-וש
בסלנג עברי, וּש היא סיומת (מוספית) שמקורה בשפות סלאביות וביידיש ונועדה להביע חיבה, בעיקר כשהיא מצורפת לשמות פרטיים. כך, למשל, חנה בצירוף הסיומת הופכת לחנוש, דן הופך לדנוש וכיוצא בזה. לעיתים יצרה הסיומת את כינוי החיבה בו מוכר אדם, כמו במקרה של איש הפלמ"ח גבריאל רפפורט, שכונה "גברוש". יוצרי סדרת הטלוויזיה "רגע עם דודלי" ששודרה בשנות ה-70 בחרו בכינוי "חביתוש" לדמות בתוכנית שהייתה עשויה מחבית.
בעשור השני של המאה ה-21 התפתח השימוש בסיומת בשפת הפקצות, והתרחב גם לשמות עצם שאינם שמות פרטיים, ואף למילים נוספות. בין המילים הבולטות "היי ו"ביי" (מילים שכשלעצמן מקורן באנגלית), שהפכו ל"הַיוּש" ו"בַּיוּש", בהתאמה. פרודיה על שימוש זה בסיומת נעשתה בסדרה "ארץ נהדרת", בה הדמות קשת ליבליך (שני כהן) נערכה לחגיגות ה"בת מצווש" שלה, תוך שימוש מופרז במילים עם הסיומת.
אף שככלל הסיומת יוצרת הקשר חיובי, יוצאת מן הכלל היא המילה "ערבוש", מילת גנאי לערבים. רוביק רוזנטל סבור כי השימוש בסיומת במקרה זה נועד להקטין את הערבי ולהציגו כחלש.[1]
ב-2019, כמתיחה לכבוד אחד באפריל, פרסמה האקדמיה ללשון העברית פוסט בפייסבוק אודות אישור הסיומת כתקנית בעברית ואודות משמעותה ושימושיה.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: ככה נראית העברית באינטרנט, באתר nrg, 21 באפריל 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רוביק רוזנטל, "גזענות לשונית", הד החינוך 85, 4 (2011), 72–73, באתר הסתדרות המורים בישראל.
- ^ אישור האקדמיה לשימוש בסיומת -וש, בעמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית, 1 באפריל 2019