תשליך
תשליך הוא טקס תפילה יהודי אשר נהוג לקיימו בראש השנה. הטקס כולל עריכת תפילה על יד הנהר, ומקורו במאה ה-15 באשכנז.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור המנהג
מקור מנהג זה הוא בקהילות אשכנז וכנראה שמקורו במאה ה-15. יש חוקרים המשערים שמנהג התשליך נוצר אצל יהודי אשכנז בהשפעת מנהג דומה שידוע שהיה נהוג בקרב הנוצרים שבעיר קולון שבגרמניה במאה ה-14.[1] החל מהמאה ה-16-17 התקבל המנהג כמעט בכל הקהילות הספרדיות בהשפעת רבי חיים ויטאל ששיבח את המנהג.
בור מים מיוחד לאמירת תפילת תשליך נמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. בית כנסת זה נבנה בשנת 1675, דבר המעיד על כך שכבר אז היה המנהג מוכר וידוע גם בין הספרדים. בחלק קטן מהקהילות הספרדיות לא התקבל המנהג (למשל בקהילה הספרדית של צאצאי האנוסים בלונדון), כמו גם אצל חלק מיהודי תימן. ישנו גם מיעוט קטן של אשכנזים, המשתייכים לחוג המתנגדים האדוקים מבית מדרשו של הגר"א, אשר מתנגדים למנהג.
מנהג התשליך לא הוזכר כלל בראשונים. המהרי"ל, אחד מגדולי פוסקי יהדות אשכנז, הזכירו: "מה שנוהגים לילך בראש השנה אחר הסעודה אצל ימים ונהרות להשליך במצולות ים כל חטאותינו, משום דאיתא במדרש זכר לעקידה שעבר אברהם אבינו בנהר עד צוארו ואמר הושיעה ה' כי באו מים עד נפש והוא השטן שנעשה כמו נהר לעכב אותו מן העקידה".[2]
[עריכה] התפתחות המנהג
[עריכה] תיאור המנהג כיום
נהוג ללכת ביום הראשון של ראש השנה, אחרי הצהריים, לשפת הים או לנהר שבהם מצויים דגים, ומתפללים שם תפילה מיוחדת ששמה תשליך, שהיא בקשה להשלכת העבירות אל מצולות ים, על-פי הפסוק "...וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" (מיכה ז', יט). בקרב חלק מעדות הספרדים מכנים את התפילה "ותשליך" ולא "תשליך" כפי הניסוח בפסוק.
הסיבה שהולכים דווקא למקום בו ישנם דגים היא משום שבני ישראל נמשלו לדגים - כמו שהדגים נשפטים על ידי הדייג ורשתו, כך נשפטים בני ישראל בראש השנה על ידי אלוהים. כמו כן, דגים מהווים סימן ברכה ש'אין עין הרע שולטת בהם' 'ושיפרו וירבו כדגים'. בספר חמדת ימים מובא טעם אחר, והוא להמתיק את הדין של ראש השנה באמצעות חסד, שכן מים מסמלים בקבלה חסד.
בקרב יהודי כורדיסטן היה מנהג לקפוץ למים עם הבגדים, לאחר אמירת התשליך. היו כאלה שהסתפקו באמירת התשליך כשהם עומדים על רפסודות בנהר כאבור.
במקומות שבהם לא היו מקווי מים קרובים, נהגו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת לאמירת תפילת תשליך. במקומות אחרים נהוג לעלות למקום גבוה שממנו צופים על המים, או במקרה הצורך להסתפק בפתיחת ברז המים בכיור בית הכנסת ולומר על מים אלו את התפילה. מקובל לנער את שולי הבגדים כסמל להתנערות מהעוונות.
במקרה שהיום הראשון של ראש השנה חל בשבת, נהוג בקהילות האשכנזיות וחלק קטן מן הספרדיות (כגון בגאורגיה) לדחות את אמירת תשליך ליום השני של ראש השנה, בשל החשש שיטלטלו את מחזורי התפילה אל מחוץ לתחום העירוב. ברם, ברוב הקהילות הספרדיות נהוג לומר תפילה זו אפילו בשבת. חלק מהקהילות החסידיות נוהג לקיים את המנהג בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, ג, ירושלים תשנ"ה, עמ' קיט-קכא.
- משה דוד הר, "ענייני הלכה בארץ-ישראל במאה השישית והשביעית לספירת הנוצרים", תרביץ, מט (תש"ם), עמ' 72, הערות 51-52.
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הרב גרשום הרפנס, תשליך, באתר דעת
- תשליך, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- תשליך, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
- תשליך, באתר משרד החינוך
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
