תקשורת תומכת וחליפית
תקשורת תומכת חליפית (בראשי תיבות: תת"ח; באנגלית: Augmentative and alternative communication, AAC) היא כינוי לעזרים המספקים תקשורת מורחבת לאלה המוגבלים בדיבור או שאינם יכולים לדבר בצורה מילולית. תקשורת זו כוללת שימוש במחוות, שפת סימנים, אסטרטגיות תקשורת, עזרים כמו פנקס ועט וטכנולוגיה מסייעת אלקטרונית (כגון פלט קולי, מתגים שונים, מחשב, לוח תקשורת אלקטרוני) ושאינה אלקטרונית (כגון לוחות תקשורת ידניים, כרטיסיות תקשורת).[1]
משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקשורת חליפית ותומכת יכולה לעזור באופן דרמטי לחלק מהאנשים שמתקשים להתבטא אך לא לכולם. המאמצים של העוסקים במקצוע (קלינאי תקשורת עם הכשרה נוספת בטכנולוגיה מסייעת) להכליל באופן תאורטי את מי שתקשורת כזו תעזור לו ומי שלא, לא צלחו.
ניתן לחלק את המשתמשים בתקשורת חליפית ותומכת לשתי קבוצות: אנשים שיש להם קושי גם בהבנת שפה וגם בביטויה לעומת אנשים שיש להם קושי רק בביטוי השפה. בין האנשים שיש להם קושי רק בביטוי שפה אך לא בהבנתה, יש אנשים עם לקות נקודתית במערכת הדיבור ויש אנשים עם לקויות נרחבות. אנשים עם לקות נקודתית במערכת הדיבור יכולים להיות אנשים שעברו עקירה של מיתרי הקול בגלל סרטן בגרון (כמו השרה פרופ' יהודית נאות) ואנשים שעברו אירוע מוחי שפגע בעיצבוב שרירי הגרון. אנשים שמתקשים רק בביטוי שפה אך לא בהבנתה בשל לקויות נרחבות יכולים להיות אנשים עם בעיה בכלל שרירי הגוף או אנשים עם בעיה בעיצבוב כלל שרירי הגוף כמו חלק מהלוקים בשיתוק מוחין או טרשת נפוצה. אצל מי שיש לו בעיה פיזית כלל גופנית שמקשה גם על הדיבור, מכשיר התקשורת עשוי להיות מחובר במנשא מיוחד אל כיסא הגלגלים.
בין האנשים שיש להם בעיה גם בהבנת שפה וגם בביטויי ויכולים להיעזר בתקשורת חליפית ותומכת מצויים חלק מאנשי הקשת האוטיסטית. מאוד קשה להכליל מי מהם זקוק לתקשורת זו ומי לא. יש לדוגמה, אנשים עם "קווים אוטיסטים" שזקוקים לה ויש כאלה שלא. אדם עם קווים אוטיסטים עשוי להזדקק לתקשורת חליפית ותומכת אם קשה לו לדבר גם בגלל הקושי בהבנת שפה וגם בגלל תכנון מוטורי לקוי או בגלל רגישות סנסורית קשה לקולו שלו. אנשים אחרים שיכולים להיעזרת בתקשורת חליפית ותומכת שיש להם קשיים גם בהבנת שפה וגם בביטויה הם אנשים עם לקויות קוגניטיביות נרחבות הקשות לאבחון. העוסקים בתחום אינם נוהגים לדבר על מנת המשכל של אנשים אלה משום שבדיקת משכל אצל אדם שיש לו גם קשיים קוגניטיביים וגם קשיי תקשורת עשויה להיות לא אמינה.
חלק מהמשתמשים בתקשורת חליפית ותומכת הם אנשים עם לקות קשה מאוד בהבנה ובביטוי שפה הקרויים "מתחילי תקשורת". אנשים כאלה עלולים להיחשב על ידי אדם לא מקצועי כאנשים שאינם מתקשרים כלל. אולם, קלינאי תקשורת שמראיין את מכריהם עשוי לגלות שהרבה מהם הבינו סימנים שאנשים אלה המציאו כדי לבקש או להביע דבר מסוים. במקרה כזה, קלינאי התקשורת יקבץ את כל הסימנים האלה ללקסיקון קצר שיכול להכיל הסברים על כשלושים סימנים המוכרים ל"מתחיל התקשורת" ולחלק עותקים של הלקסיקון בין מכרי האיש. לקסיקון כזה יכול לשפר דרמטית את איכות חייו ותפקודו של מתחיל התקשורת.
יש להבחין בין תקשורת חליפית ותומכת, שהיא שיטה מבוססת מבחינה מדעית, לבין תקשורת מסוייעת, שהיא פסאודו-מדע. בתקשורת מסוייעת המנחה מנחה את ידו של המטופל בהקלדת אותיות. ישנה הסכמה רחבה שבתקשורת מסוייעת, מחברת המסר היא המנחה, ולא המטופל.[2]
אביזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחות תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוח תקשורת ידני הוא משטח שעליו מופיעים סמלים שונים וההצבעה עליהם בעזרת יד או חלק גוף אחר (רגל, מבט וכו') מחליפה תקשורת קולית. הסמלים יכולים להיות איורים, צילומים, מילים, אותיות או סמלים שהומצאו במיוחד עבור לוחות תקשורת כגון סמלי בליס (Blissymbol). היתרונות של הלוח הידני על האלקטרוני הם מחירו, עמידותו בתנאי סביבה קשים, משקלו הקל והיכולת של יהודים דתיים להפעילו בשבת (ראו גם נגישות בשבת). יש אנשים שמצוידים בלוחות תקשורת משני הסוגים ומשתמשים בהם בהתאם לנסיבות. התאמת לוח התקשורת נעשית באופן טיפוסי להתאמה של אמצעי טכנולוגיה מסייעת – על פי צורכי המשתמש, סביבתו, יכולותיו הגופניות והקוגניטיביות, טעמו האישי ויכולת המימון שלו.
לוח תקשורת אלקטרוני הוא שיכלול של לוח התקשורת הידני שנותן מגוון אפשרויות תקשורתיות רב יותר. לוח כזה יכול להוסיף פלט קולי או להשתנות במהירות בהתאם ללחיצות הקודמות עליו כך שהוא מזרז את השיחה או מגדיל את רפרטואר הסמלים הרלוונטיים לנושא השיחה. לוח תקשורת אלקטרוני[3] יכול להיות מחשב נייד או מחשב לוח[4] רגיל עם תוכנה מיוחדת, מחשב מיוחד, משטח עם מתגים, העט החכם של לייבסקרייב עם הנייר הייעודי שלו וכיוצא בזה.
פלט קולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפשר להפעיל פלט קולי פשוט על ידי לחיצה על מתג. פעולה זו מאפשרת למשתמש לבטא את עצמו בצורה קולית על ידי מסר שהוקלט בפלט מוקדם יותר. מערכת זו יכולה להיות משוכללת יותר וברמות שונות – ייתכנו מתגים רבים למשתמש אחד, והוא יכול לבחור בכל מצב מה הוא רוצה לומר. פלט קולי יכול להיות גם תוכנת קורא מסך – תוכנה להקראת המלל על מרקע המחשב שעוצבה במקור עבור לקויי ראייה או דיסלקטים. אדם המתקשה בדיבור יכול לכתוב את דבריו במעבד תמלילים ולהפעיל תוכנה זו. חסרונו העיקרי של מעבד התמלילים כאביזר תקשורת חליפית לעומת לוח התקשורת האלקטרוני הוא איטיותו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אייזק ישראל – הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית לתקשורת תומכת וחליפית.
- דפנה ליאל, המחשב שיהיה פה לאוטיסטים, באתר מאקו, 27 באוקטובר 2011.
- סרט: הזכות להשמיע קול – על השימוש בתקשורת תומכת וחליפית למתן עדות בבית משפט.
- תקשורת תומכת וחליפית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אנשים עם מוגבלויות - דרכי תקשורת, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2007-02-08
- ^ Ralf W. Schlosser, Susan Balandin, Bronwyn Hemsley, Teresa Iacono, Facilitated Communication and Authorship: A Systematic Review, Augmentative and Alternative Communication 30, 2014-12, עמ' 359–368 doi: 10.3109/07434618.2014.971490
- ^ הדגמה (הקישור אינו פעיל)
- ^ The iPad as AAC Device? Yes and No, Say Users BY MIRIAM DAVIDSON ON MON, 2010-11-01
