ריי קורצווייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריימונד קורצווייל
Raymond Kurzweil
נולד ב-1948
Raymond Kurzweil Fantastic Voyage.jpg

ריימונד קורצוויילאנגלית: Raymond Kurzweil; נולד ב-12 בפברואר 1948) הוא ממציא, עתידן וסופר אמריקאי יהודי, חלוץ בתחומי זיהוי תווים אופטי (OCR), זיהוי קול ונושאים אחרים הקשורים לבינה מלאכותית. כתב לפחות שבעה ספרים, מהם חמישה לפחות רבי מכר. שניים מספריו הגיעו למקום הראשון ברשימת ספרי המדע הפופולריים הנמכרים ביותר באמזון: עידן המכונות החושבות (The Age of Spiritual Machines), אשר תורגם לתשע שפות לפחות, בהן עברית ו-The Singularity Is Near, שהיה גם ספר הפילוסופיה הנמכר ביותר באמזון.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריי קורצווייל, 2006

קורצווייל נולד להורים יהודים, שנמלטו מאוסטריה סמוך לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. אביו היה מורה למוזיקה ומנצח ידוע וגם אמו אמנית (אמנות ויזואלית). גדל בקווינס שבעיר ניו יורק. בנעוריו היה צרכן נלהב של מדע בדיוני. בגיל 12 תיכנת את מחשבו הראשון. זמן קצר לאחר מכן הופיע בתוכנית טלוויזיה אמריקאית שבה ניגן על פסנתר יצירה שנכתבה על ידי מחשב שיצר.

בשנת 1970 קיבל תואר שני במדעי המחשב מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

קורצווייל כתב ספרים בנושאי הבינה המלאכותית, טרנס הומניזם והסינגולריות הטכנולוגית, והמפורסם שבהם הוא ספרו משנת 1999 "עידן המכונות החושבות" ("The Age of Spiritual Machines").

בספטמבר 2008 חשף את הפרויקט החדש שלו, הקמת "אוניברסיטת הסינגולריות" בעמק הסיליקון בקליפורניה, בתמיכת גוגל ונאס"א, ללימוד אינטרדיסציפלינרי של טכנולוגיות חדישות ולניתובן לטובת האנושות.

בחודש דצמבר 2012 הצטרף לשורות חברת "גוגל", בתפקיד מנהל ההנדסה. במסגרת תפקיד זה, הוא יעסוק בשני פרויקטים שישלבו בינה מלאכותית במוצרי גוגל. האחד - "לימוד מכונה" שמשמעותו היכולת של מחשב ללמוד מנתונים שמוזנים אליו, והשני - "עיבוד שפות" שפירושו הדרך בה מחשבים ישתמשו במילים כדי להביע רעיונות ויבינו את הדרך בה בני אדם משתמשים במילים כדי לעשות זאת.

המצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריימונד קורצווייל התפרסם בזכות המצאות שהשפיעו רבות על התקדמות הטכנולוגיה ועל שיפור באיכות חייהם של בעלי מוגבלויות:

  • הסורק הראשון שעבד בטכנולוגיית Flatbed CCD - איפשר סריקה במעבר אחד באיכויות גבוהות ביותר.
  • טכנולוגיית זיהוי תווים אופטי בלתי תלויה בסוג הפונט הנסרק OmniFont OCR - (שימוש בבינה מלאכותית המאפשרת למחשב "להבין" מהי האות הנקראת). מאוחר יותר נמכרה הטכנולוגיה לחברת זירוקס.
  • טכנולוגיית סנתוז דיבור אנושי (text-to-speech synthesizer או קורא מסך).
  • מכונת הקריאה לעיוורים - המכשיר הראשון להקראה ממוחשבת - מכשיר שבו אדם הניח ספר על מכונה דמוית סורק, והמכונה הקריאה לו את הטקסט בקול אנושי. קורצווייל פיתח במקרה זה סוג חדש של ציוד טכנולוגיה מסייעת לנגישות מידע. דגמים מתקדמים של המכונה שווקו על ידי קורצווייל מערכות חינוכיות שייסד ריי קורצווייל.
  • הסינתסייזר הראשון שחיקה באופן מושלם צלילים של כלי נגינה אקוסטיים כגון פסנתר כנף (בעקבות זאת, המציא קורצווייל את הטכנולוגיה שאפשרה הפקת עוצמה שונה של קול בהתאם לעוצמת הלחיצה של המנגן על הקלידים). הדגם הראשון נקרא K250 והראשון שזכה לנגן בו היה הזמר סטיבי וונדר שלימים הפך לידיד נפש של קורצווייל. החברה שהקים קורצווייל Kurzweil Music Systems לייצור הסינתסייזרים, נמכרה לחברת Young Chang.
  • טכנולוגיית זיהוי דיבור בעלת אוצר מילים גדול, הראשונה ששווקה - אפשרה למחשב לזהות מילים המוקראות לו באמצעות מיקרופון וזאת לאחר "אימון" קצר של המשתמש. הטכנולוגיה נמכרה לחברת Lernout & Hauspie הבלגית.

קורצווייל ניבא מראש את השנה המדויקת בה יפותח "הטלפון החכם" ואת יכולותיו ותיאר את האינטרנט לפני שבכלל המציאו אותו‏[1]. בשנת 2005 הכריז ביל גייטס על קורצווייל כ"חוזה הטוב ביותר של עתיד הבינה המלאכותית".

חיי נצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני ספריו האחרונים עד כה, עוסקים בכך שהתפתחות הטכנולוגיה בשני העשורים הקרובים תאפשר הארכה משמעותית של החיים, עד כדי חיי נצח. בספרו "הסינגולריות קרובה" השתמש, בין היתר, ברעיון של מוח מטריושקה, שיוכל לשמש חיים וירטואליים. ביולי 2014 כתב הגרדיאן הבריטי, כי על פי קורצווייל, בתוך 20 - 25 שנים, דהיינו עד שנת 2035 - 2040 יוכל האדם לחיות כמה שנים שירצה וזאת תודות לננוטכנולוגיה, אשר תעצור ואף תדע להפוך את כיוונו של תהליך ההזדקנות, לרפא כמעט כל מחלה אנושית ואף לשפר את היכולות הביולוגיות האנושיות הרבה מעבר למה שהן כיום‏[1].

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עידן המכונות האינטליגנטיות" ("The Age of Intelligent Machines"), הוצאת MIT,‏ 1992
  • עידן המכונות החושבות (The Age of Spiritual Machines), הוצאת פינגווין, 1999
  • "פתרון 10 האחוזים לחיים בריאים" ( "The 10% Solution For a Healthy Life")
  • "מסע פנטסטי: חיה מספיק על מנת לחיות לעד" ("Fantastic Voyage: LIve Long Enough to LIve Forever"), הוצאת רודייל, 2004
  • The Singularity Is Near, הוצאת ויקינג, 2006
  • TRANSCEND: Nine Steps to Living Well Forever, הוצאת רודייל, 2009
  • "How To Create A Mind - The Secret Of Human Thought Revealed", הוצאת ויקינג, 2012

כמחבר שותף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jay W. Richards, Ray Kurzweil, George Gilder, Are We Spiritual Machines? Ray Kurzweil vs. the Critics of Strong A.I, הוצאת דיסקברי, 2001

תורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הסינגולריות מתקרבת: כאשר האנושות מתעלה על הביולוגיה" ("The singularity is near"). מאנגלית: עמנואל לוטם, הוצאת כנרת, תשע"ב 2012.

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיטורים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורצווייל קיבל עיטורים ופרסים רבים. בין השאר הוא קיבל לפחות עשרים דוקטורטים לשם כבוד, מגופים אקדמאיים שונים וכן ב-2001 את הפרס הגדול ביותר בעולם להמצאה כלשהי, פרס MIT-Lemelson בסך 500,000$. בנוסף, בשנת 1999 הוא קיבל את המדליה הלאומית לטכנולוגיה, מהנשיא ביל קלינטון.

בשנת 2002 נכלל שמו של קורצווייל ב"היכל התהילה הלאומי של הממציאים בארצות הברית".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "How Close Are Humans to Immortality?",‏ 14 ביולי 2014, The Guardian