היטל הטמנה

היטל הטמנה הוא סוג של מס המוטל במדינות מסוימות כדי להגדיל את עלות הטמנת הפסולת. המס מוטל בדרך כלל ביחידות של מטבע ליחידת משקל או נפח (£ / t, € / t, $ / yard³). המס הוא חלק מהעלות הכוללת של עלות הכניסה למטמנה. היטל זה הוא מס ירוק, שמטרתו להפנים את ההשפעות החיצוניות השליליות של הטמנת הפסולת אצל יצרני הפסולת (העיקריים שבהם – רשויות מקומיות ומפעלים), וכן לייקר את ההטמנה כך שיצרני הפסולת יעדיפו את חלופת המיחזור.

היטל הטמנה בישראל

בישראל ההיטל מוטל מכוח חוק שמירת הניקיון. ראשיתו בשנת 2000, אז תוקן חוק שמירת הניקיון במסגרת חוק ההסדרים. החוק הסמיך את השר לאיכות הסביבה לקבוע את שיעורי ההיטל בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ואולם במהלך השנים סיכל מרכז השלטון המקומי את התקנתן, והחוק הפך לאות מתה. במסגרת חוק ההסדרים של 2006, יזמה הממשלה תיקון נוסף של חוק שמירת הניקיון, ובו הביאה למעשה את נוסח התקנות עצמן. התיקון אושר ב-2007, נכנס לתוקף ביולי אותה שנה, ושיעורי ההיטלים שנקבעו בו עולים בהדרגה מדי שנה עד 2011, בהתאם לסוג הפסולת (פסולת מעורבת, פסולת יבשה, בוצה, בוצה תעשייתית ופסולת בניין.

לפי החוק, עירייה בסדר גודל של עירית רמת גן, המייצרת מדי שנה כ-70 אלף טונות של פסולת מעורבת (יבשה ורטובה), הייתה צפויה לשלם בשנת 2008 היטל הטמנה בשיעור של כ-1.4 מיליון שקלים חדשים, ובשנת 2011 כ-3.5 מיליון שקלים חדשים. ההנחה היא שכדי להפחית את העלויות, תעדיף העירייה למצוא פתרונות של מיחזור.

בשנת 2011, לאחר שהתברר שהתעריפים הקבועים בחוק אינם מהווים תמריץ מספיק, פרסם השר להגנת הסביבה צו המעלה את התעריפים בהדרגה.

נוסח עדכני של חוק הנקיון נכון ליום: 18-09-2023.

השימוש בכספי היטל ההטמנה

כספי היטל ההטמנה מופקדים ב"חשבון היטל ההטמנה" בקרן לשמירת הניקיון המנוהלת על ידי המשרד להגנת הסביבה. כספים אלה אמורים לשמש לפיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת וכן לשיקום אתרי פסולת ומפגעי פסולת. להמחשת סדר הגודל של סכומי ההפקדות, בשנת 2015 הופקדו בחשבון היטל ההטמנה כ-450 מיליון ש"ח והיו בקרן כספים עודפים שלא נוצלו בסך כ-1 מיליארד ש"ח. כספי היטל ההטמנה מופקדים בקרן לשמירת הנקיון.

בשנת 2015 עתר מרכז השלטון המקומי לבג"ץ בדרישה לבטל את היטל ההטמנה, היות שהכספים שהופקדו בקרן לשמירת הניקיון לא נוצלו. במקביל, יזם המשרד להגנת הסביבה מנגנון חדש למימוש הכספים שהצטברו בקרן.

במהלך השנים הקרן צברה מליארדי שקלים, שלא מומשו על פי מטרות הקרן ובהם הפחתת פסולת להטמנה. קיים חשש כי כספים אלו ישמשו כקופה קטנה למשרד האוצר ולמשרד הפנים. במאי 22 רוקן האוצר כשליש מכספי הקרן (1.66 מליארד ש"ח).

במאי 2022 פורסם דו"ח מבקר המדינה שבחן את פעילות הקרן לשמירת הניקיון מבחינת ההיבטים הכספיים, ומביקורת זו אכן עלה כי היה רק ניצול חלקי של כספי הקרן בשיעור של 36.9%, ונוצר עודף מצטבר ניכר של יותר מ-3.2 מיליארד ש"ח, והדבר מנע מהקרן להשיג את מטרותיה.

המס על כלים חד פעמיים שנכנס לתוקף באוקטובר 2022 הפחית את צריכת החד"פ ב-, 34%, דבר שהשפיע על צמצום הפסולת להטמנה, אך עם קום הממשלה הנוכחית – ממשלת ישראל ה-37, שר האוצר ביטל את החוק

קישורים חיצוניים

• חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 9), התשס"ז-2007 באתר הכנסת
• תקנות שמירת הנקיון (קרן לשמירת הנקיון), תשמ"ו-1986 נוסח עדכני נכון ליום: 18-09-2023
• המשרד להגנת הסביבה - היטל הטמנה
• קרן לשמירת הנקיון - המשרד להגנת הסביבה. עודכן לאחרונה בתאריך 30.11.2023
• סוף סוף: ניצול כספי היטל ההטמנה. הרשויות המקומיות: לא מספיק, 03.2016, infospot, מרכז מידע לאנשי מקצוע בתחום איכות הסביבה
• הרשויות המקומיות עתרו לבג"ץ נגד המשרד להגנ"ס, 09.2015, infospot, מרכז מידע לאנשי מקצוע בתחום איכות הסביבה
• דו"ח מבקר המדינה מאי 2022 - הקרן לשמירת הניקיון - היבטים כספיים | המשרד להגנת הסביבה, באתר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור
• שני אשכנזי, "בכייה לדורות": משרד הפנים בדרך להשתלט על קרן הניקיון, באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2023
• אילנה קוריאל, הקרן לשמירת הניקיון, שבה מיליארדים, תועבר גם למשרד הפנים. סילמן מתנגדת, באתר ynet, 18 בפברואר 2023
• פרופ' עדי וולפסון, לא סילמן, לא ש"ס. מי צריך לנהל את הקרן לשמירת הניקיון?, באתר ynet, 19 בפברואר 2023