תרופות אנטי-אפילפטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תרופות אנטי-אפילפטיות הן קבוצה מגוונת של תרופות שמשתמשים בהן בטיפול בהתקפים אפילפטיים. כמו כן יש שימוש גובר והולך משתמשים בתרופות אנטי-אפילפטיות בטיפול בהפרעה דו-קוטבית משום שמסתבר שרבות מהן פועלות כמייצבות מצבי רוח. מטרת התרופות נוגדות הפרכוסים היא לדכא את הירי המהיר והמוגזם של נוירונים שהוא הגורם להתחלת התקף. תרופה נוגדת פרכוסים יעילה תמנע את התפשטות ההתקף במוח ותציע הגנה נגד השפעות אקסיטוטוקסיות העלולות לגרום לנזק מוחי. יש מחקרים הקובעים שתרופות נוגדות פרכוסים הן עצמן קשורות לIQ נמוך אצל ילדים‏[1]. אך מחקרים אלה שנויים במחלוקת בהתחשב בסכנה שהתקפים אפילפטיים עלולים להציב בפני ילדים. תרופות נוגדות פרכוסים נקראות, בצורה מדויקת יותר, תרופות אנטי-אפילפטיות ולפעמים מכנים אותן תרופות נוגדות התקפים. בעוד שנוגדות פרכוסים הוא תיאור הולם של תרופות אנטי-אפילפטיות הוא לא מבחין בהבדל בין פרכוסים ואפילפסיה. התקפים לא אפילפטיים הם נפוצים למדי וסוגים אלה של התקפים לא יגיבו לתרופה אנטי-אפילפטית. באפילפסיה השטח בקורטקס הוא רגיש יתר על המידה וניתן לעתים קרובות לאמת את הפגיעה על ידי EEG. תרופות אנטי-אפילפטיות עוזרות להפחית את הרגישות באזור זה ובכך למנוע התקפים אפילפטיים.

רוב המטרות המולקולריות של התרופות נוגדות הפרכוסים הן תעלות יונים ממותגות מתח בתעלות הנתרן ומרכיבים במערכת הGABA כולל קולטני GABAA, מובילי GAT-1 GABA ו GABA טרנסאמינאז (אנזים)‏[2] . מטרות אחרות כוללות תעלות יונים ממותגות מתח בתעלות הסידן, SVA2A ו α2δ ‏[3][4]

כמה תרופות אנטי-אפילפטיות הראו תוצאות אנטי-אפילפטיות בסוגי אפילפסיה אצל בעלי חיים, כלומר, או שהן מנעו את ההתפתחות הצפויה של האפילפסיה או יכולות לעצור ואף להפוך את התפתחות האפילפסיה. עם זאת אף תרופה לא הוכיחה שהיא יכולה למנוע אפילפטוגנסיס (התפתחות אפילפסיה אחרי פגיעה כמו פגיעת ראש) בניסויים בבני אדם‏[5].

אישור[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה הרגילה להשיג אישור עבור תרופה היא להראות את היעילות שלה בהשוואה לפלצבו, או שהיא יותר יעילה מאשר תרופה קיימת. במונותרפיה (כשנוטלים רק תרופה אחת) זה נחשב לא אתי לנהל ניסוי בפלצבו על תרופה חדשה בעלת יעילות לא וודאית. זאת משום שאפילפסיה שלא מטפלים בה חושפת את המטופל לסכנה גדולה, אפילו עד מוות. לכן, השימוש, בכמעט כל התרופות האנטי-אפילפטיות החדשות, הוא כתרופה נוספת. חולים שהאפילפסיה שלהם אינה נשלטת על ידי התרופות שלהם (כלומר, הם חסינים לטיפול) נבחרים על מנת לבחון אם הוספת התרופה תוביל לשיפור בתכיפות ההתקפים בהשוואה לפלצבו‏[5].

ברגע שיש ביטחון שהתרופה תהיה יעילה במונותרפיה נעשים ניסויים בהם משווים את התרופה לסטנדרט הקיים. להתקפים שמקורם מוקדי התרופה האופיינית היא קארבאמזפין. למרות השקתן של יותר מעשר תרופות חדשות מ- 1990 אף אחת לא התגלתה כיעילה יותר מהקבוצה הישנה יותר הכוללת: קאראבמזפין, ולפוראט, (Sodium Valproate) ופניטואין. העדר היתרון על טיפול קיים יחד עם העדר ניסויים מבוקרים בפלצבו גורם לכך שרק מעט תרופות חדשות זכו לאישור הFDA לטיפול ראשוני במונותרפיה. למרות שאין אישור מ FDA הרי האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה והאגודה האמריקאית לאפילפסיה ממליצות על כמה מהתרופות החדשות האלה בתרופה מונותרפית ראשונה‏[5].

תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימה הבאה התאריכים בסוגריים הם המוקדמים ביותר בהם אושר להשתמש בתרופה.

אלדהידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פאראלדהיד (1882). אחת מהתרופות נוגדות הפרכוסים המוקדמות ביותר. משתמשים בה עדיין בטיפול בסטטוס אפילפטיקוס[6], במיוחד במקומות בהם אין אמצעי החייאה.

אלכוהולים ארומטיים אָליליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיריפנטול (דיאקומיט Diacomit) (2001) לשימוש באפילפסיה מיוקלונית קשה בגיל הרך.

ברביטורטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברביטורטים הן תרופות המאיטות את מערכת העצבים המרכזית ולכן גורמות לקשת רחבה של תופעות לוואי מרוגע קל ועד הרדמה. התרופות הבאות ממוינות כתרופות נוגדות פרכוסים:

  • מתרביטאל (Metharbital) (1952). לא משווקת יותר בארצות הברית ובבריטניה.
  • בארבקסאלקון (Barbexaclone) (1982). משתמשים בה רק במדינות אחדות באירופה.

פנוברביטל הייתה התרופה נוגדת הפרכוסים העיקרית מ- 1912 עד פיתוחה של פניטואין ב- 1938. כיום משתמשים בפנוברביטל לעתים נדירות בטיפול באפילפסיה אצל חולים חדשים משום שיש תרופות אחרות יעילות והן פחות מרדימות. משתמשים בזריקות של פנוברביטל סודיום על מנת לעצור פרכוסים קשים או סטטוס אפילפטיקוס. אבל משתמשים קודם כל בתרופות בנזודיאזפינים כמו לוראזפאם, דיאזפאם או מידזולאם. (lorazepam, diazepam, midazolam)

בנזודיאזפינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בנזודיאזפינים

הבנזודיאזפינים הם מחלקה של תרופות בעלות תכונות היפנוטיות, נוגדות חרדה, נוגדות פרכוסים, גורמות לאמנזיה ולהרפיית שרירים. בנזודיאזפינים פועלים כמדכאי מערכת העצבים המרכזית. העוצמה היחסית של כל אחת מתכונות אלו בכל אחד מהבנזודיאזפינים משתנה במידה רבה ומשפיעה על התופעות שעבורן מתווים אותן. שימוש ארוך טווח עלול להיות בעייתי בשל פיתוח סבילות לאפקטים נוגדי הפרכוסים ותלות בהן‏[7][8][9][10]. מבין התרופות הרבות השייכות למחלקה זו משתמשים רק במיעוטן לטיפול באפילפסיה.

בבנזודיאזפינים הבאים משתמשים כדי לטפל בסטטוס אפילפטיקוס:

  • דיאזפאם (Diazepam) (1963). יכול להינתן באופן רקטאלי על ידי מטפלים מנוסים.
  • מידאזולאם (Midazolam) נמצא בשימוש גובר והולך כאלטרנטיבה לדיאזפאם. תרופה מסיסה זו מותזת בצדי הפה אבל לא נבלעת. היא נספגת במהירת על ידי הריר בפה.
  • לוראזפאם (Lorazepam) (1972) ניתנת כניטראזפאם (Nitrazepam), טמזפאם (Temazepam) ובמיוחד נימטאזפאם (Nimetazepam). אלה הן תרופות נוגדות פרכוסים חזקות אבל השימוש בהן נדיר בשל תופעות הלוואי שלהן – הרדמה ופגיעה ביכולת המוטורית.

ברומידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשלגן ברומי (1857). טיפול היעיל המוקדם ביותר באפילפסיה. לא הייתה תרופה טובה יותר עד פנוברביטל ב- 1912. עדיין משתמשים בה כתרופה נוגדת פרכוסים אצל חתולים וכלבים.

קרבאמאטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פלבאמאט (Felbamate) (1993). השימוש בתרופה נוגדת פרכוסים חזקה זאת מאוד מוגבל בשל תופעות לוואי מסכנות חיים שיש לה.

קארבוקסאמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארבוקסאמידים

התרופות הבאות שייכות לקבוצת הקארבוקסאמידים:

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קארבאמזפין
  • קארבאמזפין (Carbamazepine) (1963). תרופה נוגדת פרכוסים פופולרית. ניתן להשיגה כתרופות גנריות.
  • אוקסקארבאזפין (Oxcarbazepine) (1990). נגזרת של קארבאמזפין בעלת יעילות דומה אבל בעלת פחות תופעות לוואי וכן יש לה פחות השפעות הדדיות עם תרופות אחרות‏[11].
  • אסליקרבאזפין אצטאט (Eslicarbazepine acetate) (2009)

חומצות שומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חומצות שומן

התרופות הבאות הן חומצות שומן:

  • תרופות הולפוראט – חומצה ולפרואית, סודיום ולפוראט ודיוולפרואקס סודיום (1967) (divalproex sodium)
  • ויגבטרין (1989) (Vigabatrin)
  • פרוגאביד (Progabide)
  • טיאגאבין (Tiagabine) (1996)

ויגאבאטרין ופרוגאביד קשורות גם ל GABA

נגזרת של פרוקטוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרוקטוז

אנלוגים של GABA[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידנטואינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופות הבאות הן הידנטואינים:

  • אתוטואין (1957) (Ethotoin)
  • פניטואין (1938) (Phenytoin)
  • מפניטואין (Mephenytoin)
  • פוספניטואין (1996) (Fosphenytoin)

אוקסזולידינדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופות הבאות הן אוקסזולידינדיונים:

  • פראמתאדיון (Paramethadione)
  • טרימתאדיון (1946) (Trimethadione)
  • אתאדיון (Ethadione)

פרופיונאטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בקלאמיד (Beclamide)

פרימידינדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרימידון (1952) (Primidone)

פירולידינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לבטיראצטם
  • בריוואראצטאם (Brivaracetam)
  • לבטיראצטם (1999) (Levetiracetam)
  • סלטראצטם (Seletracetam)

סוקסינימידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות אלו הן סוקסינימידים

  • אתוסוקסימיד (1955) (Ethosuximide)
  • פנסוקסימיד (Phensuximide)
  • מסוקסימיד (Mesuximide)

סולפונמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אצטזולאמיד (1953) (Acetazolamide)
  • סולטיאם (Sulthiame)
  • מתאזולאמיד (Methazolamide)
  • זוניסאמיד (2000) (Zonisamide)

טריאזינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – למוטריג'ין

שתנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שתנן
  • פנטוריד (Pheneturide)
  • פנאצמיד (Phenacemide)

ולפרוילאמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אמיד
  • ולפרומיד (Valpromide)
  • ולנוקטאמיד (Valnoctamide)

טיפול וקווים מנחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הקווים המנחים של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה והאגודה האמריקאית לאפילפסיה‏[12] חולים חדשים שאובחנו יתחילו טיפול בתרופות נוגדות פרכוסים סטנדרטיות כמו קאראבמזפין, פניטואין, חומצה ולפרואית/סודיום ולפוראט, פנוברביטל או בתרופות החדשות גאבאפנטין, למוטריג'ין, אוקסקרבאזפין או טופירמאט. הבחירה בנוגדי הפרכוסים תלויה בחולה האינדיווידואלי‏[12]. התרופות החדשות והישנות, כאחד, יעילות במידה שווה לגבי אפילפסיה שהתחילה לאחרונה‏[12]. לתרופות החדשות יש, בדרך כלל, פחות תופעות לוואי‏[12]. לגבי התקפים מוקדיים או מעורבים שאובחנו לאחרונה יש הוכחות ששימוש בגאבאפנטין, למוטריג'ין, אוקסקרבאזפין או טופירמאט עדיף כמונותרפיה‏[12]. ניתן לכלול למוטריג'ין באפשרויות הטיפול עבור ילדים שאובחנו לאחרונה בהתקפי ניתוק[12]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה נוגדת הפרכוסים הראשונה הייתה ברומיד שהוצעה ב- 1857 על ידי צ'ארלס לוקוק‏[13] שהשתמש בה לטיפול בנשים עם "אפילפסיה היסטרית" (כנראה, אפילפסיה וסתית). פוטאסיום ברומיד היה ידוע גם כגורם אין-אונות אצל גברים. הרשויות הסיקו מכך שפוטאסיום ברומיד יחליש את ההתרגשות המינית שנחשבה כגורם להתקפים. למעשה הברומיד היה יעיל נגד אפילפסיה וכן גרם לאין-אונות. היום ידוע שאין-אונות היא תופעת לוואי של טיפול בברומיד ואינו קשור להשפעות האנטי-אפילפטיות שלו. בנוסף זה השפיע גם על ההתנהגות מה שהעלה את הרעיון של 'אישיות אפילפטית' שהייתה, למעשה, תוצאה של הטיפול בתרופה.

בפנוברביטל השתמשו לראשונה ב- 1912 בשל התכונות המרדימות שלה ותכונותיה האנטי-אפילפטיות. בשנות השלושים הובילו ההתפתחויות במחקר אפילפסיה על בעלי חיים לפיתוחה של פניטואין על ידי טרייסי פטנאם (Tracy Putnam) וה. יוסטון מריט (H. Houston Merritt). היתרון של פניטואין היה שהיא טיפלה בהתקפים אפילפטיים תוך הרדמה פחותה לעומת פנוברביטל‏[14].

רשימת התרופות נוגדות הפרכוסים ושמותיהן גם בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלה ובה רשימת התרופות נוגדות הפרכוסים הכוללת: תאריך התחלת השיווק כפי שאושר בארצות הברית. בשנים האחרונות אישרה הסוכנות האירופית לתרופות כמה תרופות באיחוד האירופי. כמה מן התרופות המצוינות בטבלה כבר לא משווקות יותר. כמו כן כוללת הרשימה את השמות המסחריים של התרופות בארץ.

שם התרופה תעתיק לעברית שם מסחרי שם מסחרי בארץ שמות מסחריים נוספים תאריך התחלת השיווק בארצות הברית
oxcarbazepine אוקסקארבאזפין Trileptal טרילפטין‏[15]
  • טרילפטין (פרמה-אקסל)
  • טרקספין (תרו)
14 בינואר 2000
acetazolamide אצטזולמיד Diamox
  • דיאמוקס
  • אוראמוקס (תרו)
  • אצטאזולאמיד להזרקה (ג'נמדיקס)
27 ביולי 1953
ethotoin אתוטואין Peganone Peganone (Ovation) לא משווקת בארץ 22 באפריל 1957
ethosuximide אתוסוקימיד Zarontin 2 בנובמבר 1960
gabapentin גאבאפנטין Neurontin נאורוטין
  • נוירונטין (פייזר)
  • גאבאפנטין-טבע (טבע)
30 בדצמבר 1993
diazepam דיאזפאם Valium ואליום‏[16]
  • אסיוול (טבע)
  • דיאז (תרו)
  • דיאזפאם
  • דזיטין רקטל (מגהפארם)
  • סטסוליד (כצט)
  • ואליום
15 בנובמבר 1963
divalproex sodium דיוואלפרואקס סודיום Depakote
  • דפלפט (כצט)
  • דפלפט כרונו (כצט)
  • אורפיריל (מגהפארם)
  • ולפורל (טבע)
vigabatrin ויגבטרין Sabril סברילן‏[17] סברילן (פריג'יו)
sulthiame סולטיאם Ospolot אוספולוט
  • מיוצר על ידי Desitin GmbH
zonisamide זוניסאמיד Zonegram
  • Zonegran (elan) לא משווקת בארץ
  • זוניסאמיד (מיובא על ידי שור טבנציק)
27 במרץ 2000
valproic acid חומצה ולפרואית Depakote דפלפט
  • דפלפט (כצט)
  • דפלפט כרונו (כצט)
  • אורפיריל (מגהפארם)
  • ולפורל (טבע)
דצמבר 1977
topiramate טופירמאט Topamax טופמקס‏[18]
  • טופמקס (ג'נסן סילאג)
  • טופיתרים (תרימה)
  • טופירמט (טבע)
24 בדצמבר 1996
tiagabine טיגאבין Gabitril Gabitril (Cephalon) לא משווקת בארץ 30 בספטמבר 1997
trimethadione טרימתאדיון Tridione
  • טרימתדיון
  • פראמתדיון?
  • TROXIDONE ?

לא ברור אם משווק בכלל בארץ...

25 בינואר 1946
levetiracetam לבטיראצטם Keppra קפרה
  • קפרה (כצט)
  • קפרה סירופ (מיובא על ידי שור טבנציק)
30 בנובמבר 1999
sulthiame סולטיאם Ospolot אוספולוט
  • מיוצר על ידי Desitin GmbH
lamotrigine למוטריג'ין Lamictal למיקטל
  • למיקטל (גלקסו סמית קליין gsk)
  • למודקס (דקסון)
  • למוג'ין (תרימה)
  • למוטריג'ין (טבע)
27 בדצמבר 1994
lacosamide לקוסאמיד Vimpat וימפאט‏[19]
  • Vimpat (UCB)
  • וימפט כצט)
mephenytoin מפניטואין Mesantoin Mesantoin (Novartis)
לא משווק בארץ
26 באוקטובר 1946
methazolamide מתזולאמיד Neptazane מתאזולאמיד (טבע) 26 בינואר 1959
methsuximide מתסוקימיד Celontin
  • Celontin-Petinutin (Pfizer)
  • צלונטין (מיובא על ידי שור טבנציק)
8 בפברואר 1952
metharbital מתרביטל Gemonil Gemonil (Abbott) לא משווק בארץ,
שיווק הסתיים ב- 1990
1952
sodium valproate סודיום ולפוראט Depalept דפלפט/דפלפט כרונו‏[20]
  • דפלפט (כצט)
  • דפלפט כרונו (כצט)
  • אורפיריל (מגהפארם)
  • ולפורל (טבע)
דצמבר 1977
stiripentol סטיריפנטול Diacomit
  • Diacomit (Biocodex)
  • דיאקומיט (מיובא על ידי שור טבנציק)
5 בדצמבר 2001
fosphenytoin פוספניטואין פוספניטואין
  • Cerebyx (Parke-Davis)
  • Prodilantin (Pfizer)
5 באוגוסט 1996
felabamate פלבאמאט Felbatol‏‏[21] פלבמאט (מיובא על ידי שור טבנציק)
הוצאה משימוש ואינה בסל,
משמשת במקרים חריגים של אפילפסיה עמידה לתרופות‏[22])
לפני כ- 20 שנה
phenobarbital פנוברביטל פנוברביטל/לומינאל פנוברביטל‏[23] פנוברביטון (רקח) 1912
phenytoin פניטואין Dilantin/Epanutin אפנוטין‏[24]
  • דילנטין (פייזר)
  • פניטואין סודיום
  • אפנוטין (פייזר)
1938
phensuximide פנסוקסימיד 1953
pregabalin פרגאבאלין Lyrica ליריקה‏[25] ליריקה (פייזר) 30 בדצמבר 2004
primidone פרימידון Prysoline פריזולין (רקח)‏[26] 8 במרץ 1954
clobazam קלובאזאם Frisium פריזיום (סנופי אוונטיס)‏[27] 25 באוקטובר 2011 בשם Onfi
clonazepam קלונאזפאם Klonopin/Rivotril ריווטריל‏[28]
  • קלונקס (טבע)
  • ריבוטריל (רוש)
4 ביוני 1975
carbamazepine קארבאמזפין Tegretol טגרטול‏[29]
  • קארבי
  • טגרטול (פרמה-אקסל)
  • טגרטול CR (פרמה-אקסל)
  • טריל (תרו)
  • טריל CR (תרו)
  • טימוניל רטרד (מגהפארם)
15 ביולי 1974

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Loring, David W (1 September 2005). "Cognitive Side Effects of Antiepileptic Drugs in Children". Psychiatric Times XXII (10). 
  2. ^ Rogawski MA, Löscher W. The neurobiology of antiepileptic drugs. Nat Rev Neurosci. 2004 Jul;5(7):553-564. PMID 15208697
  3. ^ Rogawski MA, Bazil CW. New molecular targets for antiepileptic drugs: α2δ, SV2A, and K(v)7/KCNQ/M potassium channels. Curr Neurol Neurosci Rep. 2008 Jul;8(4):345-352. PMID 18590620
  4. ^ Meldrum BS, Rogawski MA. Molecular targets for antiepileptic drug development. Neurotherapeutics. 2007 Jan;4(1):18-61. PMID 17199015
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Abou-Khalil BW (2007). "Comparative monotherapy trials and the clinical treatment of epilepsy". Epilepsy currents / American Epilepsy Society 7 (5): 127–9. doi:10.1111/j.1535-7511.2007.00198.x. PMID 17998971. 
  6. ^ תרופות להשראת שינה
  7. ^ Browne TR (May 1976). "Clonazepam. A review of a new anticonvulsant drug". Arch Neurol 33 (5): 326–32. PMID 817697. 
  8. ^ Isojärvi, JI; Tokola RA (December 1998). "Benzodiazepines in the treatment of epilepsy in people with intellectual disability". J Intellect Disabil Res 42 (1): 80–92. PMID 10030438. 
  9. ^ Tomson T (May-Jun 1986). "Nonconvulsive status epilepticus:\oauthors=Svanborg E, Wedlund JE". Epilepsia 27 (3): 276–85. doi:10.1111/j.1528-1157.1986.tb03540.x. PMID 3698940. 
  10. ^ Djurić, M; Marjanović B, Zamurović D (May-Jun 2001). "[West syndrome--new therapeutic approach]". Srp Arh Celok Lek 129 (1): 72–7. PMID 15637997. 
  11. ^ י. שילר. אפילפסיה, עמ' 63
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 AAN Guideline Summary for CLINICIANS EFFICACY AND TOLERABILITY OF THE NEW ANTIEPILEPTIC DRUGS, I: TREATMENT OF NEW ONSET EPILEPSY Retrieved on June 29, 2010
  13. ^ Charles Locock 1st Baronet 1799 – 1875
  14. ^ Eadie MJ, Bladin PF (2001). "A Disease Once Sacred: a History of the Medical Understanding of Epilepsy". 
  15. ^ טרילפטין
  16. ^ ואליום
  17. ^ סברילן
  18. ^ טופמקס
  19. ^ http://www.news-medical.net/news/20100312/62/Hebrew.aspx וימפאט]
  20. ^ דפלפט
  21. ^ Felbatol
  22. ^ ד"ר אלי הימן על פלבמאט
  23. ^ פנוברביטאל
  24. ^ אפנוטין
  25. ^ ליריקה
  26. ^ פריזולין
  27. ^ פריזיום
  28. ^ ריווטריל/קלונקס
  29. ^ טגרטול

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.