תרמוסטט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרמוסטט אלקטרוני מסחרי

תֶרְמוֹסְטָטיוונית: תרמוס=חום, סטטוס=יציב) הוא מכשיר לבקרת הטמפרטורה של מערכת. מטרת התרמוסטט לגרום למערכת להמצא בתחום רצוי של טמפרטורה.

מעגל הבקרה מורכב ממדידת הטמפרטורה ושינוי שלה אם נדרש. שינוי הטמפרטורה מתבצע על ידי הפסקת פעולת החימום או הקירור של המכשיר, או שינוי קצב זרימת החום.

מגוון הסוגים והשימושים של תרמוסטטים רחב מאוד. בין השימושים הבולטים: בקרה של מערכות מיזוג אוויר, מקררים, חימום מים וקיטור, מנועים ועוד.

את תרמוסטט החדר החשמלי הראשון המציא וורן ג'ונסון (Warren S. Johnson) בשנת 1883. [1] [2]

טכנולוגיות לחיישני הטמפרטורה כוללות:

טכנולוגיות מוקדמות יותר כללו מדי-חום מכספית לתוכו הוחדרו אלקטרודות, כך שמעגל חשמלי נסגר בטמפרטורה מסוימת.

אמצעים לשינוי הטמפרטורה יכולים להיות מכניים, חשמליים או פנאומטיים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub comp.png ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.