תקשורת בין-תאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקשורת בין תאית, (נקראת גם: סימון תאי; באנגלית: Cell signaling) פירושו כלל הדרכים שבהן מתקשרים תאים זה עם זה. בדרך כלל מתאר המונח תקשורת בין שני תאים או יותר במערכת ביולוגית אחת.

התקשורת הזאת מחוללת שינויים תוך תאיים וסביבתיים, יכולה להתבטא כהתפתחות תאית (כמו למשל ביצירת קשר עצבי בין נוירונים, תיקון רקמתי, התחסנות, וכינון הומאוסטזה (כמו כאשר תא מקבל נוטריאנטים שונים המחזירים אותו לאיזון ביולוגי. פגמים בתקשורת התאית נעים בין חוסר חשיבות לכשל מערכתי של ממש, כל מקרה לגופו.

החומרים השונים עוזבים את התאים בתהליך של אקסוציטוזה, היכול להתרחש במגוון דרכים, תלוי בסוג החומר העוזב. חומרים רבים עוזבים את התא בבדידות, אל הנוזל החוץ\הבין-תאי (Extracellular fluid), או אל זרם הדם, ומישם מגיעים לתא המטרה, אך אם מדובר בתקשורת עצבית אופיינית, אפשר שישתחררו בתוך שלפוחיות (אריזה של מולקולות לשלפוחיות הנוצרות באברון גולג'י) ורק בצורה זו ישוחררו לתא, תוך חציית הסינפסה.

ישנן מספר מערכות אופיניות של תקשורת תאים, כמו למשל, המערכת האנדוקרינית, והמערכת העצבית. הללו יוצגו בטבלאות:

סוגים כלליים של תקשורת בין-תאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג התקשורת מכניקה
צִמּוּת מרחבי‏[1] שני תאים הצמודים זה לזה ומקיימים ביניהם תמסורת מולקולארית פוטנציאלית.

תקשורת הורמונאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג התקשורת צורות של תקשורת הורמונאלית
אינטרה-קרינית ההורמון מופרש בתוך התא עצמו ופועל שם.
אוטו-קרינית ההורמון מופרש ונקשר לקולטן על ממברנת התא (מצידו החיצוני).
פרה-קרינית ההורמון מופרש לתא מטרה בסביבה קרובה יחסית
ג'קסטה-קרינית ההורמון מופרש כשהוא משובץ לאוליגוסכריד, ליפיד, או חלבון (הניתקים מהמברנה ומתחברים אליו עם עזיבתו את התא), וישפיע על התא בו סונתז או על תאים סמוכים.

תקשורת עצבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג התקשורת התקשורת הטיפוסית במערכת העצבים
הולכה עצבית המולקולות הנקלטות בממברנה בתר-סינפטית מעוררות או מעכבות את תא המטרה, בין אם ההשפעה מוחשת במודע (קוגניציה) ובין אם לאו.
כוונון-עצבי (השפעה נוירומודולטורית) המולקולות נקלטות בממברנה בתר-סינפטית, ובהתאם לתכונתן, גורמות לשינויים בפעילות תא-המטרה .
הורמונאלית-עצבית תקשורת הורמונאלית במערכת העצבים, בעלת השלכות שונות.

אבולוציה של מערכות תקשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל כי קיימת קרבה אבולוציונית, בין המערכת האנדוקרינית לרעותה העצבית, והדבר ניכר באופן הפעולה הדומה בהקשרים כגון קשירת ליגנד.‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gap junctions
  2. ^ David. G. Gardner & Dolores Shoback, "Greenspan's Basic & Clinical Endocrinology", Ninth Edition, Mcgraw Hill, 2011, P 2.