תרנגול הבית

אפרוח תרנגול הבית

תרנגול

תרנגול הבית (שם מדעי: Gallus gallus domesticus) הוא עוף מבוית, הנפוץ ביותר מבין בעלי־החיים המבויתים ומבין כלל העופות על-פני כדור הארץ. מספר התרנגולים שנשחטו לצרכי מזון בשנת 2009 מוערך בכ-52 מיליארד.

תרנגולים מוחזקים על ידי האדם לצורך הפקת בשר, ביצים ונוצות, לצורך עריכת קרב תרנגולים ולעתים גם כחיות מחמד.

תרנגול זכר הוא הציפור הלאומית של צרפת. ציור של תרנגול מופיע על מדי נבחרות הספורט של צרפת.

תרנגול זכר קרוי בעברית גם שכווי או גבר.

היסטוריה

מקורו של תרנגול הבית הוא תרנגול הבנקיבה, עוף שעדיין חי חיי בר במזרח אסיה. ראשית ביותו של התרנגול החלה בסביבות שנת 3000 לפנה"ס בתרבות עמק האינדוס. ביותו של התרנגול שינה רבות את תכונותיו - הוא הביא לעלייה בגודלו ובמשקלו, לאיבוד כושר התעופה שלו, למעבר מקינון על-פני עצים לקינון על-פני האדמה (אם יתאפשר לו) ולהחלפת אורח-החיים המונוגמי באורח-חיים פוליגמי.

לאחר ביותו בצפון תת-היבשת ההודית, התרנגול התפשט מערבה למסופוטמיה בסביבות האלף הראשון לפני הספירה, אם כי בתחילה השימוש בו עדיין היה מועט מאוד. בתנ"ך הוא אינו מוזכר בשמו, אם כי ניתן לשער כי הכוונה בשם "שכוי" המוזכר בספר איוב היא לתרנגול, וכן יש מן המפרשים המזהים את ה"ברברים" המוזכרים בספר מלכים עם התרנגול. השם העברי תרנגול בא מהשפה השומרית בצורה תר-לוגל, ופירושו הוא "עוף המלך" . כאשר עברה המילה לעברית התחלפה ל' ב-נ' והמילה הפכה לתרנגול. יש הסוברים שמקור המילה בשמו של האליל הבבלי נרגל, שבפולחנו היו מקריבים לו תרנגולים.

גם בקרב היוונים הקדמונים גידול התרנגול לא היה נפוץ במיוחד, והם כינו אותו "העוף הפרסי" או "העוף המדיי", בשל זיהויו עם מקורותיו המזרחיים.

רק בתקופת האימפריה הרומית גידול התרנגולים החל להיות נפוץ מאוד גם במערב, והפך לאחד הענפים המרכזיים של חקלאות החי.

כיום, בעקבות תיעוש ענף הלול, מתקיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין השימוש בתרנגולים לתעשיית הבשר ובין השימוש בהם לתעשיית הביצים, ושתי התעשיות משתמשות בגזעים נפרדים של תרנגולים המותאמים לצרכיהן השונים: גזעים מסוימים של תרנגולות עברו ברירה מלאכותית כדי להתאימם להטלה מרובה של ביצים, בעוד שגזעים אחרים הותאמו לגדילה בקצב מואץ ולממדים גדולים, בהתאם לצורכי תעשיית הבשר.

אינטיליגנציה וחישה

מחקר שנערך ב-2005, מצא כי תרנגולת הבית מסוגלת לדמיין את העתיד, לדאוג, ולהפגין שליטה עצמית, יכולות שיוחסו עד כה רק לאדם ולפרימטים אחרים. על התרנגולות נערך ניסוי דומה למבחן המרשמלו - מהתרנגולות נדרש ללחוץ על כפתור על מנת לקבל מזון. תרנגולת שהייתה מוכנה לחכות 2-3 שניות לפני שלחצה, קיבלה כמות קטנה של אוכל. תרנגולת שחיכתה 22 שניות, קיבלה כמות גדולה הרבה יותר. ב-90% מהפעמים, התרנגולות העדיפו לחכות .

תפיסה מרחבית

נטען כי תרנגולות מבינות קביעות אובייקט כלומר שהן מחפשות עצם במקום בו נראה לאחרונה בלי לראות אותו, תוצאות סותרות הושגו במחקרים בשאלה אם תרנגולות מסוגלות לחזות מיקום של עצם נע כשהוא יוצא משדה הראייה ‏. התפיסה המרחבית נלמדת ומשתפרת כשהתרנגולת נחשפת לגרויים חזותיים בשבועות החיים הראשונים. המידע הסביבתי מעובד בצידו הימני של ההיפוקמפוס ולכן התרנגולת לומדת טוב יותר על סביבתה ממידע הנקלט בעין שמאל.

אינטליגנציה חברתית

ניסויים שנערכו באוניברסיטת בריסטול בבריטניה תוך שימוש במכשירי הדמיה, מצא כי תרנגולות מסוגלות לחוש אמפתיה כלפי תרנגולות אחרות וכלפי אפרוחיהן, וכי הן מגלות רמות מתח גבוהות יותר כאשר אפרוחיהן במצוקה. במהלך הניסויים התברר לחוקרים, שכל התרנגולות הראו באופן ברור תגובה פיזיולוגית והתנהגותית של עקה, כמו עליית טמפרטורת הגוף והערנות, הגברת קצב הלב וקריאות תקשורתיות, בתגובה למצוקת אפרוחיהן .

גידול תרנגולים בחקלאות

תרנגולות בלול הטלה, לול סוללות תעשייתי

בחצר הלול

החקלאות המודרנית מפרידה הפרדה כמעט מוחלטת בין גידול תרנגולים עבור בשרם לבין תרנגולות בתעשיית הביצים. לצורך תעשיית הבשר פותחו זני תרנגולים שהותאמו על ידי ברירה מלאכותית לגדילה מהירה, ובפרט של האיברים בעלי הערך הכלכלי הגבוה יותר, כגון החזה, הכנפיים והכרעיים. הזנים הנפוצים בתעשיית הבשר הם קוב ורוס, הגדלים במהירות גבוהה, ומגיעים לגודל ראוי לשיווק כבר בהיותם בני 35 ימים.

בנוסף קיימים מספר סוגי לולים ומערכיהם שונים בהתאם לשימוש.

מנגד, פותחו זנים לתעשיית הביצים שהותאמו להטלה מרובה של ביצים. הזן הנפוץ בישראל של עופות הטלה הוא תרנגול לגהורן (Leghorn chicken), התרנגול שמוצאו מהעיר האיטלקית ליבורנו. תרנגולי לגהורן הם הזן הנפוץ ביותר בעולם המערבי, בשל רמת ההטלה הגבוהה שלהן - 300 ביצים לשנה.

את התרנגולות המטילות ביצי מאכל מגדלים על-פי רוב בכלובים. רצפת הכלוב בנויה באלכסון, דבר המאפשר לביצה להתגלגל למתקני איסוף ברגע ההטלה, ובכך להקל את איסוף הביצים. ההטלה מוגברת על ידי תאורה המאריכה את אור היום, וכן על ידי תהליך השרה כפויה, המיועד לחקות את התהליך הטבעי של התחלפות העונות באופן מלאכותי, כדי לעורר בתרנגולות את התהליך ההורמונלי של עונת הרבייה.

הצפיפות שבה שוכנות התרנגולות מביאה לבעיות התנהגות, כגון מריטת נוצות של תרנגולות שכנות (Feather pecking), תופעה המופיעה אצל כ70% מהמטילות, וקניבליזם: אכילת רקמה המנוקרת מתרנגולות אחרות ‏. מריטת נוצות זו פוגעת בעיקר במטילות מבוגרות שהפלומה הפגועה אצלן מתחדשת לאט. המקור לתופעה אינו ברור, ע"פ היפותיזה אחת מדובר בהפעלה מוסחת של צורת ההתנהגות הטבעית של ניקור בקרקע להשגת מזון, פעילות התופסת כ90% מזמן הערות בטבע. היפותיזה אחרת מייחסת את התופעה להפעלה שלא במקומה של ניקור לשם טיפוח נוצות לאחר "אמבטיית אבק". כדי למנוע התנהגויות אלו קוטמים את מקורי התרנגולות, טיפול השנוי במחלוקת בשל הסבל והעיוות האנטומי הנגרם לעופות. ניתן להפחית את הניקור הדדי ע"י הפחתת צפיפות בלול ומתן אפשרות תנועה, משחק, התפלשות באבק וסביבה מגוונת ‏.

בשנים האחרונות יש מגמה להעביר את תרנגולות ההטלה למתכונת של "לולי חופש". התרנגולות אינן כלואות בכלובי ברזל, אלא מתהלכות בחופשיות בלול, ולצורך ההטלה הן עולות על מתקנים מיוחדים הקולטים את הביצים ומעבירים אותם לנקודת האיסוף.

הדגרת ביצים מלאכותית

רביית התרנגולים במשק המתועש המודרני מתבצעת על ידי הדגרה מלאכותית. הביצים מוטלות בלולי רבייה מיוחדים, שבהן יש זכר אחד על כל עשר נקבות. לאחר ההטלה נלקחות הביצים ומושמות במדגרה אשר מחקה את תנאי הדגירה הטבעיים, על ידי שמירה על טמפרטורה ולחות קבועים, אוורור נאות, וגלגול של הביצים מדי פעם.

ראו גם

• שפעת העופות
• קרב תרנגולים

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: תרנגול
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תרנגול

יורם שורק, מה תפקיד הכנפיים של התרנגולת?, באתר נענע 10