1967 בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
««« 
1966
1965
1964
Flag of Israel.svg
1967
בישראל
 »»»
1968
1969
1970
כל ערכי השנים בישראל · אירועים בולטים בעולם ב-1967
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
פורטל ישראל · לוח שנה של שנת 1967

1967 בישראל הייתה השנה בה חגגה 19 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בשנה זו היה מלחמת ששת הימים, המתיחות שקדמה לה, וכיבוש השטחים, סיני ורמת הגולן לאחריה.

הנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתיחות הביטחונית טרם מלחמת ששת הימים, ותוצאות המלחמה, נתנו איתותיהן בזירה הפוליטית, הכלכלית ומעל הכל - הביטחונית. החל מאפריל התגברה המתיחות בין ישראל לשכנותיה (ב-7 באפריל התנהלו קרבות אוויר מעל רמת הגולן בין חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר הסורי; באמצע מאי החל נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר להפעיל לחץ על ישראל, בין היתר באמצעות הכנסת כוחות לסיני, פינוי כוחות האו"מ מסיני (22 במאי), סגירת מצרי טיראן (23 במאי) וחתימת הסכם הגנה עם ירדן (30 במאי.

בשל המתיחות, מגויסים כוחות מילואים וכמעט כל הגברים מגויסים, מצב המשפיע קשות על המצב הכלכלי, המדורדר בלאו הכי.

ב-23 במאי התמוטט הרמטכ"ל רבין בשל המתיחות למשך 48 שעות, ועזר ויצמן החליפו. ב-28 במאי החליט ראש הממשלה לוי אשכול להקים ממשלת ליכוד לאומי עם משה דיין כשר הביטחון (הוקמה סופית ב-1 ביוני). באותו ערב, נשא נאום ברדיו, בו היסס בהגיית משפט אשר תוקן בכתב יד. הנאום, שזכה לכינוי "הנאום המגומגם", מערער את אמון הציבור באשכול כמנהיג החלטי. בממשלת הליכוד הלאומית שולב לראשונה מנחם בגין בתפקיד שר (בלי תיק).

ב-5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה נכבשו שטחי יהודה, שומרון, ומזרח ירושלים (6-7 ביוני) מירדן; חצי האי סיני ורצועת עזה ממצרים (8 ביוני; ורמת הגולן מסוריה (10 ביוני). במהלך הקרבות מתרחשת (8 ביוני) תקרית ליברטי: מטוסי חיל האוויר הישראלי מפציצים ספינת ביון של חיל הים האמריקאי.

לאחר המלחמה, ב-28 ביוני מספחת מדינת ישראל את מזרח ירושלים והרמטכ"ל יצחק רבין נואם את נאום הר הצופים. מוקמת תנועה חברתית, אשר חורטת על דגלה את החזקת השטחים שנכבשו - "התנועה למען ארץ ישראל השלמה" ותנועה נוספת לחזרה להר הבית, "נאמני הר הבית". לעומת זאת, יש הסוברים כי יש להשתמש ב"שטחים" לקידום הסכם בין ישראל לשכנותיה, למשל באמצעות תוכנית אלון.

בתחום יחסי החוץ, המלחמה משנה את מעמדה של מדינת ישראל ודימויה הבינלאומי. ב-1 בספטמבר מכנסות מדינות ערב את ועידת חרטום, בה מנוסחים "שלושת הלאווים" ביחס לישראל: לא לשלום עימה; לא להכרה בה; ולא לעריכת משא ומתן עם ישראל. גם מדינות אחרות קוראות למדינת ישראל לסגת מן השטחים שכבשה: ב-22 בנובמבר מתקבלת החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם.

אירועים נוספים בתחום הפוליטי:

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצינים ישראלים בוחנים מטוס מיג 21 מצרי אשר התרסק בחצי האי סיני, יוני 1967
רכבי צמ"ה ישראלים בעת פינוי הריסות שכונת המוגרבים אשר הייתה במקום בו נמצאת כיום רחבת הכותל המערבי, יולי 1967

למעשה, כבר עם תום מלחמת ששת הימים הבהירו המצרים כי אינם מתכוונים לוותר על הניסיון להשיב את השטחים שאיבדו במלחמה. ב-1 ביולי, שלושה שבועות לאחר סיום המלחמה, החלו פעולות קומנדו נגד מוצבים ישראליים לחוף תעלת סואץ. התגובה הישראלית החריפה (הפגזת ערי התעלה והפיכת אלפי אזרחים לפליטים) הובילה להסלמה.

במקביל, מתמודדת ישראל גם עם ניצני הטרור הפלסטיני.

אירועים נוספים בתחום הצבאי והביטחוני:

חברה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי קיבוץ גן שמואל חופרים שוחות במהלך תקופת ההמתנה לקראת מלחמת ששת הימים

למתיחות של "תקופת ההמתנה", למלחמה ולתוצאותיה הייתה גם השפעה חשובה בתחום החברה והתרבות. עוד לפני פרוץ המלחמה וכיבוש מזרח ירושלים, הפך השיר "ירושלים של זהב" (שהושמע לראשונה בהפסקה של פסטיבל הזמר והפזמון במוצאי יום העצמאות, 15 במאי) ללהיט. לאחר כיבוש מזרח ירושלים, הוסיפה שמר לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". מאיר אריאל כתב אף הוא מספר שירים בהשראת המלחמה, ולאחריה פרסם מיני-אלבום, "ירושלים של ברזל". שיר הנושא נכתב בהשראת השיר "ירושלים של זהב" עורר הדים רבים והדביק לו את הכינוי "הצנחן המזמר". שיר אחר המזוהה עם תקופת ההמתנה היה "נאצר מחכה לרבין" שביצע אריק לביא למילים של חיים חפר. אחרי המלחמה מוציא אפרים קישון (יחד עם הקריקטוריסט דוש) את הספר "סליחה שניצחנו".

בתחום החינוך והחברה, מוקמת ישיבת הכותל זמן קצר לאחר כיבוש הרובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים.

בתחום הספרות, התפרסם הספר "שיח לוחמים", אשר הכיל ראיונות עם לוחמים במלחמת ששת הימים ועורר תהודה רבה.

עוד בתחום התרבות:

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחיתות בליגות הכדורגל בישראל מגיעה לשיא, והתאחדות הכדורגל מחליטה לקיים "עונה כפולה" בת שנתיים. אל מול שחיתות זו, עומדים הישגיה של נבחרת ישראל בכדורגל, אשר לראשונה מצליחה להעפיל לאולימפיאדה: אחרי ניצחון על ציילון מובטחת העלייה לאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968).

נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים בישראל (1948–הווה)

194819491950
1951195219531954195519561957195819591960
1961196219631964196519661967196819691970
1971197219731974197519761977197819791980
1981198219831984198519861987198819891990

1991199219931994199519961997199819992000

2001200220032004200520062007200820092010

2011201220132014