;
• אפליה סמויה, מכוונת או שאינה מכוונת. אפשרות זו היא המכונה "תקרת הזכוכית".

כדי להוכיח את קיומה של תקרת זכוכית במקרה נתון, יש לבודד את ההבדלים האפשריים בין בני הקבוצה לשאר האוכלוסייה. קיומם האפשרי של הבדלים דקים וקשים לכימות (כגון במוטיבציה או תחומי עניין) מקשה על החוקרים להוכיח שתקרת הזכוכית קיימת. סקרים המצביעים על דעה קדומה בקרב מקבלי ההחלטות, או על נטייה שלהם להעדיף אוכלוסייה מסוימת (מבלי שייתנו פומבי לכך) מחזקים את האפשרות שתקרת הזכוכית משפיעה בחיי המעשה.

בתחומים שונים (כגון - פוליטיקה ומשרות של דירקטוריונים מטעם הציבור), נעשה נסיון "לשבור" את תקרת הזכוכית, על ידי הקצאה של מספר מקומות לקבוצות ייעודיות, הקרויה "שריון", או באמצעות קביעת חובה בחוק להקצאת משרות בצורה שתשקף את ההתפלגות באוכלוסייה.

בשנת 1991 הוקמה בארצות הברית "ועדת תקרת הזכוכית", בראשותו של שר העבודה רוברט רייך, שנועדה לפרוץ את תקרת הזכוכית באמצעות זיהוי המחסומים המעכבים קידומם של נשים ומיעוטים. בנובמבר 1995 הגישה הוועדה את מסקנותיה. בפתח הדו"ח שהגישה הציגה הוועדה את תקרת הזכוכית כפוגעת בחלום האמריקאי, המבטיח הזדמנות שווה לכל. את תקרת הזכוכית ראתה הוועדה לא רק כפגיעה בצדק החברתי, אלא גם כגורמת נזק כלכלי, משום שהיא מונעת מיצוי הפוטנציאל הגלום בהון האנושי. הוועדה הגישה סדרה של המלצות לדרכי פעולה לניפוצה של תקרת הזכוכית.

תקרת הזכוכית בישראל

הסטטיסטיקה על שיעורן של נשים בסגל האקדמי באוניברסיטאות בישראל מביאה להעלאת השערה בדבר קיומה של תקרת זכוכית בתחום זה. על-פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, בשנת 1995 היוו נשים 34.7% מחברי הסגל האקדמי בדרגת "מרצה", 30.8% בדרגת "מרצה בכיר", 16% בדרגת פרופסור חבר, ורק 7.8% בדרגת פרופסור מן המניין (השוואה למצב שש שנים קודם לכן מראה על גידול בשיעור הנשים בסגל הבכיר - בדרגת פרופסור מן המניין היוו הנשים רק 4.6%) . התמקדות בתחום מדעי הרוח מראה מגמה דומה.

כלי המדיניות המקובל כיום בישראל להתמודדות עם בעיית תקרת הזכוכית, הוא ההעדפה המתקנת. דהיינו, חקיקה הקובעת את שיעורם של בני הקבוצה החלשה שיש למנות לתפקידי מפתח (נשים, בני מגזרים לא יהודיים). כלי זה מופעל במידה מצומצמת במגזר הציבורי, והמדינה נמנעת מהתערבות בשיקולי המגזר הפרטי בנושאים אלה.

יוזמה לסדיקת תקרת הזכוכית, באה מצדה של הכנסת בהצעת חוק אותה הגישו יולי תמיר ואתי לבני אשר נתמכה על ידי חברות כנסת נוספות. הצעה זו דורשת "ייצוג נשי הולם בתהליכים מדיניים".

לקריאה נוספת

• ענת מאור (עורכת), נשים - הכוח העולה - קידום הנשים בעבודה - ניפוץ "תקרת הזכוכית", הוצאת ספרית פועלים, 1997.

קישורים חיצוניים

• לילי הלפרט-זמיר, מי תשבור את תקרת הזכוכית?, באתר מט"ח
• מירי כוריאל, הסוד, או: למה כדאי למנות נשים לתפקידי ניהול בהייטק, בפורום מנהלות בהייטק.