1981 בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
««« 
1980
1979
1978
Flag of Israel.svg
1981
בישראל
 »»»
1982
1983
1984
כל ערכי השנים בישראל · אירועים בולטים בעולם ב-1981
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
פורטל ישראל · לוח שנה של שנת 1981

1981 (ה'תשמ"א - ה'תשמ"ב) הייתה השנה בה חגגה ישראל 33 שנה מיום היווסדה. במוקד האירועים במדינה עמדו מערכת הבחירות לכנסת העשירית, שהייתה רווית מתיחות בינעדתית; והפצצת הכור הגרעיני שפיתחה עיראק.

הנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לכנסת העשירית (יוני)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הבחירות לכנסת העשירית גועשת. הליכוד מואשם על ידי מתנגדיו בהנהגת "כלכלת בחירות". במיוחד זכור ראיון של אחד מבכירי המפלגה, יעקב מרידור, ב-28 ביוני (ערב הבחירות) שבה הוא מבטיח כי מצא דרך להפקת אנרגיה חלופית, שדרכה יהיה ניתן "להאיר עיר גדולה כמו רמת גן" ב"נורה רגילה של בית", מה שכונה מאוחר יותר בלעג "הנורה שתאיר את כל רמת גן". בתשדירי התעמולה של הליכוד משתתף הקומיקאי ספי ריבלין, והם זוכים לאהדה רבה.

התעמולה משני הצדדים בולטת גם בשל "נאום הצ'חצ'חים" של דודו טופז בעצרת הבחירות המרכזית של המערך בכיכר מלכי ישראל ב-27 ביוני: "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות... הצ'חצ'חים של הליכוד הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". בגין והליכוד השתמשו בתקרית בנאומם למחרת, על מנת ללכד את הציבור המזרחי מסביב לליכוד, ובכך ייתכן שהוכרעו הבחירות.

עוד בהקשר העדתי, במאי פורש אהרון אבו חצירא מן המפד"ל מקים את תמ"י, בעלת האוריינטציה ה"מזרחית".

ב-30 ביוני הליכוד בראשות מנחם בגין זוכה בבחירות לכנסת העשירית ומגיע לשיא כוחו - 48 מנדטים (לעומת 47 של המערך). ב-5 באוגוסט - מנחם בגין מציג את ממשלתו השנייה (התשע עשרה במניין הממשלות) בפני הכנסת. בעקבות ניצחונו בבחירות, נערך הליכוד ליישום מדיניותו. ב-14 בדצמבר מקבלת הכנסת בשלוש קריאות את "חוק רמת הגולן" המחיל את החוק הישראלי על רמת הגולן. ניצחונו של הליכוד מסמן תחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית - התקופה הדו-גושית בפוליטיקה הישראלית, שתימשך עד 1996.

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הממשלה, מנחם בגין, בוושינגטון, 1981

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה ותשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצב הכלכלי ממשיך להתדרדר, והאינפלציה הופכת תלת-ספרתית. שר האוצר, יגאל הורביץ, מתפטר בשל חוסר גיבוי מצדו של ראש הממשלה ומחליף אותו שר התקשורת יורם ארידור עם מדיניות כלכלית שונה מזו של קודמו, שחיפש לבצע קיצוצים ככל הניתן. ארידור, שכיהן קודם לכן כשר התקשורת, נקט מספר צעדים פופולריים טרם הבחירות לכנסת, כגון ביטול ה"מחיקון" בטלוויזיה. מבקריו האשימו אותו ב"כלכלת בחירות" ובדרדור הכלכלה הישראלית.

חברה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק ומשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות ותרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה דיין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים בישראל (1948–הווה)

194819491950
1951195219531954195519561957195819591960
1961196219631964196519661967196819691970
1971197219731974197519761977197819791980
1981198219831984198519861987198819891990

1991199219931994199519961997199819992000

2001200220032004200520062007200820092010

2011201220132014