מטוס נייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מטוס נייר או קיפקא הוא מטוס צעצוע העשוי מנייר מקופל. מטוס נייר הוא כנראה הצורה הנפוצה ביותר של אוריגמי (האמנות היפנית של קיפולי נייר). ביפנית קרוי מטוס הנייר 紙飛行機 (קאמי היקוקי; קאמי=נייר, היקוקי=מטוס).

עפיפון
מטוס נייר פשוט

מטוס הנייר נפוץ בשל היותו אחת מצורות האוריגמי שמתלמד יכול לרכוש בהן מיומנות בקלות. שישה צעדים בלבד נדרשים על מנת לייצר מטוס נייר בסיסי. המושג "מטוס נייר" כולל גם מטוסים העשויים מקרטון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום הראשון שבו נוצרו צעצועים מסוג זה היה ככל הנראה לפני 2,000 שנה בסין, שכן הסינים כבר ידעו אז להעיף עפיפונים, שהיו סוג בידור מקובל.[1] על אף שניתן להתייחס לצעצועים אלה כאל אבותיו של מטוס הנייר המודרני, מקור ההמצאה לא ידוע. במשך השנים נעשו שיפורים בעיצוב המטוס לשם הגדלת המהירות, יכולת הרחיפה והגדלת התמרון.

מדווח כי המהנדס ואיש התעופה הבריטי סר ג'ורג' קיילי יצר את מטוס הנייר המקופל הראשון שהתקרב למפרטים מודרניים, בתחילת המאה ה-19 כחלק מההתנסות האישית שלו באווירודינמיקה.[1]

השנה המוקדמת ביותר שידוע בוודאות שנוצרו בה מטוסי נייר הוא 1909. עם זאת, הגרסה המקובלת ביותר ליצירתו[דרושה הבהרה] היא שני עשורים לאחר מכן ב-1930 על ידי ג'ק נורתרופ (אחד ממייסדי חברת לוקהיד). נורתרופ השתמש במטוסי נייר לניסויים למטרת גילוי רעיונות ליישום במטוסים אמתיים.

סוגים של מטוסי נייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראות לקיפול המטוס הבסיסי

מסורתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג זה של מטוס נייר דורש שישה צעדים בלבד (לתהליך הנכון), אך ניתן להשלימו בחמישה צעדים אם מוותרים על יצירת קו הקיפול שיעזור למקפל לחלק את הנייר לשני חלקים. ניתן להשתמש בדף נייר מלבני כדוגמת A3,‏ A4 או Letter (אנ') (עדיף A4 או Letter).

הוראות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש ליצור קו קיפול על ידי הנחת הדף על משטח והבאת חלקו הימני של הדף על חלקו השמאלי, כך ששולי הדף יחפפו בצורה מושלמת.
  • יש לפתוח את הדף המקופל, ולקפל את הפינה השמאלית העליונה כך שתחפוף את קו הקיפול שבאמצע, כנ"ל לפינה הימנית.
  • יש לקפל את הדף על פי קו הקיפול שנוצר בהתחלה, ואז יש לייצר את הכנפיים של מטוס הנייר, החלק החשוב ביותר בתהליך.
  • יש לקפל את החלק הבלתי מחודד (החלק התחתון של הנייר) עד לקו הקיפול כלפי חוץ (כדי שהכנפיים יהיו חיצוניות) ולחזור על התהליך עם הכנף השנייה.

ניתן לראות וריאציה של מטוס נייר בסיסי בתמונות באתר של קן בלקבורן.[2]

סוגים לפי מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלשנים
  • חצים
  • מיוחדים
  • דרקונים
  • היסטוריים

דגם DC-03[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים טוענים כי יצרו את "מטוס הנייר הטוב בעולם". דוגמה אחת היא הדגם DC-03 (דגם המטוס DC-03), שבו כנפי רחיפה גדולות וזנב שהוא מאפיין ייחודי למטוס זה בין מטוסי הנייר. אין איגוד או פדרציה בינלאומיים של מטוסי נייר כדי לאשר או לאמת טענות אלו.

אווירודינמיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפציץ B-2 הוא דוגמה למטוס נטול זנב

קן בלקבורן, האוחז בשיא העולמי על פי ספר השיאים של גינס, טוען שמבחינה אווירודינמית אין צורך בזנב. הוא משתמש להמחשה בדוגמת המפציץ האמיתי ה-B-2 שכינויו "Spirit" שצורתו כשל כנף גדולה. בלקבורן קובע כי משקולות לאורך הכנף יכולות להטות את המטוס קדימה ולפיכך להשיג יציבות רבה יותר.

בנפרד, אדמונד הואי (Edmond Hui) המציא בשנת 1977 מטוס נייר דמוי מפציץ חמקן המכונה פייפראנג (Paperang) המבוסס על אווירודינמיקה של גלשן אוויר. באופן ייחודי ניתן לשלוט במטוס על צורת הכנף ושיטת בנייה המאפשרת לבונה לשנות כל מאפיין בצורת המטוס. מטוס זה היה הנושא לספר "מטוסי נייר מדהימים" (Amazing Paper Airplanes) בשנת 1987, ומספר כתבות בעיתונים ב-1992. מטוס זה אינו חוקי ברוב תחרויות מטוסי הנייר בשל השימוש במהדק, אך יש לו ביצועי גלישה מעולים העולים על יחס גלישה של 12 ל-1 ביציבות טובה.

בלקבורן גם דוחה את הדעה המקובלת שמטוסי נייר קלים מסוגלים לדאות מרחקים גדולים יותר ממטוסי נייר כבדים. מטוס הנייר שבעזרתו זכה בלקבורן בשיא לפני 20 שנה (סרטון הנחיות לבניית המטוס) היה מבוסס על אמונתו שלמטוסים הטובים ביותר יש כנפיים קצרות והם "כבדים" בנקודה שבה משגר המטוס אוחז ומשליך לאוויר. לעומת זאת, מטוסים קלים, בעלי כנפיים ארוכות מסוגלים לדאות זמן רב יותר, אך לא ניתן להשליכם בכוח רב כפי שניתן להשליך מטוס בעל משקל. על פי בלקבורן: "לגובה המרבי ומעבר טוב לטיסת גלישה, יש להשליך את המטוס בזווית של 10°". נדרשת מהירות של כ-100 קילומטר בשעה על מנת לקבל שיגור מוצלח של מטוס נייר.

השיא העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו ניסיונות רבים לשבור את שיא הדאייה של מטוסי נייר. קן בלקבורן אחז בשיא גינס במשך 13 שנים (19831996) וזכה שוב בתואר ב-8 באוקטובר 1998 כאשר מטוס הנייר שהכין דאה במשך 27.6 שניות (בתוך אולם). שיא זה אושר בידי נציגי גינס (דיווח ב-CNN). מטוס הנייר שבו עשה בלקבורן שימוש בשבירת השיא היה מקטגוריית ה"גלשנים".

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 A Living History of The Humble Paper Airplane, Popular Mechanics, ‏2023-08-09 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Build a Simple Paper Airplane