1967 בישראל

«««  1966 1965 1964		1967 בישראל	»»» 1968 1969 1970
כל ערכי השנים בישראל · אירועים בולטים בעולם ב-1967 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל · לוח שנה של שנת 1967

1967 בישראל הייתה השנה בה חגגה 19 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בשנה זו היה מלחמת ששת הימים, המתיחות שקדמה לה, וכיבוש השטחים, סיני ורמת הגולן לאחריה.

הנהגה

• ראש ממשלת ישראל - לוי אשכול (מפלגת המערך)
• נשיא המדינה - זלמן שזר
• הרמטכ"ל - יצחק רבין
• ממשלה - ממשלת ישראל ה-13
• כנסת - הכנסת השישית
• שר הביטחון. - לוי אשכול עד ה1 ביוני משה דיין
• שר החוץ- אבא אבן

פוליטיקה

המתיחות הביטחונית טרם מלחמת ששת הימים, ותוצאות המלחמה, נתנו איתותיהן בזירה הפוליטית, הכלכלית ומעל הכל - הביטחונית. החל מאפריל התגברה המתיחות בין ישראל לשכנותיה (ב-7 באפריל התנהלו קרבות אוויר מעל רמת הגולן בין חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר הסורי; באמצע מאי החל נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר להפעיל לחץ על ישראל, בין היתר באמצעות הכנסת כוחות לסיני, פינוי כוחות האו"מ מסיני (22 במאי), סגירת מצרי טיראן (23 במאי) וחתימת הסכם הגנה עם ירדן (30 במאי.

בשל המתיחות, מגויסים כוחות מילואים וכמעט כל הגברים מגויסים, מצב המשפיע קשות על המצב הכלכלי, המדורדר בלאו הכי.

ב-23 במאי התמוטט הרמטכ"ל רבין בשל המתיחות למשך 48 שעות, ועזר ויצמן החליפו. ב-28 במאי החליט ראש הממשלה לוי אשכול להקים ממשלת ליכוד לאומי עם משה דיין כשר הביטחון (הוקמה סופית ב-1 ביוני). באותו ערב, נשא נאום ברדיו, בו היסס בהגיית משפט אשר תוקן בכתב יד. הנאום, שזכה לכינוי "הנאום המגומגם", מערער את אמון הציבור באשכול כמנהיג החלטי. בממשלת הליכוד הלאומית שולב לראשונה מנחם בגין בתפקיד שר (בלי תיק).

ב-5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה נכבשו שטחי יהודה, שומרון, ומזרח ירושלים (6-7 ביוני) מירדן; חצי האי סיני ורצועת עזה ממצרים (8 ביוני; ורמת הגולן מסוריה (10 ביוני). במהלך הקרבות מתרחשת (8 ביוני) תקרית ליברטי: מטוסי חיל האוויר הישראלי מפציצים ספינת ביון של חיל הים האמריקאי.

לאחר המלחמה, ב-28 ביוני מספחת מדינת ישראל את מזרח ירושלים והרמטכ"ל יצחק רבין נואם את נאום הר הצופים. מוקמת תנועה חברתית, אשר חורטת על דגלה את החזקת השטחים שנכבשו - "התנועה למען ארץ ישראל השלמה" ותנועה נוספת לחזרה להר הבית, "נאמני הר הבית". לעומת זאת, יש הסוברים כי יש להשתמש ב"שטחים" לקידום הסכם בין ישראל לשכנותיה, למשל באמצעות תוכנית אלון.

בתחום יחסי החוץ, המלחמה משנה את מעמדה של מדינת ישראל ודימויה הבינלאומי. ב-1 בספטמבר מכנסות מדינות ערב את ועידת חרטום, בה מנוסחים "שלושת הלאווים" ביחס לישראל: לא לשלום עימה; לא להכרה בה; ולא לעריכת משא ומתן עם ישראל. גם מדינות אחרות קוראות למדינת ישראל לסגת מן השטחים שכבשה: ב-22 בנובמבר מתקבלת החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם.

אירועים נוספים בתחום הפוליטי:

• התפצלות של גח"ל: בעקבות הדי הכישלון בבחירות 1966, פורשים שמואל תמיר, אליעזר שוסטק ותומכיהם ומקימים מפלגה בשם "המרכז החופשי"
• ב-15 באוקטובר נדקר ונפצע מאיר וילנר בניסיון התנקשות של איש חירות נגדו
• בדצמבר 1967 קיבלו מוסדות רפ"י החלטה ברוב קטן להתאחד עם מפא"י ואחדות העבודה למפלגה אחת שתקרא "מפלגת העבודה".
• כתב העת "העולם הזה חושף את פרשת טבח כפר קאסם (שאירעה ב-1956)
• לאחר שמשפחות מעולי יהדות תימן, להן נמסר כי ילדיהן נפטרו, קיבלו צווי גיוס, מתעורר לחץ ציבורי לחקירת פרשת ילדי תימן האבודים. מוחלט על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, ועדת בהלול-מינקובסקי.

צבא וביטחון

למעשה, כבר עם תום מלחמת ששת הימים הבהירו המצרים כי אינם מתכוונים לוותר על הניסיון להשיב את השטחים שאיבדו במלחמה. ב-1 ביולי, שלושה שבועות לאחר סיום המלחמה, החלו פעולות קומנדו נגד מוצבים ישראליים לחוף תעלת סואץ. התגובה הישראלית החריפה (הפגזת ערי התעלה והפיכת אלפי אזרחים לפליטים) הובילה להסלמה. ב-21 באוקטובר הוטבעה המשחתת אח"י אילת טובעה באמצעות טילים שנורו אליה מספינות טילים מצריות, 47 מאנשי צוותה נהרגו; בתגובה, הפציצה ישראל את בתי הזיקוק בעיר סואץ.

במקביל, מתמודדת ישראל גם עם ניצני הטרור הפלסטיני. ב-8 באוקטובר התרחש ניסיון הפיגוע הראשון בסדרת הפיגועים של ארגון פת"ח בקולנוע ציון בירושלים, אך המטען שהונח בבית הקולנוע אותר והפיגוע סוכל.

אירועים נוספים בתחום הצבאי והביטחוני:

• 7 באפריל התנהל יום של קרבות ברמת הגולן
• 15 ביוני - אסון בית המכס העליון בו נהרגים 11 חיילים בהתפוצצות בונקר תחמושת
• 11 בדצמבר - נוסדת החזית העממית לשחרור פלסטין
• 29 בדצמבר - נפתחת טייסת 102 בצה"ל, טייסת העיט השנייה בחיל האוויר.

• 

  קצינים ישראלים בוחנים מטוס מיג 21 מצרי אשר התרסק בחצי האי סיני, יוני 1967

• 

  רכבי צמ"ה ישראלים בעת פינוי הריסות שכונת המוגרבים אשר הייתה במקום בו נמצאת כיום רחבת הכותל המערבי, יולי 1967

חברה ותרבות

חברי קיבוץ גן שמואל חופרים שוחות במהלך תקופת ההמתנה לקראת מלחמת ששת הימים

למתיחות של "תקופת ההמתנה", למלחמה ולתוצאותיה הייתה גם השפעה חשובה בתחום החברה והתרבות. עוד לפני פרוץ המלחמה וכיבוש מזרח ירושלים, הפך השיר "ירושלים של זהב" (שהושמע לראשונה בהפסקה של פסטיבל הזמר והפזמון במוצאי יום העצמאות, 15 במאי) ללהיט. לאחר כיבוש מזרח ירושלים, הוסיפה שמר לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". מאיר אריאל כתב אף הוא מספר שירים בהשראת המלחמה, ולאחריה פרסם מיני-אלבום, "ירושלים של ברזל". שיר הנושא נכתב בהשראת השיר "ירושלים של זהב" עורר הדים רבים והדביק לו את הכינוי "הצנחן המזמר". שיר אחר המזוהה עם תקופת ההמתנה היה "נאצר מחכה לרבין" שביצע אריק לביא למילים של חיים חפר. אחרי המלחמה מוציא אפרים קישון (יחד עם הקריקטוריסט דוש) את הספר "סליחה שניצחנו".

בתחום החינוך והחברה, מוקמת ישיבת הכותל זמן קצר לאחר כיבוש הרובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים.

בתחום הספרות, התפרסם הספר "שיח לוחמים", אשר הכיל ראיונות עם לוחמים במלחמת ששת הימים ועורר תהודה רבה.

עוד בתחום התרבות:

• מוזיקה קלה: בפסטיבל הזמר והפזמון זוכה מייק בורשטיין במקום הראשון עם "מי יודע כמה" (למקום השני מגיע רן אלירן עם "תמיד מחדש" ולמקום השלישי הפרברים עם "תרזה יפה"), אך את תשומת הלב מושך כאמור אחד מחמשת השירים שבוצעו בהפסקה, "ירושלים של זהב"; חוה אלברשטיין מוציאה שני אלבומים, אלבום הבכורה "הנה לנו ניגון" (שיוצא שנית בשם "פרח הלילך") ו"צעצועיה של אסנת"; יוצא אלבום שירי ילדים של חיים נחמן ביאליק בעיבודי ג'אז של מוני אמריליו, אלברט פיאמנטה ובני נגרי בשם "ח.נ. ביאליק - שירים ופזמונות" ובו ביצעו את השירים יהורם גאון, אופירה גלוסקא, שולה חן וליאור ייני; להקת החלונות הגבוהים מוציאה את אלבומם באותו שם וחבר הלהקה אריק איינשטיין מוציא גם מספר מיני-אלבומים, ביניהם הראשון בו הוא משתמש בשיריו של שלום חנוך הצעיר, אותו פגש באותה שנה; הזמרת אילנית מוציאה עם שלמה צח את התקליט "אילן ואילנית", כשם הצמד שהקימו; דליה פרידלנד מוציאה תקליט מצליח לילדים, "זרעים של מסטיק"; מוקמת מקהלת הרבנות הצבאית
• ספרות ושירה: המשוררת זלדה מוציאה, לאחר 35 שנות יצירה, קובץ שירים ראשון, "פנאי"; דן צלקה מפרסם את רומן הביכורים שלו, "ד"ר ברקל ובנו מיכאל";
• קולנוע: שלישיית הגשש החיוור מופיעה בסרטים "ארבינקא" ו"השכונה שלנו"; זוהר מביים גם את הסרט "שלושה ימים וילד", על פי סיפורו של אברהם ב. יהושע. הסרט זוכה להצלחה אמנותית מרשימה - כשב-12 במאי זוכה עודד קוטלר בפסטיבל קאן בפרס ה"שחקן הזר הטוב ביותר". יצירה ספרותית נוספת מעובדת לסרט - "הוא הלך בשדות" בבימויו של יוסף מילוא; עוד יוצאים לאקרנים: סיירים (מיכה שגריר) בכיכוב אסי דיין; "השכונה שלנו", "האם תל אביב בוערת", "הנחשקת" (של ג'ורג' עובדיה, שעלה לישראל באותה שנה מאיראן)
• תיאטרון ובידור: תיאטרון הקאמרי מעלה את "הכושי עשה את שלו" של יוסף לפיד; שלישיית הגשש החיוור יוצאת עם התוכנית "סינמה גשש".
• תקשורת: "מעריב" מקים את כתב העת לנשים "את", בעריכתו של יוסף לפיד

• חתני פרס ישראל: אריה ליאו אוליצקי (רפואה); בנימין אקצין (מדעי המשפט); מרסל ינקו (ציור); עקיבא ארנסט סימון (חינוך); ואברהם שלונסקי (ספרות יפה)
• עיריית ירושלים מתחילה להעניק את אות "יקיר ירושלים"

ספורט

השחיתות בליגות הכדורגל בישראל מגיעה לשיא, והתאחדות הכדורגל מחליטה לקיים "עונה כפולה" בת שנתיים. אל מול שחיתות זו, עומדים הישגיה של נבחרת ישראל בכדורגל, אשר לראשונה מצליחה להעפיל לאולימפיאדה: אחרי ניצחון על ציילון מובטחת העלייה לאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968).

נולדו

• 1 במאי - יעל ארד, ג'ודוקא, זוכת המדליה האולימפית הראשונה של ישראל

נפטרו

• 28 בינואר - בכור-שלום שטרית, חבר כנסת מטעם מפא"י ושר המשטרה הראשון של ישראל (נולד ב-1895)
• 12 בפברואר - שלום זיסמן, חבר הכנסת השנייה מטעם הציונים הכלליים (נולד ב-1914)
• 2 באפריל - אברהם אלמליח, מנהיגי הקהילה הספרדית ביישוב, כיהן כחבר הכנסת בכנסת הראשונה (נולד ב-1876)
• 2 ביוני - יעקב זרובבל, מראשי הציונות המרקסיסטית ומנהיג פועלי ציון שמאל (נולד ב-1886)
• 5 ביוני - נחמיה כהן, "החייל המעוטר ביותר בצה"ל" (נהרג בקרב; נולד ב-1943)
• 8 ביוני - נחום לוין, חבר כנסת מטעם תנועת החרות וגח"ל (נולד ב-1905)
• 21 בדצמבר - יעקב כ"ץ חבר כנסת מטעם פועלי אגודת ישראל (נולד ב-1906)
• יצחק אבנון, מחבר ספרי מדע פופולרי לילדים ולנוער (נולד ב-1909)
• אריה אלואיל, צייר (נולד ב-1901)
• יצחק דב ברקוביץ, י"ד ברקוביץ, סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי (נולד ב-1885)
• שלום עשת, יועצו הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בימי מלחמת העצמאות (נולד ב-1914)
• אריה תגר, ראש עיריית אשקלון בין 1956 ל-1965 (נולד ב-1900)

ראו גם

• ספרו של תום שגב, 1967 - והארץ שינתה את פניה, כתר, 2005.