תרופות אנטי-אפילפטיות
תרופות אנטי-אפילפטיות הן קבוצה מגוונת של תרופות שמשתמשים בהן בטיפול בהתקפים אפילפטיים. כמו כן יש שימוש גובר והולך משתמשים בתרופות אנטי-אפילפטיות בטיפול בהפרעה דו-קוטבית משום שמסתבר שרבות מהן פועלות כמייצבות מצבי רוח. מטרת התרופות נוגדות הפרכוסים היא לדכא את הירי המהיר והמוגזם של נוירונים שהוא הגורם להתחלת התקף. תרופה נוגדת פרכוסים יעילה תמנע את התפשטות ההתקף במוח ותציע הגנה נגד השפעות אקסיטוטוקסיות העלולות לגרום לנזק מוחי. יש מחקרים הקובעים שתרופות נוגדות פרכוסים הן עצמן קשורות לIQ נמוך אצל ילדים [1]. אך מחקרים אלה שנויים במחלוקת בהתחשב בסכנה שהתקפים אפילפטיים עלולים להציב בפני ילדים. תרופות נוגדות פרכוסים נקראות, בצורה מדויקת יותר, תרופות אנטי-אפילפטיות ולפעמים מכנים אותן תרופות נוגדות התקפים. בעוד שנוגדות פרכוסים הוא תיאור הולם של תרופות אנטי-אפילפטיות הוא לא מבחין בהבדל בין פרכוסים ואפילפסיה. התקפים לא אפילפטיים הם נפוצים למדי וסוגים אלה של התקפים לא יגיבו לתרופה אנטי-אפילפטית. באפילפסיה השטח בקורטקס הוא רגיש יתר על המידה וניתן לעתים קרובות לאמת את הפגיעה על ידי EEG. תרופות אנטי-אפילפטיות עוזרות להפחית את הרגישות באזור זה ובכך למנוע התקפים אפילפטיים.
רוב המטרות המולקולריות של התרופות נוגדות הפרכוסים הן תעלות יונים ממותגות מתח בתעלות הנתרן ומרכיבים במערכת הGABA כולל קולטני GABAA, מובילי GAT-1 GABA ו GABA טרנסאמינאז (אנזים)[2] . מטרות אחרות כוללות תעלות יונים ממותגות מתח בתעלות הסידן, SVA2A ו α2δ [3][4]
כמה תרופות אנטי-אפילפטיות הראו תוצאות אנטי-אפילפטיות בסוגי אפילפסיה אצל בעלי חיים, כלומר, או שהן מנעו את ההתפתחות הצפויה של האפילפסיה או יכולות לעצור ואף להפוך את התפתחות האפילפסיה. עם זאת אף תרופה לא הוכיחה שהיא יכולה למנוע אפילפטוגנסיס (התפתחות אפילפסיה אחרי פגיעה כמו פגיעת ראש) בניסויים בבני אדם[5].
אישור [עריכה]
השיטה הרגילה להשיג אישור עבור תרופה היא להראות את היעילות שלה בהשוואה לפלצבו, או שהיא יותר יעילה מאשר תרופה קיימת. במונותרפיה (כשנוטלים רק תרופה אחת) זה נחשב לא אתי לנהל ניסוי בפלצבו על תרופה חדשה בעלת יעילות לא וודאית. זאת משום שאפילפסיה שלא מטפלים בה חושפת את המטופל לסכנה גדולה, אפילו עד מוות. לכן, השימוש, בכמעט כל התרופות האנטי-אפילפטיות החדשות, הוא כתרופה נוספת. חולים שהאפילפסיה שלהם אינה נשלטת על ידי התרופות שלהם (כלומר, הם חסינים לטיפול) נבחרים על מנת לבחון אם הוספת התרופה תוביל לשיפור בתכיפות ההתקפים בהשוואה לפלצבו[5].
ברגע שיש ביטחון שהתרופה תהיה יעילה במונותרפיה נעשים ניסויים בהם משווים את התרופה לסטנדרט הקיים. להתקפים שמקורם מוקדי התרופה האופיינית היא קארבאמזפין. למרות השקתן של יותר מעשר תרופות חדשות מ- 1990 אף אחת לא התגלתה כיעילה יותר מהקבוצה הישנה יותר הכוללת: קאראבמזפין, ולפוראט, (Sodium Valproate) ופניטואין. העדר היתרון על טיפול קיים יחד עם העדר ניסויים מבוקרים בפלצבו גורם לכך שרק מעט תרופות חדשות זכו לאישור הFDA לטיפול ראשוני במונותרפיה. למרות שאין אישור מ FDA הרי האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה והאגודה האמריקאית לאפילפסיה ממליצות על כמה מהתרופות החדשות האלה בתרופה מונותרפית ראשונה[5].
תרופות [עריכה]
ברשימה הבאה התאריכים בסוגריים הם המוקדמים ביותר בהם אושר להשתמש בתרופה.
אלדהידים [עריכה]
- פאראלדהיד (1882). אחת מהתרופות נוגדות הפרכוסים המוקדמות ביותר. משתמשים בה עדיין בטיפול בסטטוס אפילפטיקוס [6], במיוחד במקומות בהם אין אמצעי החייאה.
אלכוהולים ארומטיים אָליליים [עריכה]
סטיריפנטול (דיאקומיט Diacomit) (2001) לשימוש באפילפסיה מיוקלונית קשה בגיל הרך.
ברביטורטים [עריכה]
ברביטורטים הן תרופות המאיטות את מערכת העצבים המרכזית ולכן גורמות לקשת רחבה של תופעות לוואי מרוגע קל ועד הרדמה. התרופות הבאות ממוינות כתרופות נוגדות פרכוסים:
- פנוברביטל (phenobarbital) (1912).
- מתילפנוברביטל (Methylphenobarbital) (1935). ידוע בארצות הברית בשם מפוברביטל (mephobarbital) (1952). לא משווקת יותר בבריטניה.
- מתרביטאל (Metharbital) (1952). לא משווקת יותר בארצות הברית ובבריטניה.
- בארבקסאלקון (Barbexaclone) (1982). משתמשים בה רק במדינות אחדות באירופה.
פנוברביטל הייתה התרופה נוגדת הפרכוסים העיקרית מ- 1912 עד פיתוחה של פניטואין ב- 1938. כיום משתמשים בפנוברביטל לעתים נדירות בטיפול באפילפסיה אצל חולים חדשים משום שיש תרופות אחרות יעילות והן פחות מרדימות. משתמשים בזריקות של פנוברביטל סודיום על מנת לעצור פרכוסים קשים או סטטוס אפילפטיקוס. אבל משתמשים קודם כל בתרופות בנזודיאזפינים כמו לוראזפאם, דיאזפאם או מידזולאם. (lorazepam, diazepam, midazolam)
בנזודיאזפינים [עריכה]
| ערך מורחב – בנזודיאזפינים |
הבנזודיאזפינים הם מחלקה של תרופות בעלות תכונות היפנוטיות, נוגדות חרדה, נוגדות פרכוסים, גורמות לאמנזיה ולהרפיית שרירים. בנזודיאזפינים פועלים כמדכאי מערכת העצבים המרכזית. העוצמה היחסית של כל אחת מתכונות אלו בכל אחד מהבנזודיאזפינים משתנה במידה רבה ומשפיעה על התופעות שעבורן מתווים אותן. שימוש ארוך טווח עלול להיות בעייתי בשל פיתוח סבילות לאפקטים נוגדי הפרכוסים ותלות בהן[7][8][9][10]. מבין התרופות הרבות השייכות למחלקה זו משתמשים רק במיעוטן לטיפול באפילפסיה.
- קלובאזאם (Clobazam) (1979). משתמשים בה במיוחד לטווח קצר בגיל המחזור הנשי אצל נשים עם אפילפסיה של וסת.
- קלונאזפאם (Clonazepam) (1974)
- קלוראזפאט (Clorazepate) (1972).
בבנזודיאזפינים הבאים משתמשים כדי לטפל בסטטוס אפילפטיקוס:
- דיאזפאם (Diazepam) (1963). יכול להינתן באופן רקטאלי על ידי מטפלים מנוסים.
- מידאזולאם (Midazolam) נמצא בשימוש גובר והולך כאלטרנטיבה לדיאזפאם. תרופה מסיסה זו מותזת בצדי הפה אבל לא נבלעת. היא נספגת במהירת על ידי הריר בפה.
- לוראזפאם (Lorazepam) (1972) ניתנת כניטראזפאם (Nitrazepam), טמזפאם (Temazepam) ובמיוחד נימטאזפאם (Nimetazepam). אלה הן תרופות נוגדות פרכוסים חזקות אבל השימוש בהן נדיר בשל תופעות הלוואי שלהן – הרדמה ופגיעה ביכולת המוטורית.
ברומידים [עריכה]
- אשלגן ברומי (1857). טיפול היעיל המוקדם ביותר באפילפסיה. לא הייתה תרופה טובה יותר עד פנוברביטל ב- 1912. עדיין משתמשים בה כתרופה נוגדת פרכוסים אצל חתולים וכלבים.
קרבאמאטים [עריכה]
- פלבאמאט (Felbamate) (1993). השימוש בתרופה נוגדת פרכוסים חזקה זאת מאוד מוגבל בשל תופעות לוואי מסכנות חיים שיש לה.
קארבוקסאמידים [עריכה]
התרופות הבאות שייכות לקבוצת הקארבוקסאמידים:
| ערך מורחב – קארבאמזפין |
- קארבאמזפין (Carbamazepine) (1963). תרופה נוגדת פרכוסים פופולרית. ניתן להשיגה כתרופות גנריות.
- אוקסקארבאזפין (Oxcarbazepine) (1990). נגזרת של קארבאמזפין בעלת יעילות דומה אבל בעלת פחות תופעות לוואי וכן יש לה פחות השפעות הדדיות עם תרופות אחרות[11].
- אסליקרבאזפין אצטאט (Eslicarbazepine acetate) (2009)
חומצות שומן [עריכה]
| ערך מורחב – חומצות שומן |
התרופות הבאות הן חומצות שומן:
- תרופות הולפוראט – חומצה ולפרואית, סודיום ולפוראט ודיוולפרואקס סודיום (1967) (divalproex sodium)
- ויגאבאטרין (1989) (Vigabatrin)
- פרוגאביד (Progabide)
- טיאגאבין (Tiagabine) (1996)
ויגאבאטרין ופרוגאביד קשורות גם ל GABA
נגזרת של פרוקטוז [עריכה]
| ערך מורחב – פרוקטוז |
- טופירמאט (1995) (Topiramate)
אנלוגים של GABA [עריכה]
- גבאפנטין (1993) (Gabapentin)
- פרגאבאלין (2004) (Pregabalin)
הידנטואינים [עריכה]
התרופות הבאות הן הידנטואינים:
- אתוטואין (1957) (Ethotoin)
- פניטואין (1938) (Phenytoin)
- מפניטואין (Mephenytoin)
- פוספניטואין (1996) (Fosphenytoin)
אוקסזולידינדיונים [עריכה]
התרופות הבאות הן אוקסזולידינדיונים:
- פראמתאדיון (Paramethadione)
- טרימתאדיון (1946) (Trimethadione)
- אתאדיון (Ethadione)
פרופיונאטים [עריכה]
- בקלאמיד (Beclamide)
פרימידינדיונים [עריכה]
- פרימידון (1952) (Primidone)
פירולידינים [עריכה]
| ערך מורחב – לבטיראצטם |
- בריוואראצטאם (Brivaracetam)
- לבטיראצטם (1999) (Levetiracetam)
- סלטראצטם (Seletracetam)
סוקסינימידים [עריכה]
תרופות אלו הן סוקסינימידים
- אתוסוקסימיד (1955) (Ethosuximide)
- פנסוקסימיד (Phensuximide)
- מסוקסימיד (Mesuximide)
סולפונמידים [עריכה]
- אצטזולאמיד (1953) (Acetazolamide)
- סולטיאם (Sultiame)
- מתאזולאמיד (Methazolamide)
- זוניסאמיד (2000) (Zonisamide)
טריאזינים [עריכה]
| ערך מורחב – למוטריג'ין |
- למוטריג'ין (1990) (Lamotrigine)
שתנן [עריכה]
| ערך מורחב – שתנן |
- פנטוריד (Pheneturide)
- פנאצמיד (Phenacemide)
ולפרוילאמידים [עריכה]
| ערך מורחב – אמיד |
- ולפרומיד (Valpromide)
- ולנוקטאמיד (Valnoctamide)
טיפול וקווים מנחים [עריכה]
על פי הקווים המנחים של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה והאגודה האמריקאית לאפילפסיה[12] חולים חדשים שאובחנו יתחילו טיפול בתרופות נוגדות פרכוסים סטנדרטיות כמו קאראבמזפין, פניטואין, חומצה ולפרואית/סודיום ולפוראט, פנוברביטל או בתרופות החדשות גאבאפנטין, למוטריג'ין, אוקסקרבאזפין או טופירמאט. הבחירה בנוגדי הפרכוסים תלויה בחולה האינדיווידואלי[12]. התרופות החדשות והישנות, כאחד, יעילות במידה שווה לגבי אפילפסיה שהתחילה לאחרונה[12]. לתרופות החדשות יש, בדרך כלל, פחות תופעות לוואי[12]. לגבי התקפים מוקדיים או מעורבים שאובחנו לאחרונה יש הוכחות ששימוש בגאבאפנטין, למוטריג'ין, אוקסקרבאזפין או טופירמאט עדיף כמונותרפיה[12]. ניתן לכלול למוטריג'ין באפשרויות הטיפול עבור ילדים שאובחנו לאחרונה בהתקפי ניתוק[12]
היסטוריה [עריכה]
התרופה נוגדת הפרכוסים הראשונה הייתה ברומיד שהוצעה ב- 1857 על ידי צ'ארלס לוקוק[13] שהשתמש בה לטיפול בנשים עם "אפילפסיה היסטרית" (כנראה, אפילפסיה וסתית). פוטאסיום ברומיד היה ידוע גם כגורם אין-אונות אצל גברים. הרשויות הסיקו מכך שפוטאסיום ברומיד יחליש את ההתרגשות המינית שנחשבה כגורם להתקפים. למעשה הברומיד היה יעיל נגד אפילפסיה וכן גרם לאין-אונות. היום ידוע שאין-אונות היא תופעת לוואי של טיפול בברומיד ואינו קשור להשפעות האנטי-אפילפטיות שלו. בנוסף זה השפיע גם על ההתנהגות מה שהעלה את הרעיון של 'אישיות אפילפטית' שהייתה, למעשה, תוצאה של הטיפול בתרופה.
בפנוברביטל השתמשו לראשונה ב- 1912 בשל התכונות המרדימות שלה ותכונותיה האנטי-אפילפטיות. בשנות השלושים הובילו ההתפתחויות במחקר אפילפסיה על בעלי חיים לפיתוחה של פניטואין על ידי טרייסי פטנאם (Tracy Putnam) וה. יוסטון מריט (H. Houston Merritt). היתרון של פניטואין היה שהיא טיפלה בהתקפים אפילפטיים תוך הרדמה פחותה לעומת פנוברביטל [14].
רשימת התרופות נוגדות הפרכוסים ושמותיהן גם בארץ [עריכה]
להלן טבלה ובה רשימת התרופות נוגדות הפרכוסים הכוללת: תאריך התחלת השיווק כפי שאושר בארצות הברית. בשנים האחרונות אישרה הסוכנות האירופית לתרופות כמה תרופות באיחוד האירופי. כמה מן התרופות המצוינות בטבלה כבר לא משווקות יותר. כמו כן כוללת הרשימה את השמות המסחריים של התרופות בארץ.
| שם התרופה | תעתיק לעברית | שם מסחרי | שם מסחרי בארץ | שמות מסחריים נוספים | תאריך התחלת השיווק בארצות הברית |
|---|---|---|---|---|---|
| oxcarbazepine | אוקסקארבאזפין | Trileptal | טרילפטין[15] |
|
14 בינואר 2000 |
| acetazolamide | אצטזולמיד | Diamox |
|
27 ביולי 1953 | |
| ethotoin | אתוטואין | Peganone | Peganone (Ovation) לא משווקת בארץ | 22 באפריל 1957 | |
| ethosuximide | אתוסוקימיד | Zarontin | 2 בנובמבר 1960 | ||
| gabapentin | גאבאפנטין | Neurontin | נאורוטין |
|
30 בדצמבר 1993 |
| diazepam | דיאזפאם | Valium | ואליום[16] |
|
15 בנובמבר 1963 |
| divalproex sodium | דיוואלפרואקס סודיום | Depakote |
|
||
| vigabatrin | ויגבטרין | Sabril | סברילן[17] | סברילן (פריג'יו) | |
| zonisamide | זוניסאמיד | Zonegram |
|
27 במרץ 2000 | |
| valproic acid | חומצה ולפרואית | Depakote | דפלפט |
|
דצמבר 1977 |
| topiramate | טופירמאט | Topamax | טופמקס[18] |
|
24 בדצמבר 1996 |
| tiagabine | טיגאבין | Gabitril | Gabitril (Cephalon) לא משווקת בארץ | 30 בספטמבר 1997 | |
| trimethadione | טרימתאדיון | Tridione |
לא ברור אם משווק בכלל בארץ... |
25 בינואר 1946 | |
| levetiracetam | לבטיראצטם | Keppra | קפרה |
|
30 בנובמבר 1999 |
| lamotrigine | למוטריג'ין | Lamictal | למיקטל |
|
27 בדצמבר 1994 |
| lacosamide | לקוסאמיד | Vimpat | וימפאט[19] |
|
|
| mephenytoin | מפניטואין | Mesantoin | Mesantoin (Novartis) לא משווק בארץ |
26 באוקטובר 1946 | |
| methazolamide | מתזולאמיד | Neptazane | מתאזולאמיד (טבע) | 26 בינואר 1959 | |
| methsuximide | מתסוקימיד | Celontin |
|
8 בפברואר 1952 | |
| metharbital | מתרביטל | Gemonil | Gemonil (Abbott) לא משווק בארץ, שיווק הסתיים ב- 1990 |
1952 | |
| sodium valproate | סודיום ולפוראט | Depalept | דפלפט/דפלפט כרונו[20] |
|
דצמבר 1977 |
| stiripentol | סטיריפנטול | Diacomit |
|
5 בדצמבר 2001 | |
| fosphenytoin | פוספניטואין | פוספניטואין |
|
5 באוגוסט 1996 | |
| felabamate | פלבאמאט | Felbatol[21] | פלבמאט (מיובא על ידי שור טבנציק) הוצאה משימוש ואינה בסל, משמשת במקרים חריגים של אפילפסיה עמידה לתרופות[22]) |
לפני כ- 20 שנה | |
| phenobarbital | פנוברביטל | פנוברביטל/לומינאל | פנוברביטל[23] | פנוברביטון (רקח) | 1912 |
| phenytoin | פניטואין | Dilantin/Epanutin | אפנוטין[24] |
|
1938 |
| phensuximide | פנסוקסימיד | 1953 | |||
| pregabalin | פרגאבאלין | Lyrica | ליריקה[25] | ליריקה (פייזר) | 30 בדצמבר 2004 |
| primidone | פרימידון | Prysoline | פריזולין (רקח)[26] | 8 במרץ 1954 | |
| clobazam | קלובאזאם | Frisium | פריזיום (סנופי אוונטיס)[27] | 25 באוקטובר 2011 בשם Onfi | |
| clonazepam | קלונאזפאם | Klonopin/Rivotril | ריווטריל[28] |
|
4 ביוני 1975 |
| carbamazepine | קארבאמזפין | Tegretol | טגרטול[29] |
|
15 ביולי 1974 |
קישורים חיצוניים [עריכה]
- רשימת תרופות אנטי-אפילפטיות
- תרופות אנטיאפילפטיות חדישות - דור שלישי
- ד"ר מיכאל דובלין וד"ר יהודית מנליס, 2005 תרופות אנטיאפילפטיות
- אילן בלאט הפסקת טיפול בנוגדי כפיון באתר ויקירפואה.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Loring, David W (1 September 2005). "Cognitive Side Effects of Antiepileptic Drugs in Children". Psychiatric Times XXII (10).
- ^ Rogawski MA, Löscher W. The neurobiology of antiepileptic drugs. Nat Rev Neurosci. 2004 Jul;5(7):553-564. PMID 15208697
- ^ Rogawski MA, Bazil CW. New molecular targets for antiepileptic drugs: α2δ, SV2A, and K(v)7/KCNQ/M potassium channels. Curr Neurol Neurosci Rep. 2008 Jul;8(4):345-352. PMID 18590620
- ^ Meldrum BS, Rogawski MA. Molecular targets for antiepileptic drug development. Neurotherapeutics. 2007 Jan;4(1):18-61. PMID 17199015
- ^ 5.0 5.1 5.2 Abou-Khalil BW (2007). "Comparative monotherapy trials and the clinical treatment of epilepsy". Epilepsy currents / American Epilepsy Society 7 (5): 127–9. doi:. PMID 17998971.
- ^ תרופות להשראת שינה
- ^ Browne TR (May 1976). "Clonazepam. A review of a new anticonvulsant drug". Arch Neurol 33 (5): 326–32. PMID 817697.
- ^ Isojärvi, JI; Tokola RA (December 1998). "Benzodiazepines in the treatment of epilepsy in people with intellectual disability". J Intellect Disabil Res 42 (1): 80–92. PMID 10030438.
- ^ Tomson T (May-Jun 1986). "Nonconvulsive status epilepticus:\oauthors=Svanborg E, Wedlund JE". Epilepsia 27 (3): 276–85. doi:. PMID 3698940.
- ^ Djurić, M; Marjanović B, Zamurović D (May-Jun 2001). "[West syndrome--new therapeutic approach]". Srp Arh Celok Lek 129 (1): 72–7. PMID 15637997.
- ^ י. שילר. אפילפסיה, עמ' 63
- ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 AAN Guideline Summary for CLINICIANS EFFICACY AND TOLERABILITY OF THE NEW ANTIEPILEPTIC DRUGS, I: TREATMENT OF NEW ONSET EPILEPSY Retrieved on June 29, 2010
- ^ Charles Locock 1st Baronet 1799 – 1875
- ^ Eadie MJ, Bladin PF (2001). "A Disease Once Sacred: a History of the Medical Understanding of Epilepsy".
- ^ טרילפטין
- ^ ואליום
- ^ סברילן
- ^ טופמקס
- ^ http://www.news-medical.net/news/20100312/62/Hebrew.aspx וימפאט]
- ^ דפלפט
- ^ Felbatol
- ^ ד"ר אלי הימן על פלבמאט
- ^ פנוברביטאל
- ^ אפנוטין
- ^ ליריקה
- ^ פריזולין
- ^ פריזיום
- ^ ריווטריל/קלונקס
- ^ טגרטול
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.