1968 בישראל

«««  1967 1966 1965	דגל ישראל	1968 בישראל	»»» 1969 1970 1971
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1968 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1968

1968 בישראל הייתה השנה בה חגגה 20 שנה מיום היווסדה.

הנהגה

• נשיא המדינה – זלמן שזר
• ראש ממשלת ישראל השלוש עשרה – לוי אשכול
• יושב ראש הכנסת השישית – קדיש לוז
• נשיא בית המשפט העליון – שמעון אגרנט
• ראש המטה הכללי – חיים בר-לב
• מפכ"ל המשטרה – פנחס קופל

פוליטיקה

תוצאות מלחמת ששת הימים ממשיכות להשפיע על הפוליטיקה ועל ענייני הביטחון ב-1968. בין היתר, עולה ביתר שאת השאלה בדבר גורלם של השטחים שנכבשו במהלך המלחמה: האם להשיב את הריבונות למדינות מהם נכבשו (מצרים, ירדן וסוריה)? האם לספחם? ועוד. עולים גם קולות הקוראים להתיר התיישבות יהודים מעבר לקו הירוק. בפסח התיישבה במלון "פארק" בחברון קבוצה בהנהגת הרב משה לוינגר. למחרת ליל הסדר, שלחה הקבוצה מברק ברכה קצר לשר הביטחון, משה דיין: "חג שמח - ממתנחלי חברון" (זוהי הפעם הראשונה בה נעשה שימוש במונח "מתנחלים" לציון המתיישבים מעבר לקו הירוק). ב-9 במאי הציע יצחק רבין להקים יישובים יהודים ברצועת עזה וב-16 בדצמבר הציע מנחם בגין ליישב יהודים בכל האזורים שנכבשו, ובכלל זאת גם בתוככי הערים.

• 21 בינואר – מפא"י, אחדות העבודה - פועלי ציון ורפ"י מתאחדות ומקימות את מפלגת העבודה הישראלית
• 20 בפברואר – יצחק רבין מתמנה לשגריר ישראל בארצות הברית
• 26 במרץ – זלמן שזר נבחר לכהונה שנייה כנשיא מדינת ישראל
• 13 באוגוסט – הכנסת מעבירה את חוק יסוד: הממשלה; עוד נחקק חוק ועדות חקירה.
• ביולי הוקמה "התנועה לשלום וביטחון" בראשות פרופ' יהושע אריאלי.

צבא וביטחון

אח"י דקר בעת יציאתה מנמל פורטסמות' לחיפה, 9 בינואר 1968

ארצות הברית הסכימה למכור 50 מטוסי F-4 פנטום לישראל. מטוס שהרחיב משמעותית את מעטפת היכולות של חיל האוויר

נמשכת המתיחות הביטחונית לאחר כיבוש השטחים במלחמת ששת הימים, הן מצד צבאות ערב והן מצידם של ארגוני טרור. בעקבות הפגזות ותקיפות מצריות בנתה ישראל לאורך תעלת סואץ את קו המעוזים ("קו בר-לב"), שבו כ-30 מוצבים מבוצרים, עמידים בפני התקפות ארטילריה. בקו שני, "ציר החת"ם" ממזרח לקו התעלה, נבנו עוד כ-10 מוצבים. תקיפות מצריות אלו נחשבות למבשרות מלחמת ההתשה (ובמצרים נחשבות למעשה לתחילתה של המלחמה).

ארגוני הטרור החריפו פעולתם נגד ישראל במהלך השנה אירעו פיגועים רבים בתחומי ישראל ובחוץ לארץ כנגד מטוסי נוסעים לישראל וממנה.

צה"ל קיים מספר פשיטות ופעולות תגמול נגד מוקדי המחבלים, הבולטת בין פעולות אלה ב-1968 הייתה פעולת כראמה בירדן ומבצע תשורה בלבנון.

אירועים נוספים:

• 1 בינואר – חיים בר-לב מונה לרמטכ"ל במקומו של יצחק רבין
• 9 בינואר – הצוללת אח"י דקר יוצאת מנמל פורטסמות' שבאנגליה לנמל חיפה, הפלגה שבמהלכה אבדה הצוללת
• 25 בינואר – הקשר האחרון עם הצוללת אח"י דקר.
• 18 במרץ – אוטובוס תלמידים עלה על מוקש שהטמינו מחבלים שחדרו מירדן באזור באר אורה. בפיגוע נהרגו שניים ונפצעו 26 תלמידים.
• 21 במרץ – בתגובה לפיגוע באוטובוס התלמידים מבצע צה"ל את פעולת כראמה כנגד מטרות מחבלים בירדן.
• 7 במאי – מחבלים שהגיעו מירדן הפגיזו את שכונת ממילא בירושלים, קיבוץ מנרה, כפר רופין ואשדות יעקב. כל תושבי שכונת ממילא פונו מבתיהם. באירועים אלה לא היו נפגעים ישראלים.
• 23 ביולי – חברי ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין חטפו מטוס אל על בדרכו מלונדון לתל אביב, בעצירת ביניים ברומא. המטוס הועבר לאלג'יר והוחזק שם במשך 40 יום. זוהי החטיפה היחידה של מטוס אל על.
• 4 בספטמבר – התרחש פיגוע בתחנה המרכזית בתל אביב, על ידי מחבלים שהניחו חומר נפץ. בפיגוע נהרג אדם אחד וחמישים נפצעו.
• 8 בספטמבר – המצרים פתחו בהפגזה ארטילרית לאורך תעלת סואץ, ובה נהרגו 10 חיילי צה"ל.
• 9 באוקטובר הושלך רימון יד לעבר מערת המכפלה ו-47 יהודים נפצעו.
• 26 באוקטובר – המצרים פתחו בהפגזה נוספת שלוותה בפשיטות קומנדו, והסבו לצה"ל 15 הרוגים.
• 31 באוקטובר – בתגובה להפגזות המצרים ערך צה"ל את "מבצע הלם", שבו פשטו כוחות צנחנים, מוטסים במסוקי "סופר פרלון", על שלושה יעדים בעומק מצרים. פשיטה זו הביאה לרגיעה בחזית התעלה.
• 22 בנובמבר – התרחש פיגוע בשוק מחנה יהודה בירושלים, בו נהרגו 12 איש.
• 1 בדצמבר – בוצע בהצלחה מבצע אירון לפיצוץ שני גשרים בירדן לשם יצירת לחץ על חוסיין מלך ירדן לפעול כנגד ארגוני המחבלים שהתבססו בשטח מדינתו.
• 27 בדצמבר – הודעה של ארצות הברית שהיא מסכימה לספק לישראל 50 מטוסי "פנטום" חדישים.
• 28 בדצמבר – בתגובה לחטיפת מטוס אל על ולפגיעה בתנועה האווירית לישראל, כוח צה"ל תקף את שדה התעופה של ביירות והשמיד 14 מטוסים של חברות תעופה ערביות.
• מאיר עמית פורש מראשות המוסד, במקומו ממונה צבי זמיר

יחסי חוץ

• 26 במאי – 5 ביוני - ביקור ממלכתי של נשיא מאלאווי, הייסטינגס באנדה. הביקור הממלכתי הראשון של נשיא זר בישראל לאחר מלחמת ששת הימים.

כלכלה

• מוסדרת פעילותה של הבורסה בחוק ניירות ערך, ומוקמת רשות ניירות ערך
• שאול אייזנברג מקים את החברה לישראל, ולמענו נחקק חוק מיוחד הפוטר את החברה מתשלומי מיסים במשך 30 שנה
• מוקמת חברת כימיקלים לישראל
• חברת טמפו מתחילה לשווק את בירה מכבי

מדע וטכנולוגיה

• איש העסקים והיזם אפי ארזי מקים את סאיטקס
• 21 בפברואר – הושלם המעבר למרכזיות אוטומטיות לשיחות פנים-ארציות
• 5 בדצמבר – השתלת לב ראשונה בישראל

חברה ותרבות

תחילת שידורי הטלוויזיה הישראלית - צפייה בטלוויזיה בקיבוץ ניר עם

אחד האירועים החשובים מבחינה חברתית-תרבותית ב-1968 היה תחילת שידורי הטלוויזיה הישראלית. השידור הראשון של הטלוויזיה היא של מצעד צה"ל ביום העצמאות במאי; באוגוסט החלו שידורי ניסיון, תחילה שלושה ערבים בשבוע, שבהמשך הורחבו לארבעה. בתקופה זו שודרו בכל יום שעה בערבית ושעתיים בעברית וב-20 באוגוסט שודרה מהדורת מבט לחדשות הראשונה. ב-23 בדצמבר החלה הטלוויזיה הישראלית את שידוריה. מצעד צה"ל שצילמה הטלוויזיה היה המצעד הסדיר האחרון שהתקיים בישראל; מצעד נוסף התקיים ב-1973 לרגל יום העצמאות ה-25 למדינה, ולאחריו לא נתקיימו עוד מצעדי צה"ל. עוד בתחום התקשורת - יעקב אגמון מתחיל לשדר את תוכניתו "שאלות אישיות".

• מוזיקה ישראלית: השיר "מלכות החרמון" של להקת פיקוד צפון עם הסולן מוצי אביב זכה בתואר "שיר השנה". הלהקה הגיעה גם למקום השלישי עם השיר "עמק דותן", שניהם מתוך תוכניתה "על הרמה", בתואר להקת השנה זכו צמד דרום. בתואר זמר השנה זכה אבי טולדנו, ובתואר זמרת השנה זכתה גאולה גיל. חוה אלברשטיין מוציאה את התקליטים "מות הפרפר" ו"חוה אלברשטיין בשירי רחל"; אריק איינשטיין מוציא את "מזל גדי" עם לחנים של שלום חנוך; יגאל בשן מוציא תקליטון בכורה; מתפרקת להקת "החלונות הגבוהים"; להקת "האריות" היא הלהקה הישראלית הראשונה המצליחה להכניס שיר למצעד הלהיטים הבריטי, "Our love's a growing thing"; להקת חיל הים יוצאת עם תוכניתה המצליחה "וביום השלישי..." הכוללת את השירים "אין כבר דרך חזרה", "רק בישראל" ו"המלח שלי" ומה אברך.
• בתחום הספרות העברית מפרסם עמוס עוז את הרומן "מיכאל שלי"; יצחק אוורבוך אורפז מפרסם את ספרו "נמלים", "באלוהים, אמא, אני שונא את המלחמה" (של יגאל לב)
• ספרות ילדים ונוער: לאה גולדברג מפרסמת את "המפוזר מכפר אז"ר"; דבורה עומר מפרסמת את הספר "מסע לארץ הגשם".
• סביבה: מוקם החי בר ביוטבתה
• קולנוע ישראלי: יוצאים לאקרנים "תעלת בלאומילך", "המטרה טיראן", "לאט יותר" (אברהם הפנר), "כל ממזר מלך", "הגמל והילד", "השכונה שלנו", "הבן האובד", "מצור" (שהיה מועמד לפרס דקל הזהב).
• תיאטרון ובידור: מוקם תיאטרון החאן הירושלמי; עולה המחזה "את ואני והמלחמה הבאה" של חנוך לוין; עוד עולים מחזות הזמר "איש חסיד היה" של דן אלמגור, ו"איי לייק מייק" בתיאטרון גיורא גודיק, שניהם הופכים ללהיטים; מופע הבידור "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ" מעורר מחאה של אם שכולה ומורד במהירות
• פרס ישראל: דוד בן-גוריון מסרב לקבל את הפרס, בנימוק ש"לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי"; בין חתני וכלות הפרס: נתן אלתרמן, יצחק דנציגר (פיסול), חיים שיבא, בנימין אידלסון (אדריכלות), דוד הורוביץ (מדעי החברה), דב סדן (חוכמת ישראל), שושנה פרסיץ (חינוך), בנימין מזר (מדעי היהדות), הכימאי ארנסט דוד ברגמן, יוסף מילוא; שלמה פינס (מדעי הרוח), עמנואל גולדברג, יעקב ברמן,

בתחום החינוך, מקימים הרב יהודה עמיטל, יואל בן נון וחנן פורת את ישיבת הר עציון באלון שבות. הקמת הישיבה (מעבר לקו הירוק) מסמנת, בין היתר, את תחילת "מהפכת התנ"ך" בישיבות הציבור הדתי לאומי.

במסגרת התוכניות לפיתוח ירושלים לאחר כיבוש מזרח העיר במלחמת ששת הימים, מוחלט לפתח את שכונת ימין משה, עד אז שכונת ספר, בה התגוררו תושבים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך (רובם ממוצא מזרחי) והתושבים מקבלים צווי הפקעה, דבר היוצר מרמור רב ותורם להתפתחות מחאה חברתית. בתל אביב, עוברת עיריית תל אביב למשכנה ליד כיכר מלכי ישראל (כיום: כיכר רבין). בתחום הפיתוח הסביבתי, מוקמת בשנה זו גם התנועה החברתית "המועצה לישראל יפה".

משפט ופלילים

• פסיקת בג"ץ שליט מהווה אבן דרך חשובה במחלוקת מיהו יהודי ובקביעת המעמד האזרחי בישראל: בעתירה ביקש רס"ן בנימין שליט, שהיה נשוי ללא-יהודייה, לרשום את ילדיהם כבני הלאום היהודי. בג"ץ קיבל את עתירתו; אך שנתיים לאחר מכן העבירה הכנסת תיקון לחוק השבות הקובע כי כיהודי יחשב רק מי שאימו יהודייה או שגויר כהלכה.
• רצח שולמית ועקנין - רצח שלא פוענח, של נערה בת 16 וחצי בפתח תקווה.

ספורט

• נבחרת ישראל בכדורגל העפילה והשתתפה, לראשונה בתולדותיה, בטורניר הכדורגל האולימפי, במסגרת אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) והצליחה להגיע לרבע הגמר לאחר ניצחונות על אל סלוודור ועל גאנה על הישגיהם של ישראלים אחרים באולימפיאדה ראה ישראל באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968).
• בשל אי מוכנותה של ממשלת מקסיקו לארח גם את המשחקים הפאראלימפיים, היא התקיימה בתל אביב.

נולדו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1968)

• 8 בפברואר – אמיר חצרוני, פובליציסט וחוקר תקשורת ישראלי
• 10 באפריל – ישראל קטורזה, שחקן ישראלי
• 24 באפריל – מיקיאגי, זמר ומאפר ישראלי
• 10 במאי – דני קושמרו, עיתונאי, עורך ושדרן טלוויזיה ורדיו ישראלי
• 12 במאי – ליהיא לפיד, עיתונאית וסופרת ישראלית, רעיית ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד
• 27 ביוני – ניר לוי, שחקן ישראלי
• 25 באוגוסט – שי גולדשטיין, שחקן ובדרן ישראלי
• 3 בספטמבר – גולן אזולאי, שחקן וזמר ישראלי
• 9 בספטמבר – איציק כהן, שחקן וקומיקאי ישראלי
• 9 באוקטובר – סמי הורי, שחקן ישראלי
• 11 באוקטובר – דודי לוי, זמר ישראלי
• 8 בנובמבר – זהבה בן, זמרת ישראלית
• 14 בנובמבר – יואב צפיר, מפיק טלוויזיה, במאי, עורך, תסריטאי, שחקן ומדבב טלוויזיה ישראלי
• 28 בדצמבר – ליאור אשכנזי, שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, במאי, מדבב, קריין ומנחה טלוויזיה ישראלי

נפטרו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1968)

פולה בן-גוריון

• 11 בינואר – משה צבי סגל, חוקר מקרא וספרות עברית (נולד ב-1876)
• 12 בינואר – אריה להולה, במאי קולנוע (נולד ב-1918)
• 29 בינואר – פולה בן-גוריון, רעייתו של ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון
• 11 בפברואר – יעקב שטיינהרדט, צייר ישראלי ואמן חיתוכי העץ (נולד ב-1887)
• 26 בפברואר – משה שלוש, פעיל ציבור, "ראש עיריית תל אביב ליום אחד" (נולד ב-1892)
• 23 במרץ – מאיר כוכב זסלבסקי, איש עסקים ישראלי, נדבן ידוע ובונה בתי כנסת בפתח תקווה ובירושלים בשנות החמישים והשישים
• 1במאי - יחיאל קריזה, צייר ישראלי (נולד ב-1909)
• 21 במאי – צבי לוריא, חבר ההנהלה הציונית (נולד ב-1906)
• 16 ביוני – שמעון בן צבי, ממייסדי גבעתיים וראש העיר הראשון שלה (נולד ב-1899)
• 10 ביולי – נחום ניר-רפאלקס, פוליטיקאי ישראלי ויושב ראש הכנסת השני (נולד ב-1884)
• 31 ביולי – ברכה חבס, סופרת ועיתונאית עברית (נולדה ב-1900)
• 1 באוגוסט – מרדכי זעירא, פזמונאי
• 4 באוגוסט – בני וירצברג, יערן ישראלי, מן הראשונים שדנו באימי השואה בישראל (נולד ב-1928)
• 11 באוגוסט – שמואל דיין, חבר הכנסת (נולד ב־1891)
• 28 באוגוסט – פאלק שלזינגר, רופא, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק (נולד ב-1895)
• 9 באוקטובר – יוסף (גוסטב) אשרמן, גניקולוג, על שמו קרויה תסמונת אשרמן (נולד ב-1889)
• 10 באוקטובר – אהרן זאב, משורר עברי, סופר, עורך, מחנך, קצין חינוך ראשי של צה"ל ונשיא הוועד למען החייל (נולד ב-1900)
• 30 באוקטובר – מאיר מוהר, מתרגם, סופר ומשורר עברי (נולד ב-1888)
• 14 בדצמבר – יוסף ברץ, חלוץ ואיש ציבור ישראלי, ממקימי האגודה למען החייל, חבר הכנסת הראשונה. (נולד ב-1890)
• חיה הינדה לוי-ליסנר, משוררת יידיש, סופרת לילדים ולנוער (נולדה ב-1912)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא 1968 בישראל בוויקישיתוף

• דוד מלמד, אפילו קפריסין הפסיקה את שידוריה, באתר הארץ, 19 באפריל 2010