1951 בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
««« 
1950
1949
1948
Flag of Israel.svg
1951
בישראל
 »»»
1952
1953
1954
כל ערכי השנים בישראל · אירועים בולטים בעולם ב-1951
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
פורטל ישראל · לוח שנה של שנת 1951

1951 הייתה השנה השלישית לעצמאותה של מדינת ישראל.

הנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לכנסת השנייה וממשלת ישראל השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא חיים ויצמן מצביע בבחירות לכנסת השנייה ב-30 ביולי 1951

בפברואר 1951 התפטר דוד בן-גוריון על רקע משבר החינוך האחיד. הוכרזו בחירות חדשות. ב-30 ביולי 1951 נערכו הבחירות לכנסת השנייה. בבחירות ניצחה מפא"י ודוד בן-גוריון הרכיב את ממשלת ישראל השלישית, אותה הציג בפני הכנסת ב-8 באוקטובר. רשימת חרות, לעומת זאת, זכתה לשמונה מושבים בלבד ומנהיגה מנחם בגין הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים והתבודד תקופה ארוכה.

נשיא מדינת ישראל הראשון, חיים ויצמן, לוקה במחלה ומצהיר כי אינו יכול להמשיך בתפקידו. בין 11 בדצמבר 1951 להיבחרו של יצחק בן צבי כנשיא השני ב-8 בדצמבר 1952, מכהן יושב ראש הכנסת, יוסף שפרינצק, בתור נשיא המדינה בפועל.

מספר סוגיות עומדות על סדר היום הציבורי: לצד שאלות כלכלה וביטחון, קיימת מחלוקת בנושא דמותה של מערכת החינוך הישראלית וההתמודדות עם השואה. ב-1951 מחליטה הכנסת על החלת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אם כי תוכנו יעוצב סופית ב-1959. בסוף 1951 פורצות המחאות הגדולות נגד הסכם השילומים עם גרמניה המערבית. בקיבוץ יד מרדכי נחשפת האנדרטה שעיצב נתן רפפורט לזכר מרדכי אנילביץ'.

ביטחון ויחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגיית האיום על ביטחון המדינה ממשיכה לעמוד בראש סדר היום הציבורי. ב-4 באפריל מתרחשת תקרית אל-חמה, במסגרתה שולחת ישראל חיילים במדי שוטרים לאזור המפורז שכלל את מובלעת אל-חמה - חמת גדר להפגנת נוכחות. החיילים נתקלו בחיילים סורים שתקפו אותם. למחרת מתבצעת פעולת התגמול הראשונה. מגמה זו של תקריות גבול בין ישראל לסוריה באזורים המפורזים, ממשיכה: בקרב תל מוטילה (2 במאי) חודרים חיילים של צבא סוריה לאזור המפורז בכורזים וצה"ל שולח כוחות להניסם, במחיר כבד לצה"ל: 40 הרוגים ו-70 פצועים.

במוקד היחסים של ישראל עם העולם הערבי בכללו, תחילת החרם הערבי ורצח המלך עבדאללה.

ראובן שילוח הוא האדם הראשון העומד בראשות המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (עד 1952).

המלחמה הקרה משפיעה על הציבוריות והפוליטיקה הישראלית. במועצת נען מתקבע בתנועת הקיבוץ המאוחד פילוג בין תומכי מפ"ם ומפא"י על רקע היחס לברית המועצות: קיבוצים מתפצלים (גבעת חיים, אשדות יעקב, עין חרוד) ובאחרים עוזבים חברים לקיבוץ "אוהד" יותר; כתוצאה מן הפילוג מוקמת גם תנועת הנוער קצרת הימים הצופים החלוציים. ארגון הטרור היהודי מלכות ישראל ("מחתרת צריפין") מוקם על ידי יוצאי לח"י, בין היתר על רקע המדיניות בגוש המזרחי כלפי יהודים.

כלכלה ותשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת ישראל עוברת משבר קשה במאזן התשלומים המתחיל בשנת 1951. המשבר הכלכלי בשנותיה הראשונות של ישראל משפיע על כל תחומי הכלכלה ומאלץ את שר האוצר אליעזר קפלן להציג את מדיניות כלכלית חדשה (ב-1952), אשר מחליפה את מדיניות הצנע. במקביל, אחד האירועים המשמעותיים בהיסטוריה של יחסי העבודה בישראל היה שביתת הימאים. האמצעים שנקטה הממשלה וההסתדרות על מנת לשבור את השביתה היו חריפים וכללו גיוסם של מנהיגי השביתה לשירות מילואים ושליחת בריונים אשר יכפו שבירת השביתה בכוח. "העולם הזה", אשר תמך במאים השובתים, הוביל את הביקורת נגד אמצעים חריפים אלה ובייחוד השימוש בצה"ל לשבירת שביתה.

זהו לא המקרה היחיד שבו הדמוקרטיה הישראלית הצעירה מתמודדת עם הפרות זכויות אדם מצידה. בנוסף, מוקמת "ועדת חקירה פרלמנטרית" לבדיקת טענות של עצירים במחנה ג'למי (ג'למה) על התעללות של המשטרה ועל הפרת זכויותיהם. הוועדה, בראשות חברת הכנסת חנה למדן הציגה את הדו"ח שלה בפני הכנסת ב-3 באוגוסט[1]

אחד האירועים המשמעותיים מבחינת פיתוח הכלכלה והתשתיות במדינת ישראל בשנת 1951 היה המבצע לייבוש החולה. מטרת מבצע זה הייתה הוספת שטחי חקלאות ליישובי אצבע הגליל, אך הוא שנוי כיום במחלוקת בשל השפעתו האקולוגית. גם אבן הפינה לפארק הלאומי ברמת גן הונחה בט"ו בשבט תשי"א, כלומר בינואר 1951.

ב-1 בינואר החלה לפעול הבורסה לניירות ערך בתל אביב. הקואופרטיבים "אגד", "שחר", ו"דרום יהודה" מתאחדים בנובמבר תחת השם אש"ד, אך השם נזנח אחרי מספר חודשים והקואופרטיב נקרא "אגד". בנק אנגלו-פלשתינה מפורק, ובמקומו מוקמת חברה ישראלית, בנק לאומי לישראל.

גם בשנת 1951, כמו בשנים שקדמו לה, הוקמו בישראל יישובים חדשים. בין היתר, הוקמה היאחזות הנח"ל הראשונה, "נחלאים א'" (לימים קיבוץ נחל עוז). המדינה מאלצת את הבדואים בנגב לעבור ולהתרכז באזור הסייג. עקורי איקרית ובירעם עותרים לבג"ץ (בג"ץ 64/51 דאוד ואח' נ' שר הביטחון ואח'), להשבת אדמותיהם. ב-31 ביולי 1951 הוציא בג"ץ צו שהורה לממשלת ישראל להתיר לעקורים לחזור לכפרם. צו זה לא קוים.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים בישראל (1948–הווה)

194819491950
1951195219531954195519561957195819591960
1961196219631964196519661967196819691970
1971197219731974197519761977197819791980
1981198219831984198519861987198819891990

1991199219931994199519961997199819992000

2001200220032004200520062007200820092010

2011201220132014