תרי"ג מצוות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "תרי"ג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'תרי"ג (1852‏-1853), ראו ה'תרי"ג.

תרי"ג מצוות, הוא כינוי למניין כלל המצוות המוזכרים בספרי המקרא, שעל פי חז"ל מניינם הוא 613 (ובגימטריה: תרי"ג). בספרות המקרא עצמה אין התייחסות למניין המצוות, והיא מופיעה לראשונה בספרות חז"ל, אולם גם שם לא צוין ממה מורכב המניין. הגאונים הם הראשונים שעסקו במניית תרי"ג המצוות לפרטיהם, ובעקבותיהם הראשונים. מהידועים שבהם הם מניין המצוות של הרמב"ם ומניין המצוות של מחבר לא ידוע מתקופת הראשונים שיצא לאור בשם ספר החינוך.

תרי"ג המצוות מתחלקות לשתי קבוצות, רמ"ח (248) מצוות עשה ו-שס"ה (365) מצוות לא תעשה. דוגמה למצוות עשה: "וביום השביעי תשבות" (שמות כג,יב; לד,כא). דוגמה למצוות לא תעשה: "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז).

המקור למניין תרי"ג מצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה - שלוש מאות וששים וחמש לאווין כמניין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם.

אמר רב המנונא: מאי קרא (=היכן רמוז בכתוב דרשה זו)? 'תורה צוה לנו משה מורשה' (דברים לג,ד). 'תורה' בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי (=שש מאות ואחד עשר הם); 'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום".

Cquote3.svg
תלמוד בבלי, מסכת מכות (דף כג,ב)

היסטוריה של מניין המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון של תרי"ג מצוות מופיע לראשונה בדרשתו של האמורא רבי שמלאי. אין מקור למניין תרי"ג בדברי התנאים, שקדמו להם.

החל מתקופת הגאונים קיימות בידינו רשימות של תרי"ג מצוות, חלקם בצורת מניין, אולם רובם בצורת שיר. השירים על מניין המצוות מכונים "אזהרות", ואישים מפורסמים כמו רס"ג ושלמה אבן גבירול עסקו בכתיבת אזהרות. בעל הלכות גדולות (בה"ג) נחשב לראשון שערך רשימה כזאת.

הביקורת על מניין המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם אבן עזרא בספרו "יסוד מורא וסוד תורה" (השער השני) מתייחס לבלבול הקיים בתקופתו בעניין מניין המצוות, וכותב כך:

"... ראיתי כמה חכמים סופרים שש מאות ושלש עשרה מצוות על דרכים רבים; יש מהם שספר בשול גדי פעם אחת, ויש שספרו בשלש מצוות, כנגד שנכתב בתורה שלש פעמים, וחכמינו דרשום (=הסבר לכפילות), ורבות ככה. ויש מי שיספור הפרטים והכללים. ויש שסופרים פעם הפרטים לבדם ופעם הכללים לבדם. ויש שסופרים מצווה אחת שבאה בשתי לשונות והטעם (=הכוונה) אחד."

הוא ממשיך בהעלאת הבעייתיות העקרונית, לדעתו, במניית המצוות:

"ועל דרך מחקר האמת, אין קץ למספר המצוות, כאשר אמר המשורר (תהילים קיט,צו): 'לכל תכלה ראיתי קץ, רחבה מצוותך מאוד'. ואם נספור רק הכללים והעיקרים ומצווה שהיא עומדת לעד, אין המצוות עשירית משש מאות ושלוש עשרה".

כלומר דברי רבי שמלאי בעיניו הם דברי אגדה, שיש להם משמעות מסוימת, אך אינם מדויקים "על דרך מחקר האמת".

גם הרלב"ג סבור שהמספר לא מדויק, אולם לדעתו, המספר קרוב למספר המדויק:

"הנה התבאר לנו... היות באלו המספרים שזכר ר' שמלאי קצת קירוב (=מספר לא מדויק), לא חשש בו ר' שמלאי בזה הדרש... וזה, כי כמו שיוציאו בדרש פסוק אחד מכוונתו, להוציא ממנו מוסר טוב... כן הקל מעט זה החכם בזה המספר, להוציא ממנו אלו המוּסרים הנפלאים שיצאו מאלו המספרים, כאילו כל אבר ואבר מאברי האדם יאמר: עשה בי מצווה, וכל יום ויום מימות השנה השמשית אומר: אל תעבור בי עבירה". ובהיות העניין כן, הוא מבואר שאם היה מספר המצוות מסכים לזה המספר בקירוב - די בו להוציא ממנו זה המוסר, ולא יצטרך להסכים לו בלי פחת ובלי יתר".‏[1]

הרשב"ץ, שבתחילת ספרו "זוהר הרקיע" כותב: "דבר מוסכם הוא בכל ישראל שמניין המצוות הוא תרי"ג, ולא נמצא בזה מחלוקת כלל", מעלה טענה דומה בסוף ספרו:

"ושמא מה שהוסכם שמניין המצוות הם תרי"ג - שס"ה ורמ"ח, הוא לפי דעת ר' שמלאי, וכפי מה שפירש הוא המצוות, ואנחנו לא נסמוך עליו בפירושו בעניין פסק הלכה, אבל נסמוך על סוגיית התלמוד. ומה שהזכירו בכל מקום זה המניין, הוא לפי שלא מצינו חכם אחר מנאם - תפסנו מנינו. ואף אם יחסר או יעדף המניין הוא הולך סביבו, והוא כאומרם בהרבה מקומות: הוי פורתא, ובפורתא לא דק."

ספר המצוות לרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר המצוות לרמב"ם

הרמב"ם (בהקדמה לספר המצוות) שכתב (בערבית), מתאר את נסיבות כתיבת ספר המצוות. בעבודתו על כתיבת ספרו "משנה תורה", הוא התכוון להכין רשימה של כל המצוות, ולכותבה בפתיחת הספר, כדי לוודא שהוא לא שוכח לכתוב על אף מצווה. אולם, כמו האבן עזרא, הוא היה בדעה שאין שיטתיות במניינים הקיימים בתקופתו. לדעתו ניתן למנות את המצוות, אלא שבתפיסה המקובלת בזמנו קיימות טעויות חמורות, ולכן הוא כותב שכאשר הוא התכוון להתחיל לכתוב את הרשימה של המצוות:

"תקפני צער שכבר נצטערתי בו זה שנים, והוא: שמניין המצוות כבר דימו בו עניינים שלא אוכל לתאר עצם זכותם (בתרגום אבן תיבון: גודל גנותם)... וה' יתעלה יודע ועד, כי ככל שהרהרתי על דמיונותיהם במה שמנו - שהם מונים מה שנראה [אפילו] בעיון ראשון שאין למנותו, ושנמשכו זה אחר זה בעניין זה בלי התבוננות - גדל בעיני אסוננו ונתאמת הכרח איומו ית' עלינו: "ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום, אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר: קרא נא זה, ואמר לא אוכל כי חתום הוא" (ישעיה כט, יא)"‏[2].

קושי נוסף עימו התמודד, הוא הפופולריות של מניין המצוות בתקופתו אצל 'ההמון', דבר שיקשה עליו לשכנע על גישה חדשה. "וכן כל פעם ששמעתי את ה"אזהרות" רבות המספר שנתחברו אצלנו בארץ ספרד, נהפכו צירי עלי מחמת מה שראיתי מפרסום הדבר והתפשטותו. ואף על פי שאין להאשימם, כי מחבריהם פייטנים, לא רבנים, ואת הראוי להם מצד אמנותם, היינו: מתק הדיבור ויפי החריזה, כבר עשו בשלמות - אבל בתוכן השיר נמשכו אחר בעל הלכות גדולות וזולתו מן הרבנים האחרונים". בעקבות כך, החליט לכתוב מבוא לספר המצוות שלו בו הוא כותב את העקרונות שלו לגישה החדשה, ומוכיח אותם.

מספר ספרים שנכתבו מאוחר יותר מבוססים על המניין של הרמב"ם, כמו למשל ספר החינוך וספר מצוות גדול (סמ"ג).

השגות על הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות תשובות של רבי אברהם בן הרמב"ם לשאלות שונות ששלח לו רבי דניאל הבבלי על מניין המצוות של הרמב"ם. כמו כן הראב"ד שכתב השגות למשנה תורה של הרמב"ם, כתב מספר השגות גם על 'מניין המצוות הקצר' שנכתב בעברית בתחילת ספר משנה תורה.

בעקבות הביקורת הנוקבת של הרמב"ם על מניין הגאונים, ובראשם בה"ג, קם הרמב"ן לגונן על הבה"ג, ובלשונו: "ללמד זכות על הראשונים, ולפרש דברי הגאונים", וכתב ספר "השגות", על ספר המצוות של הרמב"ם. אמנם, בסיום ההקדמה שלו הוא כותב: "עם חשקי וחפצי להיות לראשונים תלמיד, לקיים דבריהם ולהעמיד... לא אהיה להם חמור נושא ספרים תמיד, אבחר דרכם, ואדע ערכם, אך כאשר לא יכילו רעיוני, אדון לפניהם בקרקע, אשפוט למראה עיני". וכך הוא אכן עושה, הוא מתאמץ לפרש את דעת הבה"ג, אך לא תמיד מסכים איתו.

הרשב"ץ כתב פירוש על האזהרות של אבן גבירול, וקרא לספרו: "זוהר הרקיע", בו הוא מתמודד עם טענות הרמב"ם והרמב"ן, ומתייחס אף לדעת אבן גבירול.

יישוב שיטת הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב מסוים, התהפכו היוצרות והתייחסו אל הרמב"ם כמקודש ואל הרמב"ן כמערער על מוסכמות, ונכתבה ספרות שלמה של פירושים שמטרתם ליישב את מניין הרמב"ם מהשגות הרמב"ן.

הראשון שכתב ספר ליישב את הרמב"ם הוא רבי יצחק די ליאון בעל ה"מגילת אסתר". אמנם בשונה מהרמב"ן, הוא טוען שמכיוון שחילוקי הדעות של הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות נסובים אודות הנחות יסוד בלימוד התלמוד, הוא החליט לרדת לשורש הדברים ולראות מי צודק, ומצא שבכל המקרים הרמב"ם צדק.

אחריו נכתבו ספרים נוספים ליישב את דעת הרמב"ם, כמו 'לב שמח' של הרב אברהם אלגירי, ו'קנאת סופרים' של הרב חנניה קזיס.

אלו מצוות נכללות במניין תרי"ג מצוות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף לפי אלו הסוברים, שתרי"ג הוא מספרן המדויק של המצוות, שנאמרו למשה מסיני, יש דעות שונות בנוגע לשאלה, אלו מצוות נכללות במניין התרי"ג. קיימים מספר אופני חלוקה למצוות שלגביהם יש דעות שונות מה כלול ומה אינו כלול במניין המצוות:

  • פרשיות - פרטי הפרשיות. דוגמה, בגדי כהונה האם הם מצווה אחת, או מספר מצוות?
  • קרבנות - האם יש למנות את סוגי הקרבנות, או את מעשי ההקרבה?
  • מצוות שנאמרו לשעתן - כמו, מצוות הקשורות למשכן, או למן, האם הן נכללות במניין המצוות?
  • מצוות דרבנן - האם הן במניין המצוות?

סיבות לחשיבות ידיעת מניין המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינתם של שומרי מצוות קיימות סיבות אחדות לידיעת מניין המצוות:

  1. קיימים דינים מעשיים התלויים במניין המצוות.
    לדוגמה: עונש מלקות, למי שעבר על איסור תורה וצריך לדעת על כמה אזהרות עבר כדי לקבוע בכמה מלקות הוא חייב.
  2. יש בזה מצוות לימוד תורה.
  3. לפי דעות מסוימות יש לכך חשיבות ברבדי הדרש, הרמז והסוד, שבתורה. דוגמאות:
    הספירה הראשונה מעשר הספירות היא, כתר ובגימטריה 620. זהו מניין תרי"ג מצוות דאורייתא בצרוף שבע מצוות בני נח (620=7+613).
    לפי אחרים, שמה של הגיורת רות עולה בגימטריה 606. זאת כיון שקיימה את שבע מצוות בני נח אף לפני שהתגיירה ומשנתגיירה נוספו לה 606 מצוות, סה"כ תרי"ג מצוות (613=7+606).
    דעות אלו חולקות כמובן בשאלה האם שבע מצוות בני נח נמנות בתרי"ג מצוות או שלא.

ספרי המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה ספרים נתחברו על פי מניין המצוות. ביניהם:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (בתוך "התועלת הששי" של פרשת בא חלק ב)
  2. ^ הקדמה לספר המצוות בתרגומו של יוסף קאפח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מצוות ומנהגים יהודיים
הלכהתרי"ג מצוותמשפט עבריתפילהלימוד תורהצדקהגמילות חסדיםשמע ישראל
משפחה: ברית מילהפדיון הבןזבד הבתבת מצווהבר מצווהחופה וקידושיןטהרת המשפחהמעמד האישה ביהדותצניעות
מוות: הלוויהקבורהאבלותאזכרהקדישחברה קדישא
מגן דוד