תשואה לפדיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תשואה לפדיון היא התשואה המובטחת לבעל איגרת חוב בהנחה שהאיגרת (או כל נייר ערך אחר) תוחזק עד למועד פרעונה ובהנחה שכל התקבולים המשתלמים מהאיגרת (קרן וריבית) יתקבלו.

התשואה לפדיון מהווה אמצעי להערכת הרווח מהאיגרת. בתאוריה, שיטת חישוב זו מאפשרת למשקיעים להעריך את הערך ההוגן של מכשירים פיננסיים שונים. התשואה לפדיון מוצגת בדרך כלל במונחים של ריבית אפקטיבית שנתית.

אופן החישוב של התשואה לפדיון זהה לאופן החישוב של שיעור התשואה הפנימי.

  • אם ערך הקופון (הריבית המתקבלת מהאיגרת) קטן מהתשואה לפדיון - האיגרת נסחרת בניכיון.
  • אם ערך הקופון גדול מהתשואה לפדיון - האיגרת נסחרת בפרמיה.
  • אם ערך הקופון שווה לתשואה לפדיון - האיגרת נסחרת לפי ערכה הנקוב (פארי).

השימוש במושגים של תשואה לפדיון ושיעור תשואה פנימי מתעלם מהקשר בין גובה הריבית למועד התשלום, ומניח ששיעור התשואה השנתית אחיד לכל התקופה עד הפרעון הסופי.

גרסאות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים סוגים שונים של תשואה לפדיון (Yield to maturity באנגלית). למשל, תשואה לפרעון ראשון (Yield to Call): בשונה מתשואה לפדיון, בתשואה לפרעון ראשון קיימת ההנחה שאגרת החוב תיפרע בהזדמנות הראשונה ולא תוחזק עד למועד פרעונה המקורי.

כאשר תשלומי הריבית חייבים במס, קיימת הבחנה בין תשואה לפדיון ברוטו (לפני ניכוי מס) ונטו (לאחר ניכוי מס). משקיעים שפטורים ממס כגון קרנות פנסיה יבדקו את התשואה ברוטו, בעוד שמשקיעים שחייבים במס כגון אנשים פרטיים יבדקו את התשואה נטו.

דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נניח כי קיימת איגרת חוב ללא תלוש (זירו קופון) לשלושים שנים שערכה הנקוב הוא מאה שקלים. אם התשואה לפדיון של איגרת זו היא 10%, מחירה היום יהיה 5.73 שקלים (הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים:
\ {100 \over 1.1^{30}} = 5.73). במהלך שלושים השנים הבאות מחירה יעלה עד למאה שקלים עם תשואה שנתית של 10%.

נניח כעת כי במהלך עשר השנים הראשונות יורד שער הריבית ועל כן התשואה לפדיון ירדה ל-7%. כעת כשנותרו עשרים שנים למועד הפרעון, מחיר האיגרת יהיה 25.84 שקלים. כלומר, למרות שהתשואה לפדיון בעשרים השנים הבאות תהיה 7% ולמרות שהתשואה לפדיון בעשר השנים הראשונות הייתה 10%, שיעור הרווח בעשר השנים הראשונות הוא 16.26%, באמצעות המשוואה:
\ (1 + i) = ({25.84 \over 5.73})^{0.1}
במהלך עשרים השנים הנותרות שיעור הרווח אינו 16.26%, כי אם 7%, באמצעות המשוואה:
\ (1 + i) = ({100 \over 25.84})^{0.05}
בסך הכל, במהלך כל שלושים השנים, ה-5.73 השקלים שהושקעו הניבו מאה שקלים, כך שאכן התקבל שיעור של 10%, ללא תלות בשינויים בשער הריבית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]