אריס (כוכב לכת ננסי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

136199 אריס

אריס וירחו דיסנומיה
מידע כללי
סוג עצם:	כוכב לכת ננסי
קטגוריה:	גוף טרנס-נפטוני
מיקום:	הדיסק המפוזר
תאריך גילוי:	21 באוקטובר 2003
מגלה:	מייקל בראון צ'אד טרוג'ילו דייוויד רבינוביץ'
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש:	10,123,132,800 ק"מ (67.668 AU)
אפהליון:	14,594,976,000 ק"מ (97.56 AU)
פריהליון:	5,650,392,000 ק"מ (37.77 AU)
אקסצנטריות:	0.44177
זמן הקפה:	203,600 ימים (557.426 שנים)
מהירות מסלולית: - ממוצעת:	3.436 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול:	44.187°
מספר ירחים:	1
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה:	1,300 (בקירוב, + 200, - 100) ק"מ
מסה:	‎1.66×10²²‎ ± 0.02 ק"ג
צפיפות ממוצעת:	2.3 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה:	0.8
זמן סיבוב עצמי:	8 שעות (בקירוב)
אלבדו:	0.86 ± 0.07
טמפרטורת פני השטח: - מינימום: - ממוצע: - מקסימום:	30 קלווין 42.5 קלווין 55 קלווין

136199 אריס (באנגלית: 136199 Eris) הוא גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר שנצפה על ידי אסטרונומים מקליפורניה במצפה הר פלומר ותואר על ידיהם כ"גדול בבירור" מכוכב הלכת הננסי פלוטו. בהחלטת איגוד האסטרונומיה הבינלאומי מאוגוסט 2006, הוא הוגדר ככוכב לכת ננסי.

קוטרו של העצם הוערך באפריל 2006 בכ-2,400 ק"מ על סמך מידע מטלסקופ החלל האבל. כמות האור שעצם זה מחזיר (האלבדו שלו) היא גדולה למדי (כ-0.86), ותצפיות ראשוניות מראות שמתאן קפוא נמצא על פניו של העצם. תכונות אלו עושות אותו לדומה יותר לכוכב הלכת פלוטו מאשר כל עצם אחר שנתגלה לפניו במערכת השמש החיצונית. בשל כך כונה העצם "כוכב הלכת העשירי" על ידי מגליו, נאס"א וכלי תקשורת שונים. האיגוד האסטרונומי הבינלאומי אישר ב-24 באוגוסט 2006 ל-136199 אריס את ההגדרה "כוכב לכת ננסי".

כוכב הלכת הננסי קרוי על שמה של האלה אריס מהמיתולוגיה היוונית. עצם זה זכה לשם זה רק ב-13 בספטמבר 2006, לאחר זמן ממושך בו נודע בשמו הזמני 2003 UB₃₁₃. במשך זמן רב לא קיבל גוף זה שם קבוע, בשל אי בהירות באשר לשאלה האם הוא יקרא על פי השמות המוסכמים לכוכבי לכת, או לפי השמות המוסכמים לאסטרואידים וגופים קטנים. הקבוצה שגילתה את העצם כינתה אותו בשם הזמני "זינה", על שם גיבורת תוכנית הטלוויזיה לצידו של הרקולס.

[עריכה] גילוי

136199 אריס נתגלה על ידי הקבוצה של מייקל בראון, צ'אד טרוג'ילו ודייוויד רבינוביץ' ב-5 בינואר 2005 מתמונות שצולמו ב-21 באוקטובר 2003 והגילוי הוכרז ב-29 ביולי 2005, באותו היום כשני עצמים אחרים מחגורת קויפר: 2003 EL₆₁ ו2005 FY₉.

צוות המחקר סרק באופן שיטתי אחר גופים גדולים מחוץ למערכת השמש במשך מספר שנים, ובעבר היה מעורב בגילויים של עצמים טרנס-נפטוניים גדולים אחרים כולל קווה-וואר וסדנה. תצפיות שגרתיות נעשו על ידי הקבוצה ב-31 באוקטובר 2003 בעזרת טלסקופ סמואל אוסשין במצפה הר פלומר שבקליפורניה, אך העצם שנתפס בתמונות לא נתגלה עד ינואר 2005, כאשר תמונות מאוחרות יותר של אותו תחום חשפו את תנועתו האטית כנגד כוכבי הרקע. תצפיות שבאו בעקבות כך איפשרו אז קביעה ראשונית של מסלולו, דבר שאיפשר להעריך את מרחקו וגודלו.

הקבוצה תכננה לחכות עם ההודעה על הגילוי עד שיעשו תצפיות נוספות אשר יאפשרו הגדרות מדויקות יותר של גודל ומסת הגוף, אך נאלצו לכאורה להקדים את ההודעה כאשר גילו שהידיעה על הגילוי דלפה והייתה עלולה להתפרסם על ידי מישהו אחר.

[עריכה] גודל

ב-2 בפברואר 2006 פרסמה קבוצת אסטרונומים מגרמניה מאמר בכתב העת "נייצ'ר" ובה טענו כי אריס גדול מפלוטו. באמצעות מדידת פליטת החום שלו הצליחו המדענים לקבוע כי קוטרו הוא כ-3,000 ק"מ - כ-700 ק"מ גדול יותר מפלוטו. לפיכך זהו העצם הגדול ביותר שהתגלה מאז גילויו של נפטון ב-1846.

[עריכה] מסלול

משך הזמן בו אריס משלים את מסלולו הוא כ-557 שנה והוא נמצא כעת כמעט במרחק האפשרי הגדול ביותר שלו מהשמש (אפהליון), מרחק כ-97 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ. בדומה לפלוטו מסלולו אקסצנטרי מאוד ומביא אותו לטווח של 35 יחידות אסטרונומיות מהשמש בפריהליון. בניגוד לכוכבי הלכת הארציים ולענקי הגז, שמסלולם נמצא בערך באותו המישור כשל כדור הארץ, מסלולו של אריס משופע בזווית של 44 מעלות ביחס למישור המילקה.