תרנגול הודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תרנהוד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgתרנגול הודו
Male north american turkey supersaturated.jpg
מצב שימור
מצב שימור: מבוית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: תרנגולאים
משפחה: פסיוניים
סוג: תרנגול הודו
מינים
  • Meleagris gallopavo
  • Meleagris ocellata
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Meleagris
‏(ליניאוס)
תרנגול הודו

תרנגול הודו (גם: תרנהוד ולפעמים "סתם" הודו), עוף ממשפחת הפסיוניים, והגדול בסדרת התרנגולאים. ישנם שני מיני תרנגול הודו, שמותיהם המדעיים: Meleagris gallopavo, Meleagris ocellata.

תרנגול ההודו של חצי האי יוקטן
להקת תרנגולי הודו בלול
תרנגולי הודו בצרפת

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר קדום של תרבות המאיה התגלו שרידים של תרנגול הודו המתוארכים לתקופה שבין 327 לפנה"ס לבין 54 לסה"נ, וזו העדות המוקדמת ביותר לביותו. תרנגול ההודו הגיע לאירופה במאה ה-16 ממקסיקו, ונקרא כך, משום שמגלי היבשת החדשה חשבו שאמריקה היא הודו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקלו 12-18 קילוגרמים לערך. גופו גדול אך ראשו קטן. בחלק העליון של גופו שקית עור אדומה ומעין גידול המשתפל מבעד למקורו. על עורו ישנם קמטים אשר בולטים יותר אצל הזכר ופחות אצל הנקבה.הוא ניזון מחרקים וזרעים. רגליו וטפריו חזקים וגדולים, ישנן 3 אצבעות מלפנים ואחת לאחור. בשעת כעסו פורש כנפיו בשל זרימת הדם, וקפליו נהיים כחולים ולבנים.

האם דוגרת על הביצים כ-28 ימים. בדרך כלל מוטלות 8-15 ביצים בטבע, וכ-150 במשק. כאשר האפרוחים קטנים הם קשורים מאוד ללולם, כמו כן קשה להם למצוא מזון בעצמם, בשל ראיתם החלשה.

תכולת החלבון והברזל בבשר הודו גדולה משל תרנגול הבית, ותכולת השומן קטנה יותר.

תרנגולי הודו משווקים בארץ עוד מימי המנדט הבריטי, וכמות הצריכה לאדם היא הגבוהה בעולם‏[1][2]. היקף גידולם בארץ הולך ומתרחב אך לא מייצאים אותם בשל מגבלות ותחרויות שונות.

אחד המינים בתרנגולי ההודו הוא המין ה"עינוני", שנקרא כך בשל צורת העיניים שעל זנבו והוא נפוץ בקוסטה ריקה ובדרום אמריקה.

בארצות הברית תרנגול ההודו הוא המאכל המסורתי של חג ההודיה. בתקופת כהונתו של הארי טרומן החלה מסורת של הענקת תרנגול חי לנשיא, לצורך הגשתו בארוחת חג ההודיה. מאז ימי ג'ון קנדי כל הנשיאים חוננים את תרנגול ההודו ואינם משתמשים בו לארוחת החג.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, מקורו של תרנגול ההודו אינו בהודו אלא במקסיקו שביבשת אמריקה ושמו נובע מבלבול בין אמריקה והודו - אותו בלבול שבגללו קיבלו איי הודו המערבית והאינדיאנים (מילולית, "הודים") באמריקה את שמם. שמו האצטקי המקורי היה שם מסובך וקשה להגייה ולכן המתיישבים האירופים המציאו לו שמות שונים. קולומבוס שנתקל בהונדורס בעוף המוזר כ-10 שנים לאחר גילוי אמריקה, כינה אותו "גָייִנַה דה לה טִיאֵרַה", שפירושו "תרנגולת הארץ" אך טעויות בזיהוי מקורו של העוף, כנראה לאחר הבאתו לארצות "העולם הישן" הביאו לשלל שמות שונים בשפות רבות בעולם.

גרסאות שונות שבסיסן "הודו" קיימות בשפות רבות בהן רוסית, צרפתית. השם העברי הגיע ככל הנראה מהשם היידי "אינדיק", וההלחם "תרנהוד" הוא חידוש של הבלשן יצחק אבינרי. רבים טועים לחשוב שמקורו השם "הודו" הוא מהמילה "הודיה" שכן זה העוף שאוכלים בחג ההודיה.

בפורטוגל קוראים לתרנגול "פרואני" על שם פרו משום שהיה כנראה נפוץ בשווקים בפרו וכך גם כינויו בהודו עצמה. ביוונית הוא מכונה "תרנגול צרפתי" ובערבית נקרא "תרנגול רומאי" או חבשי.

הכינוי "turkey" השגור באנגלית התפתח בשל טעות כפולה ולמרות שאינו קשור לטורקיה שבה מכונה העוף "תרנגול הודי". הטעות מבוססת על בלבול בין תרנגול ההודו לבין פניניה. פניניה, שמקורה באפריקה, נודעת כנראה לאנגלים דרך סוחרים טורקיים ומכאן שמו.

במזרח הרחוק מקובלים שמות שונים לגמרי: השם היפני (七面鳥) והקוריאני (칠면조) פירושם "תרנגול בעל שבעה פנים". בווייטנאמית הוא מכונה "תרנגול מערבי" ובאורדו המדוברת בפקיסטן ובהודו הוא מכונה תרנגול פרואני, כאמור לעיל.

כשרות העוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרנגול ההודו נזכר בספרות ההלכה לראשונה במאה השבע-עשרה. הוא הוכשר לאכילה ברוב קהילות ישראל על אף שהובא מיבשת חדשה, שלא התקיימה בה מעולם קהילה יהודית, שיכולה הייתה להעביר מסורת קדומה. הדבר מנוגד לשיטת הפסיקה האשכנזית, לפיה חובה שתהיה מסורת אכילה לעוף על מנת שיותר לאכילה.

לקושי זה ניתנו מספר הסברים, והחוקר זהר עמר מציע פירוש היסטורי. לפיו, נראה שהתרת פוסקי אשכנז את אכילת תרנגול ההודו היא תוצאה של התבססות תרנגול זה במשק החי של האימפריה העות'מאנית (לכן נקבו באנגלית בשם Turkey), בה שלטה עדיין בעיקר שיטתו של הרמב"ם במאות השש-עשרה והשבע-עשרה. לפי שיטה זו ניתן להסתפק בסימני טהרה בלבד כדי להתיר את העוף למאכל ואין צורך גם במסורת. רק מאוחר יותר התקבלה שיטת רבי יוסף קארו לפיה אין להתיר עוף בסימנים בלבד, וקיים חיוב הכרחי במסורת אכילה.

כאשר תרנגול ההודו התפשט באירופה, סמכו הקהילות שם על ההיתר של אנשי המזרח, על פי ההנחה שניתן להעביר מסורת למי שאין בידיו מסורת‏[3].

כיום העוף נחשב לכשר לאכילה, למרות שבשנים הראשונות להופעתו באירופה, אסרוהו רבים מחכמי אירופה, מאחר ש"אין עוף טהור נאכל אלא במסורת". בספר דרכי תשובה[4] מובאים דעות האוסרים והמתירים. גם היום ישנן משפחות הנוהגות שלא לאכול תרנגול הודו, בפרט המשפחות המיוחסות לשל"ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Turkey Farmers of Canada | News | Thanksgiving Canadian Turkey Statistics
  2. ^ http://www4.agr.gc.ca/AAFC-AAC/display-afficher.do?id=1184252789851&lang=eng
  3. ^ להרחבה: זהר עמר, מסורת העוף, תל אביב תשס"ד. עמ' 118-146
  4. ^ יורה דעה סי פ"ב ס"ק ל"ד