תת ספיגה של פרוקטוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תת ספיגה של פרוקטוז הינה הפרעת עיכול, אשר בה ספיגת הפרוקטוז במעי הדק מתבצעת בצורה לקויה. התוצאה היא ריכוז גבוה של פרוקטוז בכלל המעי. תת ספיגה של פרוקטוז שכיחה במדינות המערב, עד כ 30% מהאוכלוסייה סופלת מההפרעה. ישנן השערות כי שכיחות התופעה באסיה פחותה, אך עדיין גבוהה, עד כ 10% מהאוכלוסייה.

הפרוקטוז אינו דורש אנזימים על מנת להספג במערכת העיכול וגם אצל אנשים בריאים רק 25-50 גרם פרוקטוז יכולים להתעכל בארוחה אחת. אנשים בעלי תת-ספיגה של פרוקטוז מצליחים לספוג פחות מ 25 גרם.

סימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נפיחות באזור הבטן (מעי דק וגס)
  • שלשולים ו/או עצירות
  • נפיחות
  • כאבי בטן
  • הקאות
  • סימנים ראשוניים של דיכאון
  • חרדה
  • בחילה

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו ברגישות ללקטוז, את האבחון יש לעשות אצל רופא מומחה, גסטרואנטרולוג, על מנת למנוע אבחון מוטעה של הפרעות עיכול אחרות. הבדיקה מתבצעת לרוב על ידי בחינת רמות המימן באוויר הפה בהפרשים קבועים לאחר צריכת פרוקטוז.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין תרופה להפרעה, הטיפול היחידי הוא הימנעות ממזונות מסוימים. לאחר זיהוי התופעה על ידי רופא מומחה, גסטרואנטרולוג, יש להוועץ עם דיאטן על מנת לקבל מידע על מאכלים אשר יכולים להזיק.