תרבות כדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

סביב משחק הכדורגל קיימת תרבות ענפה. במדינות רבות הכדורגל מהווה חלק חשוב מן התרבות הפופולרית המקומית. שחקני הכדורגל המקצועיים הופכים פעמים רבות לכוכבים ולמודלים לחיקוי, וכלי תקשורת משדרים משחקי כדורגל ועוסקים בהם. במקרים לא מעטים, לשחקנים, מאמנים, קבוצות ונבחרות לאומיות מעמד של סמלים, המייצגים דבר מה שאינו קשור ישירות לכדורגל כמשחק, כמו מדינה, עיר, השתייכות אתנית, דרך התנהגות או אמונה כלשהי. מיליוני אנשים משחקים כדורגל בכל רחבי תבל, אף על פי שרובם לא מקבלים תשלום על כך. בשל אלמנטים אלו ואחרים הכדורגל נחשב לענף הספורט הפופולארי ביותר ובעל ההשפעה התרבותית הרבה ביותר בעולם.

על המגרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

"משחק הוגן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"משחק הוגן" הוא פרויקט של פיפ"א המקדם את הרוח הספורטיבית ומניעת האפליה במשחקי הכדורגל ואת הפחתת הגזענות במגרשים. התוכנית תומכת גם בנושאים שלא קשורים לכדורגל, בניסיון לתרום לצדקה ולתרום לגופים אשר תורמים לשיפור המצב בעולם. פיפ"א ואופ"א מעניקים את "פרס המשחק ההוגן" ("Fair Play award") למי שפועל לפי העקרונות הללו ויתרום לקהילה.

אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירי אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירי אוהדים נפוצים מאוד בקרב אוהדים, והם לרוב קליטים ובעלי 2-6 שורות. רוב שירי האוהדים מהללים את קבוצתם או את שחקני הקבוצה. לקבוצות רבות גם יש שיר המייחד את הקבוצה, כמו "You'll Never Walk Alone" של ליברפול.

שירים רבים מדברים בגנות שחקן או קבוצה מסוימת, המוכר בשירי הגנאי בארץ הוא שיר על שחקן הפועל תל אביב לשעבר, שמעון גרשון (למרבה האירוניה, האוהדים שהחלו את השירים הללו הם אוהדי בית"ר ירושלים, קבוצתו לשעבר). לעתים קרובות לפני משחק בין שתי קבוצות המתחרות באותו אזור בטבלה או במשחק גביע, האוהדים מכינים שירים בגנות הקבוצה מבעוד מועד. לאחר משחק השרוכים יצא דיסק שלם שכולו שירי גנאי לקבוצת הפועל בית שאן ושחקנה, איתן טייב. בתקופת האינתיפאדה השנייה, שירים רבים בגנות שחקנים השתמשו במילה "ערבי" כמילת גנאי, בעקבות המצב הרגיש באותה תקופה.

אוכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוהדים שצופים במשחק נהנים בדרך כלל מאוכל מלוח וקל להגשה כגון: גרעינים (לרוב גרעיני חמניה), טוגנים (צ'יפס), פופקורן. השתייה היא גם חלק דומיננטי בצפייה במשחק, וכוללת לרוב משקאות אלכוהוליים קלים כגון בירה, או משקאות מוגזים כגון קולה. יש החוגגים ניצחון גדול בשתיית יין או שמפניה.

אלימות וגזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל ריבוי הלאומים והשחקנים הזרים בקבוצות בישראל ובאירופה, ובשל אופיו הקשוח של המשחק (בעיקר בקרב האוהדים), ישנה גזענות רבה וקריאות גנאי לשחקנים זרים באירופה, ולשחקנים ערבים בישראל. באירופה הגזענות מתבטאת בעיקר כנגד שחורים או שחקנים ממדינות שהיו אויבות בעבר למדינות שהשחקנים משחקים בהם. לעתים קרובות הגזענות או התחרותיות בין הקבוצות נגררת לאלימות, שהובילה בעבר אף לרצח.

מקרה קיצוני אירע ב-26 בפברואר 2006 במשחק בליגה הספרדית בין ברצלונה לבין המארחת סראגוסה במגרש הרומרדה, כאשר אוהדי סראגוסה קראו קריאות גנאי לעבר סמואל אטו, מה שגרם להפסקה קצרה במשחק, ואף לאיום מצידו של אטו לעזוב את המגרש.

ארגונים נגד גזענות בכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 הוקם הארגון "כדורגל נגד גזענות באירופה" (Football against racism in europe או FARE), במטרה למגר את הגזענות באמצעות משחקים בין קבוצות אתניות שונות, בעיקר של ילדים. הארגון מקבל סיוע מאופ"א ומהנציבות האירופית.

הפרויקט הישראלי-אנגלי בועטים את האלימות והגזענות מהכדורגל יוסד בשנת 2005 על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, התאחדות הכדורגל של אנגליה ומרכז פרס לשלום, ומארגן מפגשים על המגרש בין ילדים ישראלים, ערבים ואנגלים, הפרויקט נתמך על ידי עסקנים ישראלים ואנגלים.

חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפתחות הענף, הכדורגל השפיע גם על החיים שמחוצה לו, כאשר הוא מהווה דוגמאות למפגשים חברתיים בתרבות, רקע בסרטים, ערבוב בין כדורגל לאופנה, לבידור ולדת ועוד.

כדורגל באומנות, בספרות ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך המאה ה-20 הופקו סרטים רבים העוסקים באופן ישיר בכדורגל. אחד הסרטים המפורסמים שבהם הוא "בית חרושת לכדורגל" (באנגלית: The Football Factory) שמבוסס על ספרו של ג'ון קיו שמתאר את האובססיה של האנגלים לכדורגל והשני הוא סרט שנקרא בעברית "בלי חוקים" (באנגלית: Green Street) בתרגום חופשי "הרחוב הירוק". שני הסרטים מתארים את אורח החיים של האוהדים האנגלים הפנאטים שכולל בתוכו: צפיה במשחקי הכדורגל במגרשים, בילוי בפאב, שתיית בירה וקטטות בין אוהדים של קבוצות אחרות.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים רבים ברחבי העולם עוסקים בכדורגל. בין היתר, הביטלס הזכירו את מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, מאט באזבי, בשיר, ובאחד מאלבומי פינק פלויד מופיע סימפול של אוהדי ליברפול שרים You'll Never Walk Alone. בארץ, זכור בעיקר אריק איינשטיין שהזכיר את הפועל תל אביב במספר שירים ואף ביצע שיר שמורכב משמות כדורגלנים, ואלה שמות.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע במיוחד הוא ספרו של ניק הורנבי "קדחת הדשא" (שידוע בעברית כ"אהבה על הדשא") המתאר את חייו של אוהד ארסנל. הספר אף הוסרט בקולנוע.

כדורגל בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת כדורגל היא שם כולל לסיקור משחק הכדורגל בכלי התקשורת השונים. כיום סיקור ענף זה תופס חלק נכבד בכלי התקשורת בעולם.

סיקור הכדורגל בתקשורת מתחלק לכמה קטגוריות:

סיקור טלוויזיוני-סיקור המובא בטלוויזיה. משחקי כדורגל מהליגות והטורנירים המרכזיים משודרים לרוב בשידורים ישירים ברחבי העולם, לרוב בערוצי הספורט אך לעתים גם בערוצים הממלכתיים והמסחריים. את השידורים הישירים מלווים מספר אנשים:

שדר-מתאר את מהלכו השוטף של המשחק. השדר לרוב הוא אישיות מתחום התקשורת, ולא מתחום הכדורגל עצמו.

פרשן-לצד השדר לרוב ישנו פרשן, המסביר לצופים על המתרחש ומבאר את המהלכים. הפרשן לרוב הוא אישיות כדורגל-מאמן או שחקן עבר, כגון אנדי גריי או שלמה שרף. לעתים רחוקות בעמדת הפרשן משמש גם כן עיתונאי, כגון שגיא כהן.

שדר קווים-לעתים מלווה את השדר והפרשן שדר נוסף, הנמצא ליד ספסלי הקבוצות ומדי פעם עולה לשידור ומתאר את המתרחש שם. לעתים ישנם שני שדרי קווים-כל אחד מלווה קבוצה אחרת.

בנוסף לתיאורים המילוליים, בשידור הישיר מופיעים כלי עזר גרפיים המשרתים את הצופה-לוח תוצאות המראה בכל רגע את התוצאה ואת הזמן, כתוביות המציגות את השחקנים וכו'.

פעמים רבות את השידור הישיר מלוות תוכניות מיוחדות לסיקור המשחק לפניו, במחציתו ואחריו. תוכניות אלו, לרוב מורכבות מצוות של מגיש ומספר פרשנים, מנתחות את המשחק שלא כאשר הוא מתרחש, אלא בדיעבד. דוגמאות בולטות הן "פורד סופר סאנדיי" בהגשת ריצ'רד קיז (מסקרת את משחקי הפרמייר ליג ברשת סקיי הבריטית) ו"אולפן ליגת האלופות" בהגשת מודי בר און (המסקרת את משחקי ליגת האלופות בערוץ הספורט הישראלי).

סיקור עיתונאי-סיקור המובא בעיתון. ישנם שני סוגים של עיתונים המסקרים הכדורגל:

מדורי ספורט יומיים-לרוב מוספים של העיתונים היומיים, עוסקים בעיקר בהבאת פרטים יבשים-סיקורי משחקים וחדשות.

מגזינים-לרוב ירחונים, המביאים כתבות צבע על עולם הכדורגל, אינם צמודים לפרטים יבשים ונותנים מקום נרחב לפרשנויות.

סיקור אינטרנטי-סיקור המובא ברשת האינטרנט. דומה לסיקור העיתונאי, מלבד זאת שהיותו קיים בכל רגע ולא מדי תקופה מאפשר לו הבאת תוצאות ועדכונים באופן מהיר יותר.

כדורגלנים בברנז'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגלנים מפורסמים רבים הפכו עם השנים לסלבריטאים ולאנשים המזוהים לא רק עם כדורגל. בין הדוגמאות הבולטות-אריק קאנטונה החל אחרי פרישתו לככב בסרטי קולנוע, גארי ליניקר הפך למגיש טלוויזיה ב-BBC, ודיוויד בקהאם כיכב במספר קמפיינים של דוגמנות. בישראל, בין היתר, שמעון גרשון הוציא אלבום מוזיקלי, בוני גינצבורג הוא מגיש הספורט של הערוץ הראשון, ואיציק זוהר כיכב במספר תוכניות טלוויזיה.

כסף וכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצרים הקשורים לכדורגל נמכרים בכל העולם בצורות שונות. בין אם מדובר בכרטיסים למשחקים, רכישת מנויים לשידורי ספורט בטלוויזיה, קניית ציוד למשחק, צעצועים או העתקים של חולצות שחקנים נערצים - קשה להעריך את היקף הפעילות הכלכלית הקשורה במשחק. פיפ"א, הארגון המארגן הרשמי, מעריך את הכנסותיו בין השנים 2003 ו-2006 בכ-3,268 מיליון פרנקים שווייצריים (CHF), ומנגד את הוצאותיו בכ-2,422 מיליון CHF. בין ההכנסות ניתן למנות כ-1,660 מיליון CHF בזכות מכירת זכויות השידור של משחקי מונדיאל 2006, ו-714 מיליון CHF נוספים ממכירת זכויות פרסום ושיווק באצטדיונים במהלך הטורניר.‏[1]

טווח תקציבי מועדוני הכדורגל בעולם הוא רחב ולרוב הוא תלוי באזור בו הם נמצאים. רוב המועדונים המקצועיים זוכים ל"ספונסר", נותן חסות המפרסם על מדיהם את שמו ובתמורה נותן לקבוצה סכום קבוע. רווחים נוספים נמנים ממכירת זכויות שידור, פרסום באצטדיונים במהלך המשחקים, מוצרים נלווים וכמובן - מכירת כרטיסים למשחקים. התקציבים הגדולים ביותר הם של המועדונים האירופיים הבכירים, כגון הבולטים בליגות הספרדית, הגרמנית, האיטלקית והאנגלית.‏[2]

העברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – העברות בכדורגל

דרך נוספת בה כסף רב מחליף ידיים בעולם הכדורגל היא העסקת השחקנים. מועדונים חותמים עם שחקניהם על חוזי תעסוקה למשך מספר שנים תמורת משכורת מסוימת, המבוססת בין השאר גם על הישגים אישיים או קבוצתיים אשר יתנו לשחקנים "בונוסים". לעתים יחליט מועדון כי עדיף לו למכור את זכויותיו בחוזה של אחד משחקניו למועדון אחר בתמורה כספית. הדבר מוסדר דרך ההתאחדויות וברמות הבכירות הוא מערב סכומי כסף גבוהים במיוחד. להלן עשר ההעברות היקרות בהיסטוריה:

צדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכדורגל הוא גם אמצעי עזר לתרומות וצדקה במקרים רבים. אחת התרומות הגדולות של פיפ"א היא פיתוח הספורט באזורים בעולם העומדים בפני קשיים ובעיות רבות, כמו מחסור בציוד. יתר על כן, משתף הארגון פעולה עם יוניצ"ף מאז שנת 1999, על ידי סיפוק ציוד וחומרים (הקשורים לכדורגל) שיחולק על ידי האומות המאוחדות.‏[3] ברחבי העולם נערכים משחקי ידידות למטרות צדקה מדי שנה בשיתוף כוכבי כדורגל. ‏[4] במקרים מסוימים משחקים שכאלו אף הוסדרו לכדי טורניר של ממש מטעם ההתאחדות, כגון מגן הצדקה האנגלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]