1971 בישראל
| ««« 1970 1969 1968 |
1971
בישראל |
»»» 1972 1973 1974 |
|
| כל ערכי השנים בישראל · אירועים בולטים בעולם ב-1971 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל · לוח שנה של שנת 1971 |
|||
1971 בישראל הייתה השנה בה חגגה 23 שנה מיום היווסדה.
תוכן עניינים |
הנהגה[עריכה]
- ראש ממשלת ישראל - גולדה מאיר (מפלגת המערך)
- נשיא המדינה - זלמן שזר
- הרמטכ"ל - חיים בר-לב
- ממשלה - ממשלת ישראל ה-15
- כנסת - הכנסת השביעית
- שר הביטחון - משה דיין
- שר החוץ - אבא אבן
פוליטיקה[עריכה]
צבא וביטחון[עריכה]
מחריף הטרור מרצועת עזה, רצח ילדי משפחת ארויו בתחילת השנה, מביא למפנה בתגובה הישראלית ולמבצע נרחב נגד הטרור ברצועה, עליו מפקד אריאל שרון.
כלכלה ותשתיות[עריכה]
שמועות על שחיתות בפעילות חברת נתיבי נפט מובילה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועדת ויתקון, אשר חוקרת את החשדות (הגישה את הדו"ח ב-1972). ועדת ויתקון היא ועדת החקירה השנייה המוקמת ב-1971, לצד ועדת עציוני, החוקרת שחיתות בענף הכדורגל ו"מכירת משחקים".
חברה ותרבות[עריכה]
תנועות חברתיות[עריכה]
מחאתה של התנועה החברתית "הפנתרים השחורים" הגיעה לשיא בשנה זו. ב-13 באפריל נועדה ראש הממשלה גולדה מאיר עם ראשי הפנתרים, אך תחת שיכוך המחאות, ליבתה את זעם הפעילים וטענה כי "הם לא נחמדים". ב-18 במאי הגיע המאבק לשיאו עם הפגנה אלימה בכיכר ציון בירושלים. מזכ"ל התנועה, שלום כהן, פורש במהלך האירועים מסיעת העולם הזה-כוח חדש והופך לחבר כנסת עצמאי (סיעת יחיד).
בצעד מחאה אחר, מקימים אלי ורינה אביבי את "מדינת אכזיב", על מנת למחות על הפיכת השטח לגן לאומי.
עבדאללה נימר דרוויש מקים את התנועה האסלאמית בישראל.
חינוך ומדע[עריכה]
- שלהבת פריאר יוזם את הקמת פארק המדע קריית ויצמן, פארק המדע הראשון בישראל
- נחנך מצפה הכוכבים על שם וייז, במצפה רמון, מצפה הכוכבים הגדול בישראל
- חינוך: מוקמת מכללת אחווה
- בין חתני פרס ישראל: שאול ליברמן (מדעי היהדות); יצחק ארנון (חקלאות)
תרבות[עריכה]
- אמנות: יגאל תומרקין מתחיל לבנות את האנדרטה לשואה ולתקומה המוצבת בכיכר רבין בתל אביב; אריה ארוך הוא חתן פרס ישראל בציור
- טלוויזיה: מופקת סדרת המקור הראשונה בטלוויזיה הישראלית, חדווה ושלומיק.
- מוזיקה: במקום הראשון בפסטיבל הזמר זוכה אילנית עם "רק הירח". בפסטיבל הזמר החסידי זוכים צמד רעים. בראש מצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל - "לך איתה" של אילנה רובינא ; ובקול ישראל - "מתוק מתוק" של להקת פיקוד צפון והסולן יגאל בשן. להקת השנה של קול ישראל היא להקת פיקוד דרום; ששי קשת הוא זמר השנה ואילנית זמרת השנה.
- שלמה גרוניך מוציא את אלבומו פורץ הדרך "למה לא סיפרת לי?"; אריק איינשטיין מוציא את אלבומו "בדשא אצל אביגדור", עם לחנים ועיבודים של מיקי גבריאלוב; זהר לוי מקים את להקת אחרית הימים ואת כיף התקווה הטובה; אושיק לוי מוציא את אלבום הבכורה שלו "קצת שקט"; שלום חנוך נוסע ללונדון, שם הוא מקליט אלבום באנגלית, Shalom; שלמה ארצי מוציא את "על אנשים"; אריאל זילבר מקליט תקליטון בכורה בצרפת; בעז שרעבי מוציא את אלבום הבכורה שלו, כולל ביצוע ל"פמלה"; להקת חיל הים יוצאת בתוכניתה "שירת ים", בה נכללו שירים מצליחים כ"חסקה", "בוא לים" ו"דוגית נוסעת"; להקת פיקוד מרכז יוצאת בתוכניתה "נשרים בערבה" ולהקת הנח"ל יוצאת בתוכניתה "הפלנ"חניק", אשר ציינה 30 שנה להקמת הפלמ"ח.
- ספרות: אמיר גלבע זוכה בפרס ביאליק לספרות יפה; יוצא לאור הספר "שירה" לאחר מותו של שמואל יוסף עגנון
- קולנוע: סרטו של אפרים קישון "השוטר אזולאי" (בכיכוב שייקה אופיר) מועמד לפרס אוסקר וזוכה בפרס גלובוס הזהב; סרטים נוספים - "חסמבה ונערי ההפקר" של יואל זילברג (בכיכוב שלמה ארצי); סרטו התיעודי של יהורם גאון "אני ירושלמי" על משפחתו, "התרנגול" עם אורי זוהר; חצי חצי , הבטחה עם שחר, כץ וקרסו, אריאנה, פישקה במילואים, "מלכת הכביש", "בלומפילד", "הרפתקאות ילדי החוף", "7 פעמים ביום"
- רדיו: מתחיל שידור התוכנית "שירים ושערים"
- תיאטרון: כחלק מן הפעילות החברתית העולה של בני עדות המזרח (ר' בסעיף "תנועות חברתיות") מקים בצלאל אלוני את "סדנת תיאטרון שכונת התקווה"; עולה ההצגה "הצוענים של יפו" של ניסים אלוני; עולה הגרסה העברית למחזמר "שיער" ומחזמר נוסף (מקורי עם מוזיקה של דני סנדרסון בשם "קפוץ" (שזוכה להצלחה מועטה בלבד).
- תקשורת: העולם הזה חושף את פרשת אלישבע - פרשת מין שבה היה מעורב שר הביטחון משה דיין
ספורט[עריכה]
קבוצת מכבי רמת עמידר מעורבת במכירת משחקים. השערוריה מובילה לכינוס ועדת עציוני.
נפטרו[עריכה]
- 21 בפברואר - ירחמיאל צימבל, חלוץ ציוני וחקלאי, מלוחמי מאורעות תל-חי (נולד ב-1900 לערך)
- 24 בפברואר - מאיר אילן, אלוף בצה"ל, ממייסדי חיל התותחנים (נולד ב-1918)
- 4 באפריל - ישראל שלמה בן-מאיר, חבר הכנסת וסגן שר בממשלות ישראל (נולד ב-1910)
- 15 באפריל - יוסף יואל ריבלין, מזרחן (נולד ב-1890)
- 6 ביוני - יצחק טבנקין, מנהיג ציוני (נולד ב-1888)
- 19 ביולי - אליהו-משה גנחובסקי, איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם חזית דתית מאוחדת והפועל המזרחי (נולד ב-1901)
- 7 באוגוסט - יצחק מאיר לוין, מנהיג אגודת ישראל ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל (נולד ב-1893)
- 28 באוגוסט - ראובן מרגליות, מייסד ספריית הרמב"ם (נולד ב-1889)
- 1 בספטמבר - מרדכי עופר, חבר כנסת ופעיל ציבור (נולד ב-1924)
- 10 בספטמבר - אהרן ראובני, סופר עברי ומתרגם (נולד ב-1886)
- 17 באוקטובר - שמעון בז'רנו, איש ציבור ותעשיין ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים בכנסת השנייה והשלישית (נולד ב-1910)
- 21 באוקטובר - ארי אבן-זהב, סופר עברי, סופר ילדים, מחזאי ועורך (נולד ב-1899)
- 7 בנובמבר בצלאל לונדון, שחקן תיאטרון (נולד ב-1900)
- 13 בדצמבר - סעדיה שושני, איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל (נולד ב-1889)
- יהושע ברטונוב, שחקן תיאטרון, מוותיקי תיאטרון הבימה, וחתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1959 (נולד ב-1879)
- אליעזר שוחט, ממנהיגי הפועלים של העלייה השנייה, ממייסדי נהלל, ממבססי רעיון העבודה העברית בארץ ישראל (נולד ב-1875)
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ינון רויכמן, מה רוצים הערבים? בחזרה אל ימי המשא ומתן הסוערים בין ישראל ומצרים ב-1971, ynet
- דודו פז, בחזרה ל"להיטון": איך נראתה מפת הבידור של ישראל השבוע לפני ארבעה עשורים?, קישורים לכתבות המגזין "להיטון" ב-1971, באתר xnet
| שנים בישראל (1948–הווה) |
|---|
|
1948 • 1949 • 1950 |