ת'ראש מטאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ת'ראש מטאל (Thrash Metal, באנגלית "Thrash" היא "מכה חזקה" או "הצלפה") הוא תת-סגנון של הבי מטאל, המתבסס על מהירות נגינה גבוהה, תיפוף מהיר, דיסטורשן כבד, קצב בלתי-מלודי ודגש חזק על הכלים ועל טכניקת הנגינה. מקור השם הוא הצליל המלוכלך והאגרסיבי של הסגנון, אשר מזכיר מהלומת פטיש על ברזל.

ת'ראש מטאל התפתח בתחילת שנות השמונים בארצות הברית ובגרמניה. האלבום Kill 'Em All של מטאליקה משנת 1983 נחשב לאלבום הת'ראש מטאל הראשון; אם כי הלהקות אקסייטר ומטאל צ'רץ' יצרו ת'ראש מטאל עוד לפני כן.

התפתחות הסגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם, בעיקר בקרב אנשי המטאל, הטוענים שת'ראש מטאל הוא צאצא ישיר של ההבי מטאל הקלאסי, ושהסגנון התפתח כאשר סגנון האם פנה לכיוונים קיצוניים יותר. אך אין להתעלם מהעובדה שת'ראש מטאל נולד במקביל לפריחה של סצנת ההארדקור-פנק האמריקאית, וההשפעות שלה על הסגנון ניכרות - קצב התופים, הגישה האנטי-מסחרית והמינימליזם המוזיקלי יחסית להפקות הענק של המטאל עד אז, כמו גם העובדה שת'ראש מטאל התפתח, באופן גאוגרפי וכרונולוגי, בלב סצנת הפאנק האמריקאית של שנות ה-80. תחילה התייחס הסגנון שכונה ת'ראש (thrash) בעיקר ללהקות שהיו בהמשך לעמודי תווך בסצנת ההארדקור פאנק, כמו די אר איי (DRI - Dirty Rotten Imbeciles) ואם די סי (MDC - Millions of Dead Cops). כאשר נולד הז'אנר, הוצמד לו הכינוי ת'ראש מטאל, מכיוון שבנוסף להיותו ת'ראש, היו בו ריפים שאפיינו את ז'אנר המטאל, כמו גם סולואים מלוכלכים וארוכים שלא היו אופייניים לפאנק או להארדקור. להקות שהיו האבות המוזיקליים של הת'ראש מטאל, למשל מגאדת' ומטאליקה, היו מעריצי פאנק והארדקור-פאנק, מטאליקה נהגו לבצע קאברים לשירי פאנק וסלייר אף הקדישו אלבום שלם לקאברים של הארדקור פאנק. מכאן ניתן להסיק שהת'ראש מטאל נולד כהכלאה בין הבי מטאל, בעיקר הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי להארדקור-פאנק.

ת'ראש מטאל הגיע לשיא הפופולריות שלו בין אמצע שנות ה-80 ולסופן. הוא הומצא בארצות הברית בתחילת שנות השמונים על ידי להקות דוגמת מטאליקה, מגאדת', סלייר ואנתרקס; ובשל הפופולריות שלו באותה תקופה אומץ בהתלהבות על ידי להקות צעירות רבות, בעיקר בסן פרנסיסקו שהמתה מלהקות ת'ראש כמו פורבידן, דארק אנג'ל, אקסודוס וטסטמנט. להקות אלו הן שהגדירו את צליל הת'ראש והיוו השראה לדור שלם. כיום ז'אנר זה (ת'ראש אזור המפרץ) במטאל אינו נפוץ במיוחד.

מאפיינים אמנותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הת'ראש מתבסס על סגנון נגינה מהיר, הפכפך, בלתי יציב וגלי מאוד, המלווה בתיפוף מהיר במיוחד, המשרה הרגשה של "מכונת ירייה". בת'ראש מטאל יש דגש מיוחד על נגינה מהירה ביותר של גיטרה חשמלית, טכנית מאוד, ובדרך כלל לא-מלודית ובעלת צליל מאוד "מלוכלך" (שימוש בדיסטורשן כבד). יחד עם זאת, יש גם שירי ת'ראש בעלי קצב אטי יחסית, כגון "Territory" של ספולטורה או "Servent in Heaven - King in Hell" של קריאייטור.

השירה לרוב צעקנית ופשוטה יחסית (בדומה לשירה המאפיינת את הפאנק), כמו למשל בשיר "Motorbreath" של מטאליקה או "Deathrider" של אנתרקס; או מעין דקלום אגרסיבי וצעקני של המלים, כמו בשיר "Angel of Death" של סלייר או "Betrayer" של קריאייטור. יחד עם זאת, ישנן גם להקות ת'ראש כגון מגאדת', שהוסיפו גוון מלודי לשירה, וישנן אף להקות ת'ראש, כגון דת' אנג'ל, איידולון ו3 אינצ'ז אוף בלאד, שסולניהן שרים בקול דק וגבוה, כמקובל במטאל קלאסי.

בדומה למטאל הקלאסי, גם בת'ראש מטאל ישנו משקל רב לסולואים טכניים ומהירים של גיטרה חשמלית, ובניגוד למטאל הקלאסי, מקומה של הנגינה ביצירה הוא מרכזי יותר ממקומה של השירה.

גוני הת'ראש השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ת'רש מטאל הינו סגנון מגוון. להקות כגון מוטורהד, סלייר ואנתרקס נשארו נאמנות לשורשי הפאנק, להקות אחרות כגון קריאייטור התרחקו מאוד מהפאנק ופנו לכיוון יותר כבד וברוטאלי, ואילו להקות כגון מגאדת' פנו דווקא לכיוון העדין והמלודי והתקרבו למיינסטרים של הרוק והמטאל.

ליריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת התכנים, ת'ראש מטאל מרבה לעסוק בנושאים פוליטיים, ובעיקר במלחמות, טרור, אלימות ודת (בדרך כלל שנאה לדת). למעשה, רבות מלהקות הת'ראש המובילות בעולם, ביניהן מגאדת', מטאליקה, סלייר, אנתרקס וקריאייטור הן להקות פוליטיות מובהקות.

ת'ראש מטאל כאנטי-תזה לגלאם מטאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ת'ראש מטאל התפתח באותו זמן ומקום שבהם התפתח גלאם מטאל, ארצות הברית של שנות השמונים, ויש הרואים בו מעין מחאה על תרבות הגלאם מטאל הפופולרית באותה תקופה: בעוד שיוצרי הגלאם מטאל השקיעו במראה חיצוני ובמסחור, עלו לבמה עם שיער נפוח, איפור ובגדים יוצאי דופן, שרו על אהבה ויצרו מוזיקה שמחה וקליטה, יוצרי הת'ראש מטאל עשו את ההפך הגמור: הזניחו את ההופעה החיצונית, עלו לבמה בבגדים רגילים, לא שמו דגש על שירה ומלודיה, שרו על נושאים לא פופולריים, והשקיעו את כל כוחם בטכניקת הנגינה בלבד. בייחוד התפרסמו בהתבטאויות מזלזלות ומתנשאות כנגד הגלאם מטאל חברי להקת מטאליקה, הידועה כאחת הלהקות האנטי-ממוסחרות ביותר של שנות השמונים. אף-על-פי-כן, בסוף העשור שיבח מתופף הלהקה, לארס אולריך, את להקת הגלאם מטאל הצעירה Guns N' Roses, ושתי הלהקות אף שיתפו פעולה והופיעו ביחד מספר פעמים למרות ה"ניגודים האידאולוגיים". בנוסף, מטאליקה שכרו ב-1991 את המפיק בוב רוק על מנת שיפיק את האלבום השחור שלהם ב-1991 לאחר שהאזינו לאלבום Dr. Feelgood של להקת מוטלי קרו והתלהבו מאוד מהסאונד שלו.

ת'ראש מטאל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-80, להקות כגון דת' האמריקאית לקחו את הת'ראש מטאל לכיוון חדש בשם דת' מטאל, ששם דגש על שירה צרחנית (גראולינג), והתפתח לסגנון בפני עצמו. דת' מטאל, הנחשב לקשוח ואופנתי יותר מת'ראש, גרם לפיחות בפופולריות של זרם הת'ראש. הפופולריות של הת'ראש כיום רחוקה מאוד ממה שהייתה בעבר. כיום עדיין יש שרידים של ת'ראש, בעיקר באירופה, אך הזרם עומד בסכנת הכחדה רצינית. יתרה מזו, חלק מהלהקות הגדולות של הת'ראש משנות כיום את פניהן ומוציאות חומר חדש.

"ארבע גדולות הת'ראש" - סיבוב ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2009 הודיע לארס אולריך מלהקת מטאליקה כי הוא מתכוון לאגד את ארבע להקות הת'ראש הגדולות - מטאליקה, מגאדת', סלייר ואנתרקס - ולצאת לסיבוב הופעות. סדרת הופעות אלו, שבע במספר, החלה ב-16 ביוני 2010 בוורשה, פולין והסתיימה ב-27 ביוני 2010 באיסטנבול, טורקיה. ההופעה שהתקיימה בסופיה, בולגריה ב-22 ביוני הועברה בשידור חי דרך לווין לכ-450 תיאטראות ברחבי ארצות הברית ולמעל 350 ברחבי אירופה, קנדה ואמריקה הצפונית.

להקות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבי מטאל
אינדסטריאל מטאלבלאק מטאלגריינדקורגלאם מטאל - גרוב מטאלדום מטאלדת' מטאלמטאל גותימטאל סימפוני - מטאל נאו-קלאסי - מטאל קלאסינו-מטאלפאוור מטאל - פולק מטאל - פרוגרסיב מטאלראפ מטאל - ת'ראש מטאל
סצינות אזוריות
דת' מטאל סקנדינבי - הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי
סגנונות קרובים
גלאם רוק - רוק אלטרנטיבי - רוק גותי - גראנג' - הארד רוק
ראו גם
מטאליסט - פוליטיקה במטאל - פולחן השטן ברוק הכבד - מטאל קיצוני
פורטל הבי מטאל