תרגום נאופיטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תרגום ניאופיטי)

תרגום נאופיטי (או ניאופטי), המכונה גם תרגום ירושלמי השלם, הוא תרגום ארמי-ארץ ישראלי לתורה. העותק הקיים מורכב מ-450 דפים הכוללים את כל התורה, עם מספר פסוקים פגומים בלבד. העותק היחיד שלו ששרד עד ימינו הועתק ברומא, ולאחר מכן הועבר למנזר המומרים בספרד (ומכאן שמו: "נאופיטי", בלטינית: חדש, מתחיל; בשם זה כינו את המומרים). הוא חובר, ככל הנראה, בין המאות ה־1 וה־2 לספירה. רק ב־1956, לאחר שהוכח כי הוא תרגום יחיד במינו, הוא יצא לאור בידי דיאז מאצו.

התרגום הנאופיטי אינו תרגום מילולי, והוא משמש כמקטע פרשני-מדרשי. לעתים קרובות הוא רחב יותר מתרגום אונקלוס, אך פחות מהתרגום המיוחס ליונתן.

כתב היד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום ניאופיטי קיים בעותק אחד בלבד השמור בספריית הוותיקן. בקולופון של כתב היד נאמר כי הוא נכתב בשנת "הנהדר" (רס"ד, או 1504) ברומא.

בגליון כתב היד נכתב כי בשנת 1587 נתן אנדריאה דה מונטה[1] את התרגום נאופיטי לחברו אוגו בונקומפאגני, שכמוהו היה מומר. דה מונטה צינזר אותו על ידי מחיקת רוב ההתייחסויות לעבודת אלילים בזמן שכתב היד היה ברשותו. בשנת 1602 העניק בונקאמפני את "פריט 1" יחד עם תרגום מקוטע למכללת הנאופיטים, שהעניק את שמו של התרגום. התרגום נשמר במכללה עד לסגירתו ב-1886, אז ספריית הוותיקן קנתה אותו יחד עם כתבי יד אחרים.

בעת קניית התרגום על ידי הוותיקן הוא קוטלג בטעות ככתב יד של תרגום אונקלוס, ורק ב-1949 פרופסור חוסה מריה מילאס ואליקרוסה ואלחנדרו דיאז מאצ'ו (אנ') הבחינו שהוא שונה באופן משמעותי מתרגום אונקלוס. התורגם פורסם בין השנים 1968-1979 ומאז נחשב לחשוב מבין התרגומים הארצישראליים, שכן הוא ללא ספק השלם ביותר מביניהם ואולי גם הקדום ביותר.

תיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך כתיבת התרגום עצמו אינו ידוע בוודאות.

דיאז מאצ'ו טען כי התרגום הנאופיטי נכתב במאה הראשונה לספירה, בהתבסס על המצאותם של טקסטים הנוגדים את ההלכה, מונחים גיאוגרפיים והיסטוריים מוקדמים, מקבילות לברית החדשה, מילים יוונית ולטינית וכמה נוסחאות השונות מנוסח המסורה. איש הכנסיה והבישוף מרטין מקנמרה טען שמקור התרגום במאה הרביעית לספירה[2].

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי טענת הרב מנחם מנדל כשר, מרבית הראשונים שציטטו תרגום ירושלמי התכוונו לתרגום זה. בהם הוא מונה את בעל הערוך, אליהו בחור בספרו המתורגמן, ואת ר' שמואל מסנות בספר בראשית זוטא[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fausto Parente, "De Monte, Andrea", Dizionario biografico degli Italiani, vol. 38 (1990)
  2. ^ McNamara, Martin, The Aramaic Bible, Targum Neofiti 1, Michael Glazier, 1992, p. 45.
  3. ^ מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, כרך כד, עמ' א