מנדולינה

מנדולינה

סיווג	קורדופוניים
קבוצה	כלי פריטה, כלי מיתר
מנעד

מנדולינה מיניאטורית מעוטרת

מנדולינה היא כלי פריטה ממשפחת ה"לאוטה קצרת הצוואר", קרובה של העוד. היא בעלת ארבעה זוגות מיתרים וסריגים. צורתה של המנדולינה דומה לצורת שקד, ומכאן נובע שמה (באיטלקית "mandorla" - שקד). המנדולינות בנויות מעץ ומנגנים עליהן בעזרת מפרט. כיונון ארבעת הזוגות בקוינטות כארבעת מיתרי הכינור כלומר, מי, לה, רה, סול, (מגבוה לנמוך), כאשר כל זוג מיתרים מכוונן באוניסון (אותו צליל).

תולדות המנדולינה

ציור של רועה עם מנדולינה משנת 1811

"נער מנגן במנדולינה", צילום של Wilhelm von Plüschow לפני 1907

איטליה נחשבת כארץ הולדתה של המנדולינה, שם היא הופיעה בתקופת הרנסאנס כהתפתחות של כלי פריטה מזרחי ושימושה היה בעיקר ככלי נגינה עממי. קיימים סוגים שונים של מנדולינות לפי מקור המוצא: מנדולינה נפוליטנית, מנדולינה רומית, מנדולינה מילאנזית (לומברדו). הנפוצה ביותר היא המנדולינה הנפוליטנית. היא מכוונת כמו הכינור, בעלת מיתרי מתכת, סריגי מתכת, גשר ניתן להזזה ובטן בצורת שקד.

באמצע המאה ה-18 קבלה המנדולינה באיטליה את צורתה הסופית בידי משפחות בוני כלים Vinaccia ו-Ferrari. גם בוני הכינורות הידועים יצרו מנדולינות. בסוף התקופה הקלאסית ובראשית התקופה הרומנטית נודע בונה המנדולינות Calace בנאפולי, מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-20 (De Santi (1834–1916 ברומא ו- Luigi Embergher וכן Silvestri, שפעל בקטניה, סיציליה. קרובת משפחה של המנדולינה היא המנדולה. המנדולה בנויה כמו מנדולינה גדולה ומפיקה צלילים יותר נמוכים.

אסכולות מנדולינה ברחבי העולם

נגני מנדולינה וירטואוזים ובוני כלים היגרו מאיטליה לארצות שונות באירופה, במזרח ובארצות הברית ובכך תרמו להתפשטות העולמית של המנדולינה. כיום הכלי נפוץ בכל העולם ומיוצר בייצור המוני. בישראל נודעו בוני הכלים סגל (גבעתיים), ג. רון (קריית חיים) וכיום אריק קרמן (תל אביב).

בעקבות הפצת המנדולינה בעולם נוצרו גם אסכולות נגינה נוספות על זו האיטלקית ובכך חלו שנויים במבנה הכלי. הבולט ביותר הוא שינוי מבנה גב המנדולינה הנפוליטנית המסורתית. המנדולינה החדשה היא בעלת גב שטוח ולא בעלת גב עגול (כלי זה הפך למקובל מאוד באמריקה).

כיום קיימות בעולם מספר שיטות - אסכולות מרכזיות של נגינה במנדולינה. ראשית, האסכולה האיטלקית האותנטית שמנגנים בה במנדולינות נפוליטניות ומנדולינות איטלקיות אחרות. האסכולה הגרמנית דומה מאוד לאסכולה האיטלקית ומעודדת כתיבה של מוזיקה חדשה. האסכולה היפנית מתמחה בנגינה וירטואוזית ובמוזיקה מודרנית. בארצות הברית מנגנים לרוב במנדולינות שטוחות בעלות פתחי תהודה דומים (אך יותר פתוחים) לאות f (בדומה לפתחי הכינור) מפתוח בוני הכלי Gibson מוזיקת בלוגראס, קאנטרי וג'אז. האסכולה "הרוסית" הגיעה ארצה עם העלייה והתבססה בבאר שבע (ראו בהמשך).

מלחינים רבים כתבו יצירות מיוחדות למנדולינה או השתמשו בכלי ביצירותיהם. מן החשובים בהם: ויואלדי, דומניקו סקרלטי, מוצרט, בטהובן, ורדי, הומל, מהלר, איגור סטרווינסקי, הינדמית, ארנולד שנברג, וברן ובולז.

גם מלחינים בישראל כתבו יצירות לכלי זה. ביניהם: פאול בן-חיים, צבי אבני, חיים אלכסנדר, אייל אדלר, עודד זהבי, אבנר דורמן, משה יעקובסון בנימין בילסקי ומיכאל וולפה.

המנדולינה בישראל

בארץ המנדולינה נחשבת לכלי עממי או לכלי נגינה קל לחובבי מוזיקה. תזמורות של חובבי נגינה בכלי נוסדו החל משנות ה-20 של המאה ה-20 בהתיישבות החלוצית בעמק יזרעאל ובעמק הירדן במועצה אזורית מגידו. התזמורת בעמק הירדן ובמועצה אזורית מגידו, משיכות פעולתן גם כיום.

הוותיקה בין התזמורות, שממשיכה פעולתה ברצף משנות ה-40 ועד היום היא תזמורת שפיה, הידועה גם כ"אנסמבל הישראלי לכלי פריטה" מיסודו של משה יעקובסון, שכתב ספרי לימוד לכלי ועיבד מאות יצירות לכלי פריטה. תזמורת זאת הוציאה גם תקליטים. ביניהם, אחד עם יצירות מוצרט, ויולדי, דאולנד, פרסל, בריטן ואחרים ועוד תקליט ובו שירי עמים.

בסמוך למפעל נשר חיפה שבעיר נשר, פעלה תזמורת כלי פריטה בשנות ה-20 של המאה ה-20. חברים מן התזמורת המשיכו בנגינה בתזמורת "מצלול" בחיפה, אשר קיימת עד היום.

תזמורת כלי הפריטה הישראלית

תזמורת נוספת קמה בשנות ה-80 של המאה ה-20 בראש העין ומייסדה הוא בנימין בילסקי.

"תזמורת כלי הפריטה הישראלית" מראש העין מייצגת את התחדשות המנדולינה ככלי קלאסי מוביל ושונה בעולם המוזיקה. רפרטואר התזמורת חדשני ומשלב מוזיקה קלאסית ומודרנית.

התזמורת הופיעה בישראל ומחוצה לה, וקיימה קונצרטים רבים עם תזמורות סימפוניות ובהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית של אלבמה של בריסטול באנגליה והתזמורת הסימפונית של רויטלינגן בגרמניה. התזמורת הופיעה לאורך השנים בפסטיבלים נחשבים מהגדולים בעולם, ביניהם הפסטיבל החשוב ביותר בעולם לכלי פריטה - "היורו פסטיבל" הנערך על ידי EGMA בכל ארבע שנים בברוכזאל שבגרמניה. כן הופיעה התזמורת בפסטיבלים רבים נוספים ובהם הפסטיבל הבינלאומי ברמירמונט- צרפת, בביאליסטוק שבפולין ובפסטיבל הבינלאומי בוונציה לזכר נפגעי הצונאמי ביפן.

בשנת 2016 יזמה התזמורת פרויקט מוזיקלי היסטורי ומיוחד במינו ארבעה מלחינים ישראלים מובילים: נועם שריף, בועז בן משה, חיים פרמונט ויוסף ברדנשווילי, הלחינו יצירות משותפות לתזמורת כלי פריטה ותזמורת סימפונית. קונצרט הבכורה ההיסטורי שנערך בשיתוף עם התזמורת הפילהרמונית של רוטלינגן בגרמניה זכה להצלחה רבה ושודר ברדיו פעמים רבות. קונצרט שני התקיים בישראל בשנת 2018 ובו הופיעה התזמורת עם אותן היצירות בשיתוף התזמורת הקאמרית הישראלית בתל אביב.

בשנת 2017 התזמורת יזמה וארחה את פסטיבל כלי הפריטה הבינלאומי הראשון בראש העין.

תזמורת כלי הפריטה קיימה קונצרטים רבים ברחבי הארץ ולקחה חלק בפסטיבלים כמו "צלילים במדבר", פסטיבל "כלי הפריטה" בנתניה, "הכליזמרים" בצפת, פסטיבל "פליציה בלומנטל" ופסטיבל ירושלים לאמנויות.

בשנת 2020 הוזמנה התזמורת להשתתף בפסטיבל הבינלאומי לכלי פריטה –"דיברטימנטו" הנערך בלוקסמבורג בהשתתפות 350 מוזיקאים מכל אירופה.

בשנת 2020 יזמה הנהלת התזמורת את המופע "שירת הים התיכון," המשלב שירים מארצות הים התיכון: יוון, איטליה, ספרד וישראל בז'אנר הים תיכוני. מופע זה זכה להצלחה רבה ובוצע במספר אולמות בישראל וביניהם, בית גבריאל, היכל התרבות בראש העין והיכל התרבות בעפולה.

מנהלה המוזיקלי והמנצח הוא הצ'לן עדיאל שמיט. מנהלה הכללי של התזמורת הוא רזיאל מהצרי אשר משמש כמנהל תזמורת כלי הפריטה הצעירה, שהוקמה ב-2012.

כיום ממשיכות פעולתן מספר תזמורות נוספות: במועצה האזורית מגידו, קמה תזמורת הר ועמק בשנת 1987, על ידי ראשוני הבנים והבאים אחריהם, בתנועה הקיבוצית וכן תזמורת חובבים קטנה באזור נתניה ומודיעין. הרכב נוסף הוא רביעיית קרמן.

אסכולת באר שבע

בבאר שבע קמה "אסכולה", אשר מתייחסת לכלי ככלי אמנותי לכול דבר כאחיו של הכינור והצ'לו, כלומר כלי נגינה אמנותי ווירטואוזי. אסכולת נגני באר שבע במנדולינה, נוסדה והתפתחה החל משנת 1970 על ידי המורה לכינור ולמנדולינה שמחה נתנזון בקונסרבטוריון העירוני בעיר. בשל היותו כנר לימד נתנזון את תלמידיו את מיטב הרפרטואר לכינור וספרי המתודות של גדולי הכנרים, לצד הרפרטואר המקורי למנדולינה.

נגינה זו מתאפשרת בשל הכוונון השווה של שני הכלים. במרוצת השנים נרקמה טכניקת נגינה חדשה במנדולינה, המבוססת על נגינה וירטואוזית ואמנותית של הרפרטואר הכנרי בנוסף על רפרטואר המנדולינה. נגני המנדולינה מנגנים את מרבית יצירות הסולו של תזמורת המנדולינות העירונית בבאר שבע שנפתחה ונוהלה תחת ניצוחו של שמחה נתנזון ורשמה הצלחות בינלאומיות גם תחת ידי המנצח ומורה המנדולינה שהחליף אותו לב חיימוביץ', אשר ניצח על תזמורת המנדולינות למעלה מ־30 שנים. מחליפו והמנצח הנוכחי הוא נגן הדוברה והמנצח טדי שושניקוב.

אחת הדוגמאות לשינוי טכני בנגינה היא אחיזת המפרט. את המפרט אוחזים בין שתי אצבעות לאגודל ובזווית למיתר. האחיזה המקובלת ברוב העולם היא אחיזה אנכית למיתר באצבע אחת ואגודל. שיטת נגני באר-שבע מאפשרת למפרט לנוע בחופשיות, ליצור גוונים שונים בצליל, לנגן קטעים מהירים בחופשיות, וליצור טרמולו (רעדוד) מהיר ואחיד המחקה את משיכת הקשת על מיתרי הכינור.

בין הנגנים של האסכולה שזכו לפרסום ניתן למנות את שאול בוסתן, שמואל אלבז, לב חיימוביץ ותלמידיו - יעקב ראובן, אלון שריאל, תום כהן ואבי אביטל.

קישורים חיצוניים

• נעם בן זאב, מהפכת המנדולינה התחילה בבאר שבע, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2011
• מנדולינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)